הטענות נגד התחממות כדוה"א מומנו בכספי תאגידים
מחקר בחן פרסומים בסוגיה במשך עשרים שנה, ומצא "מערכת של השפעה" בקרב קבוצות שזכו לתרומות מחברות עשירות
שאלת שינויי האקלים כבר זמן הייתה סוגיה מקטבת במיוחד בארה"ב, והאמריקנים התגייסו כל אחד בצד אחר של הוויכוח, בהתאם להשקפתם ולעמדתם הפוליטית. מחקר מדעי חדש שפך אור על התפקיד שמשחקים כספים תאגידיים ביצירת החלוקה הזו.עוד כותרות ב-nrg:
צבא סוריה: טורקיה מחמשת את המורדים בנשק
פוטין מטיל סנקציות כלכליות על טורקיה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדו"ח, סקירה שיטתית של מידע הנפרס על פני עשרים שנה, הדגיש את הקשר שבין מימון תאגידי ובין מסרים שמעלים ספק בתקפות המדעית של שינויי האקלים ובשאלה אם בני האדם אחראים להתחממות כדור הארץ. הניתוח הציע כי תאגידים השתמשו בעושרם בשביל להבליט דעות לעומתיות, וכן כדי ליצור רושם של חוסר ודאות מדעית גדולה יותר מאשר זו שבאמת קיימת.
ג'סטין פרל, סוציולוג מאוניברסיטת ייל ומחבר המחקר, שפורסם ביום שני בעיתון המוערך 'פרוסידינגס אוף דה נשיונל אקדמי אוף סיינס', ציין כי "המאמצים הלעומתיים היו כה יעילים, עד שהם גרמו לאמריקנים רגילים להתקשות בשאלה על מי לסמוך".
כמה מחקרים קודמים בחנו כיצד קמפיינים שמימנו תאגידים סייעו לעצב דעות של אנשים בודדים בקשר להתחממות הגלובלית. אבל המחקר של ייל לקח את מה שפרל כינה "מבט מעין הציפור", והשתמש ביכולות עיבוד ממוחשבות בשביל לבחון בשיטתיות כמויות חומרים אדירות שפרסמו 164 קבוצות, כולל מכוני מחקר, חברות לובי ולמעלה מ-4,500 בני אדם שפקפקו בדעות המיינסטרים המדעיות על שינויי האקלים.

המחקר ניתח את הכתבות, ניירות העמדה והתמלולים שהפיקו הארגונים הללו במשך תקופה של יותר מעשרים שנים, ואז הפריד את הקבוצות שקיבלו מימון תאגידי מאלה שלא. התוצאות, לדברי פרל, גילו "מערכת של השפעה" בתוך הקבוצות שנתמכו בידי תאגידים. אלו שקיבלו תרומות קידמו בעקביות את אותם נושאים לעומתיים ומטילי ספק, לדוגמה, בשאלה אם רמות גבוהות יותר של פחמן דו-חמצני תוצרת האדם באטמוספרה מזיקות לכדור הארץ. לא התגלתה עדות לתיאום כזה בקרב הקבוצות שלא זכו למימון דומה.
פרל ציין כי הקיום של ממון תאגידי "יצר רשת מאוחדת שבתוכה היו יכולים להיווצר המסרים הלעומתיים באופן אסטרטגי", וכן בנה את היכולת להפיץ אותם הלאה. לדבריו, "תנועת הנגד הזו הפיקה מסרים שכוונו, לכל הפחות, ליצירת קיטוב אידיאולוגי באמצעות טקטיקות פוליטיות, ולכל היותר להזים באופן מוחלט את הקונצנזוס המדעי הקיים לגבי ממצאים מדעיים".
המחקר לא בחן את ההשפעה של כסף חיצוני על המסרים של קבוצות שעודדו פעילות התומכת בתיאוריית שינויי האקלים. פרל טען כי ישנם הבדלים איכותניים בין קבוצות כאלה ובין אלה שביקשו לקדם את האינטרסים של תאגידים באמצעות יצירת פקפוק לגבי המדע. לדבריו, "מממנים שביקשו להשפיע על ארגונים שקידמו דעות של קונצנזוס שונים מאוד מתורמים שרצו להשפיע על ארגונים שמטרתם היא ליצור קיטוב, מחלוקת והשהיית ההתקדמות במדיניות הקשורה בסוגיה המדעית הזאת, שכמעט יש קונצנזוס מוחלט לגביה".
פרסום הדו"ח התבצע שבועיים לאחר שהתובעים בניו-יורק הכריזו על חקירה שתבחן אם חברת 'אקסון מוביל' הוליכה שולל את הציבור והמשקיעים לגבי הסיכונים שנובעים משינויי האקלים. הצורך בחקירה התעורר חלקית בשל דיווחים ב'לוס-אנג'לס טיימס' ובאתר האינטרנט 'אינסייד קליימט ניוז' שטענו כי חוקרי 'אקסון' הביעו דאגה מהשפעת הפליטות של שרפת דלק מאובנים על שינויי האקלים, אפילו בזמן שהחברה הביעה באופן פומבי פקפוק בתוקפה המדעי של תיאוריית שינויי האקלים.
'אקסון' סירבה להגיב על החקירה, בזמן שהכירה בכך שעמדתה לגבי שינויי האקלים השתנתה בשנים האחרונות. "חברתנו, שקמה בסוף שנות השבעים והמשיכה לפעול עד עצם היום הזה, הייתה מעורבת במחקר מדעי רציני, ומאז אנו תומכים בהבנה המדעית של הסיכון הטמון בשינויי האקלים", אמר לכתבים סגן הנשיא לענייני ממשל וציבור של 'אקסון', קן כהן, לאחר שהתגלה דבר החקירה בניו-יורק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg