משנים סיקור, משנים מסר: nrg מתמקד בתוקפים

בכלי התקשורת בישראל השתרש הנוהג לפרסם בכתבות על תקיפה מינית תמונות המחשה של נשים וילדים בוכים ומכסים את פניהם. הבעיה: תמונות אלה משדרות מסר של אשמה, בושה וקורבנות. nrg החליט לשנות כיוון, בתקווה לשיפור השיח על תקיפות מיניות בישראל

nrg חדשות | 25/11/2015 11:48
תגיות: הטרדה מינית, תקיפה מינית,אונס
דסק החדשות של אתר nrg, כמו רוב כלי התקשורת בארץ ובעולם, מפרסם מקרים של פגיעות ותקיפות מיניות נוכח חשיבותן החדשותית. לעתים בנבחרי ציבור, אנשי כוחות הביטחון או אנשי רוח ודת שפוגעים מינית והופכים לשערורייה מדוברת, ולעתים מדובר באירועים המתרחשים "בתוך השכונות והבתים", כמו אלימות מינית בתוך המשפחה, בעבודה או ברחוב.

למרות שמבחינה סטטיסטית פגיעות על רקע מיני בגברים, נשים וילדים מתפרסמות בתקשורת יותר מכתבות על תאונות דרכים, או אפילו על אירועי טרור, התקשורת בישראל עדיין מתייחסת לכל סיפור בנפרד וממעטת למסגר את הנושא כתופעה רחבה מדי וחוצת מגזרים.
 
בשל חשיבותו העצומה של העניין, ולרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שמצוין היום, החליט nrg להרים את הכפפה ולשנות את מדיניות הסיקור של הפגיעות המיניות כהליך של רגולציה פנימית. לצורך כך, עורכי האתר בנו קוד אתי פנימי שמתפרסם כעת בציבור כדי להאיר לקוראים את משמעות השינוי ובמקביל לקרוא לשאר גופי התקשורת לפעול באופן דומה.

מערכת האתר רואה אחריות בדרך שבה מובאות החדשות לציבור הרחב, ומאמינה כי לאופן ההגשה יש השפעה ישירה על השיח החברתי בנוגע לאונס, פדופיליה והטרדות מיניות. שינוי הסיקור נעשה בהשראת טיוטת הקוד האתי שחיברו איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בשילוב המכון הישראלי לדמוקרטיה ותא העיתונאיות, וביוזמת ח"כ עליזה לביא. במסגרת השינוי, תתפרסם באתר סדרת כתבות בנושא.
"איך נראה האנס?" במקום "איך נראית נאנסת?"

הצעד הראשון של שינוי מדיניות הסיקור באתר יתבטא בהחלפת בנק התמונות. מאחר שרוב הפגיעות המיניות מסוקרות באופן אנונימי - ללא שמות, תמונות ופרטים מזהים של התוקף והנתקף - משתמשים העיתונים ואתרי החדשות בתמונות אילוסטרציה, תמונות המחשה.

עם הזמן השתרש בכלי התקשורת נוהג לפרסם בכתבות על פגיעה מינית תמונות של נשים בוכות שמסתירות את פניהן בבושה, לעתים אף בבגדים מינימליים או קרועים, או בתנוחות סמי-מיניות. בכתבות על פדופיליה המצב דומה, כך שלרוב מפורסמות תמונות של ילדים בוכים שמסתירים את פניהם, או ילדים שמצולמים מהעורף.

הבעיה היא שתמונות בסגנון זה משדרות מסרים של בושה, אשמה וקורבנות. מאחר שמדובר בתופעה נפוצה מאוד בתקשורת, שגם nrg חטא בה, נוצר עם הזמן מסר בעייתי מאוד כלפי אוכלוסיית הנפגעים מינית, שעלולים להתרשם מכך שהם האשמים בפגיעתם, למשל, ועקב כך אולי להתמהמה בהגשת תלונה במשטרה.
 

צילומים: שאטרסטוק
תמונות המחשה - רואים את התוקף ולא את הקורבן המבויש צילומים: שאטרסטוק
 
ואולם, מעתה והלאה, התמונות שיפורסמו בכתבות הנוגעות לתקיפה מינית ב-nrg יציגו המחשה של תקיפה אלימה, של התוקף או התוקפת, של מקום האירוע וכיוצ"ב. בדיוק כפי שנהוג בסיקור אירועי אלימות אחרים, כמו רצח או גניבה.

בין זכות הציבור לדעת לבין פרטיות הנפגע

במשך השנים השתנה אופי הסיקור בעיתונות הישראלית. הדיווחים המאופקים והמרומזים התחלפו בפירוט ובהסברים שחשפו יותר ויותר על אודות הפגיעה המינית המסוקרת. הרצון הלגיטימי של העיתונאי והעורך לחשוף כמה שיותר, נצבע לעתים בגוונים צהובים: רק הכותרות חשובות, פחות האדם שמאחורי הסיפור. מעת לעת מתפרסמות גם כתבות עשירות בפרטים שאינם מהותיים לידיעה ועלולים לגרום לפגיעה מחודשת בנפגע.

כמו כן, ישנה חתירה ליצור קשר עם הקורבן למטרת ראיון. אין זה בהכרח פסול, שכן יש צורך תקשורתי להשמיע את קולו של האדם שנפגע מינית, ורבים מעוניינים להתראיין ולהציף את סיפורם. עם זאת, בעיקר בהקשר של פגיעה מינית בקטינים, מערכת nrg רואה חשיבות שלא ללחוץ על המרואיינים בנושא.

צילום: שאטרסטוק
איך נראית תקיפה? צילום: שאטרסטוק

עורכי האתר מצהירים כי ישתדלו לנהוג בזהירות בפרסום פרטים על הנפגעים, ותיאורים לא רלוונטיים יימחקו או ייערכו ללשון מעודנת יותר, שתימנע מתיאורים פורנוגרפיים. תמונות הנפגעים יפורסמו באתר רק באישורם, או באישור נציגיהם.

בלי האשמות רכות ועם הגדרות ברורות

עקרון נוסף שמערכת האתר בחרה להקפיד עליו הוא שימוש בהגדרות מדויקות. כך למשל "הטרדה מינית" מתייחסת להערות מילוליות בדרך כלל, בעוד ש"תקיפה מינית" כוללת גם פגיעה פיזית (מעשה מגונה, סדום, אונס).

על פי החוק, "עבירות מין" כוללות מעשי אונס, מעשה סדום, ניסיון אונס, בעילה אסורה בהסכמה, גילוי עריות, מעשה מגונה והטרדה מינית. כמו כן, מהרגע שהתוקף הורשע בעבירה, לשון "המתלונן" תוחלף ל"הנאנס", או לתיאור אחר שיבהיר את העבירה שבוצעה בו.

בנוסף, הכותבים והעורכים של האתר יימנעו מהאשמת הקורבן. תיאור הבגדים שלבש, הדרכים שבהן צריך היה לנהוג כדי למנוע את פגיעתו לרוב אינם רלוונטיים ומרדדים את השיח החברתי בנושא. עם זאת, יובא לעניין הציבור הקשר בין התוקף לנפגע במקרים של יחסי מרות, יחסים אסורים בתוך משפחה ועוד.

מערכת nrg מקווה כי אופן הסיקור המדובר יאומץ על ידי כלי תקשורת נוספים, ויחד נביא לשינוי בשיח החברתי על תקיפות מיניות בישראל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך