מי שמחלק, שורד: הפעילים של רגב רוצים תמורה
הפוליטיקאי בליכוד חייב לשאת את רשימת המינויים בתיק שלו – הוא גאה בה. מירי רגב חייבת להשלים את המשבצת הזו בפאזל שלה. השתלחותה ביועמ"ש מוצאת חן בעיני הפעילים, אבל הם רוצים גם משהו לעצמם
מינויים פוליטיים הם נשמת אפו של הפוליטיקאי בליכוד. במסגרת יחסי הגומלין בינו ובין מגייסי הקולות בפריימריס, הפוליטיקאי חייב לתת משהו זמין בתמורה. הפעילים הללו קידמו אותו – ועל הקריירה הזו מודבק תג מחיר. אפשרויות התגמול מרובות והמינוי הפוליטי הוא רק אפשרות אחת. אם הפוליטיקאי לא יכול לתת ג'וב ראוי לפעיל או לחבר המרכז בגלל סיבות חוקתיות או אחרות, הוא ידאג להרעיף עליו טובות הנאה מכל סוג אחר: לדאוג לרישיון ייבוא או ייצוא, לסדר תפקיד ראוי לבן, לשלב את הרעיה במועצת מנהלים, לדאוג לשליחות של האחיין במקסיקו, או אפילו לכתוב עבודה סמינריונית לבת של פעיל (מקרה שקרה!).כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הרשימה ארוכה ואת אופייה וסגנונה ראינו אתמול ביומן המינויים של מירי רגב. הבעיה היא אחרת: מכיוון שכוחו של הפוליטיקאי הבכיר מוגבל והלחץ עליו מהשטח כמעט אינסופי, השר או חבר הכנסת נכנס למעגל סגור שבו הוא חייב לרצות בכל דרך את חברי המרכז, ראשי הסניפים והפעילים המרכזיים.
חלק ניכר מזמנו של השר בליכוד מוקדש למציאת תפקידים לקבלני הקולות את מקורביהם, ביקורים בשמחות משפחתיות, פגישות ושיחות טלפון תכופות שנועדו להוכיח יחס. רק השבוע ישב שר הביטחון משה יעלון במשך שעות שלמות עם שבעה עסקנים מדרג ב' או ג' בליכוד, רק כדי לשטוח בפניהם באריכות את אסכולת הביטחון שלו על כל פרטיה, ולעמוד בפני שאלותיהם הקשות. "באנו כעוסים ויצאנו מרוצים", חייך אחד מהם, שהתלונן תמיד על האופי המתון של שר הביטחון. מבחינתו, הוא עמד במבחן וראוי לאמון.
מעגל סגור שבו הפוליטיקאים חייבים לרצות בכל דרך את חברי המפלגה. רגב.
צילום: דני מרון
הפוליטיקאי בליכוד, בדיוק כמו רגב, חייב לשאת את רשימת המינויים בתיק שלו; הוא גאה בה. זו גם תעודת המעבר שלו בפריימריס, אלא אם כן הוא מורם מעם ושמו הולך לפניו, דוגמת ח"כ בני בגין שלא צריך למנות איש כדי להיבחר. ח"כ צחי הנגבי, מי שטען פעם כי סוד כוחו של השלטון הוא במינויים פוליטיים בכל המערכות, עבר במהלך השנים מהליכוד לקדימה. כאשר ביקש לחזור לליכוד, זכרו לו הפעילים לטובה את המינויים הפוליטיים כאשר היה שר בליכוד, בגללם גם הועמד למשפט ויצא זכאי. הנגבי נבחר שוב לכנסת, הפעם ברשימת הליכוד, ועכשיו הוא מתמודד על ראשות מרכז המפלגה.
מירי רגב חייבת להשלים את המשבצת הזו בפאזל שלה. הפעילים רצו בשבילה בפריימריס כי הם אוהבים אותה ואת עמדותיה, אבל הם גם דורשים תמורה הולמת. איתן כהן, העוזר הנאמן של רגב, מסתובב כבר ארבעה עשורים במסדרונות הליכוד ומכיר כל פעיל ובעל השפעה. כהן עצמו היה פעם מינוי פוליטי של אריאל שרון. הוא יודע כי עכשיו, בזכות הבוחרים, יש לרגב כוח, יש לה משרות לחלק, הלחץ עליה עצום והיא חייבת לעמוד בדרישות כדי לשמור על המקום הרביעי בפריימריס ואולי להתקדם הלאה.
ההשתלחות של רגב ביועץ המשפטי לממשלה מוצאת חן בעיני הפעילים, אבל הם רוצים גם משהו לעצמם. אלה החיים בליכוד. בשררה צריך להתחלק כדי לשרוד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם