המדינה לבג"ץ: נקבע קריטריונים לגובה שכר חיילים
בעקבות עתירה שהגיש עו"ד אמנון לורך, לאחר שגילה כי שכר חיילי החובה לא השתנה במשך 12 שנה, הודיעה המדינה כי תוך שלושה חודשים תפרסם את התנאים לפיהם יקבע השכר
בעוד שלושה חודשים ייקבעו קריטריונים ברורים לגובה השכר המשולם לחיילים בשירות חובה, כך עולה מתשובת המדינה בעתירה שהוגשה לבג"ץ ביום חמישי האחרון. הודעת המדינה ניתנה בתשובה לטענתו של עו"ד אמנון לורך ממשרד יגאל ארנון, שייצג את העותרים - שלושת ילדיו, אריאל שני ואמיר.עוד כותרות ב-nrg:
- גננת מתה בגן: הילדים נמצאו בוכים סביבה
- טיבי זעם על גפני: "אל תהיה אשכנזי יהיר"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לטענתם, הקריטריונים שקבעה המדינה לשכר החיילים אינם מעוגנים בפקודות מטכ"ל או בהוראה פיקודית אחרת, כך שלא ניתן לפקח עליהם ולקבוע את מידת סבירותם. המדינה הודיעה כי היא אכן מתכוונת לעגן את הקריטריונים במסגרת מחייבת של פקודות, וזאת בתוך שלושה חודשים.
"כבר 48 שעות אני מסתובב עם חיוך מאוזן לאוזן. אין לי ספק שהצבא יעמוד בהתחייבות שהוא נתן לבית המשפט העליון. ושלראשונה פירוט של זכויותיו של חייל החובה יופיע בפקודות מטכ"ל או בהוראות הפיקוד העליון", אמר עו"ד לורך בשיחה עם nrg. "כעת לא נחזור למצב שבו הפרקליטות יכולה לטעון שהחיילים מקבלים 'דמי כיס', שנתינתם כפופה לרצון הצבא".
בעקבות הודעת המדינה שיוצגה על ידי עו"ד דנה בריקסמן, פסק בג"ץ כי "העתירה מיצתה את עצמה", אולם בהחלטתו קבע כי טענות העותרים שביקרו בחריפות את תוכנם של הקריטריונים שנקבעו לתשלום שכר חיילי חובה – "מעלות שאלות לא פשוטות". עדות לחשיבותה של העתירה בעיני שופטי בג"ץ ניתן ללמוד גם מהעובדה שבחרו לחייב את המדינה בהוצאות המשפט, החלטה הנחשבת לחריגה בעתירות מסוג זה.
פסק הדין ניתן היום לאחר הדיון שנערך ביום חמישי האחרון. "המדינה עשתה שימוש במילה קריטריונים אבל לא קבעה קריטריונים. קריטריונים זה דבר בר ביקורת ואדם סביר יכול לומר שהוא מקופח", אמר עו"ד לורך בדיון. למרות שהעתירה נמחקה, אמרה השופטת אסתר חיות בדיון: "אנו רחוקים מאוד מלומר שהכל בסדר, ובהחלט משאירים פתח לביקורת".
העתירה הוגשה ביולי 2012, לאחר שעו"ד לורך גילה כי דמי הקיום שמשולמים לחיילים לא עודכנו מזה שנים רבות, וכי גובהם אינו מעוגן בחוק או בפקודות מטכ"ל, כך שלא ניתן לבחון אותו. העתירה טענה כי גובה שכר החובה לא עודכן במהלך השנים דבר שגרם לשחיקתו, כך שקיום הוא לא מסוגל לקיים את צרכיהם הבסיסיים של חיילים, הנאלצים להסתמך על משפחותיהם.
"בני הקטן, אמיר, בדיוק התגייס לחטיבת כפיר והוא לא התנהג יפה. כשראינו אותו הוא קיבל את השכר שלו והוא אמר משועשע שהוא קיבל את המשכורת הראשונה שלו שעמדה על 352 שקלים. גם שני ואריאל אמרו שזה מה שהם קיבלו בטירונות ושזה לא יכול להיות", סיפר לורך.
"הבנתי שזה לא הגיוני שתוך 8 שנים לא שינו את השכר. אחרי זה התברר שזה היה במשך 12 שנים והסתבר שהמספרים האלו נקבעו באופן שרירותי וסתמי ובחוסר אכפתיות, ושכל פעם שהיה חסר כסף בתקציב הביטחון, נטלו את הכסף ממשכורות חיילי החובה, שאין להם ועד".
ההחלטה על קביעת קריטריונים מתקבלת במקביל לדיונים המתוחים בנוגע לתקציב הביטחון וזאת במסגרת הליך אישור תקציב המדינה. חלק מהתוספת שביקשה מערכת הביטחון, אמור להיות מוקצה להעלאת השכר שמקבלים חיילים מאות שקלים, כך שיעמוד על 1,616 שקלים לחודש. שכרם של תומכי לחימה יועלה ל-1,176 שקלים, ואילו שכרם של יתר החיילים בשירות חובה יועלה ל-810 שקלים. בסך הכל, במהלך ההליך המשפטי, הבטיחה המדינה להעלות את שכר חיילי החובה בכמיליארד שקלים.
"אני מודה לשר האוצר כחלון שהרים את הכפפה והכניס את העניין הזה להסכם הקואליציוני ולא נסוג למרות כל הלחצים וזו מהפכה חברתית של ממש", אמר לורך. לדבריו, העלאת השכר לחיילים תתרום אף לצמצום הפערים החברתיים בצבא, ולירידה בכמות תשלומי תנאי השירות (ת"ש) לחיילים נזקקים. הוא הוסיף כי החליט לוותר על הדרישה להחיל את שכר המינימום על חיילים, וזאת בשל החשש להפוך את צה"ל "לצבא שכירים במקום לצבא העם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם