ראשי » חדשות » בארץ

5 שנים לאסון הכרמל: בקק"ל עדיין נלחמים לשקם

בחמש השנים שעברו מאז אירעה השריפה בכרמל, מנסים בקק"ל לשקם את עשרים וחמישה אלף הדונמים שנחרבו. לצד ההבנה כי זה ייקח עוד זמן רב, יש בקרב העוסקים במלאכה גם המון אופטימיות

עשרים וחמישה אלף דונמים של יער בראשיתי לצד יער נטוע ו-44 נספים גבתה השריפה הגדולה בכרמל שהייתה לאחד האסונות האקולוגיים מהקשים שידעה המדינה. ועדות חקירה הביאו לשורת מסקנות, זכרם של עשרות ההרוגים מקרב כוחות ההצלה והמשטרה הונצח באנדרטאות ומיזמים חיים של זכרון ועשייה וביערות הכרמל מנסים גם היום, חמש שנים אחרי השריפה, לשקם, לתקן וליצור עולם טבעי חדש שאבד באש.

 עוד כותרות ב-nrg:
- בבית היהודי נושמים לרווחה: "למגל לא הייתה ברירה"
- ח"כ בר-לב מציג: תוכנית מדינית ב-4 שלבים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"תמיד שאלו אותי כמה זמן יקח לשקם את היער היפה שהיה כאן לחזור לאותו מצב אבל אני נוהג לומר שהיו כאן עצים בני 90 שנה ויותר, וכמה זמן לוקח לשקם עץ כזה? כנראה גם כן 90 שנה", אומר כליל אדר, מנהל מחלקת היער במרחב צפון.



צילום: יאיר קראוס
 
  
בשנה הראשונה לאחר השריפה הגדולה החליטו כלל אנשי שמירת הטבע שלא להתערב ולא להתקרב לשטחים שנשרפו. גם רצו ללמוד מנסיון אנשי יערות ברחבי העולם על הדרכים שיש לנקוט כדי לשקם יער משמעותי שכזה שנשרף וגם כדי לתת לטבע ולמרקם החיים שהיה ביער להתאקלם למציאות החדשה.

עם תום שנת האבל החלו בשיקום ופינוי העצים השרופים וכעת חמש שנים אחרי נלחמים בעיקר במינים המחטניים שמשתלטים על השטחים הפתוחים החדשים ומנסים לדחוק מינים אחרים, חלשים יותר ופחות בעלי פוטנציאל לשריפות.
 
"יש שני מנגנונים שפועלים בשעת שריפת יער. העצים רחבי העלים יכולים להשרף לחלוטין אבל השורשים שלהם חזקים ויכולים להשתקם ולצמוח מחדש ויש את עצי המחטים כמו האורן הירושלמי ואחרים שיש להם יכולת שרידות מדהימה בשריפות. שיטת האורן היא מעין 'תמות נפשי עם פלישתים'".

"בחום הכבד, האיצטרובלים נפתחים ומתפוצצים ומפזרים את זרעי הצנוברים שנופלים במרחבים גדולים מסביב לעצים ומשתרשים בקרקע ומתבססים בצפיפות מטורפת. הם מפריעים ליער להשתקם בצורה טובה ויכולים לשנות את תמונת המראה ומרקם העצים כאן, מה עוד שהם גם עצים שעולים באש בקלות רבה יותר", הסביר מנהל מרחב גליל מערבי, מיכאל וינברגר שתאר את יער העתיד, יער שבו יש מקום לכל המינים הטבעיים שהיו בו בעבר, "בחזון הכרמל אנחנו מעוניינים לראות אותו טבעי עם מארג בין אלונים חרובים אלות וקטלבים וגם אורנים".

במהלך חמשת השנים האחרונות עמלו בקק"ל ביחד עם אלפי מתנדבים בהם חיילים, תלמידי תיכון ומתנדבים מחו"ל בשיקום היער ובפריצת קווי חיץ בסמוך לישובים במטרה למזער את הנזקים בשריפה הבאה. נפרצו כ-550 דונמים של קווי חיץ חדשים בעיקר מסביב לישובים, חניונים ודרכים היקפיות. באזורי החיץ התבצעו דילולים אינטנסיביים של עצי היער וגיזום גבוה של העצים. הגיזום מתבצע בחלקו גם באמצעים ידניים כאשר אנשי היערות עוברים עץ עץ ומדללים את התפשטות האורנים.
    
המדען הראשי של קק"ל, ד"ר עומרי בונה, מי שהיה בעברו מנהל מחוז הצפון מסביר: "אחד האתגרים המרכזיים  בשיקום היער בכרמל הוא לייצור יער דליל במידה רבה מזה שנשרף, יער שעשוי להיות פחות רגיש לשריפות הבאות וגם עמיד יותר לתנאי היובש המתגבר הצפויים בעידן של שינויי אקלים והתחממות עולמית".

"אתגר זה קשה במיוחד בשל ההתחדשות הצפופה של האורנים מחד גיסא ובשל מיעוט עדרי העיזים שבעבר דאגו לדילול טבעי של החורש מאידך גיסא. הקק"ל הקימה מערכת של ניסוים ללימוד הדרכים ליצירת יער דליל יותר והיא מנסה בדרכים שונות גם להגביר את הרעייה במטרה למנוע את היצירה מחדש של יער צפוף וסבוך".  

בשנים האחרונות רועי הצאן מכפרי הדרוזים בסביבה הדירו את רגליהם מענף גידול הצאן שהפך ללא ריווחי. פיזור עדרי עיזים בשטחי היער יכול להוביל לאיזור טוב יותר ונכון אקולוגית. מיכאל וינברגר מוסיף כי "הבעייה שכמות המרעה בכרמל ירדה מאוד בשנים האחרונות ורועי העיזים בעבר לא מוכנים כבר שהילדים שלהם יהיו רועי צאן. הפרנסה של עדרי הצאן היא לא ממכירת העדר אלא הוולדות - הגדיים. ואם אנחנו מעבירים אותם ממקום למקום ומשנים את התנאים של העיזים בהתאם לצורך שלנו ברעייה בשטחים שונים ביער, בעל העדר לא יקבל ולדות והוא יצטרך לקבל סובסידה".
 

"אנחנו צריכים עדר מקצועי שיישאר בשטח ויהיה לו מחסה ושקתות ותנאים נוחים לרעות בהם. היום העדר היחיד באיזור ניר עציון הוא עדר קטן ב-60 ראש שעושה את העבודה אבל בשטח מצומצם". ניסוי בנושא נערך כעת ומתנהלים מגעים מול הממשלה להסדיר תקציב לטובת העניין.

אחת התגליות המעניינות שנחשפו בשריפה הגדולה אלו טרסות ענק בנות 2000 שנה ששימשו את אנשי האדמה בעבר לגידול טבק ועצי פרי. הטרסות שמהוות חיץ בעת שריפות שוחזרו. "הטרסות הקדומות נראו בצילום אוויר מ-1944 ואת רובן ניתן לזהות גם כיום. במקום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית המתאימים לתיארוך הטרסות שנחפרו באזור. "נוצרה עבורנו הזדמנות פז לשחזר את אותן טרסות במהלך שיקום השטח שנשרף, בין השאר תוך הסתמכות על צילומי אוויר מ-1944 ברוח ההמלצות הקודמות", מסבירים בקק"ל.

סיור ביער הענק חושף קרחות ענק של שטחים ללא עצים שבעבר היו סבוכים מאוד. למרות המראות הקשים, לאנשי הקרן הקיימת יש כאן גם אופטימיות והם מלאים תקוות באשר לעתיד. "עם כל הכאב של השריפה וכל מאמץ שלנו להציל עוד ועוד דונם ברגע שאתה רואה את התינוקות הצעירים בבית הגידול שצומחים כאן אתה רואה שהטבע חזק והוא ינצח גם בסוף", אומר אדר.

"היער לא יוותר. צריך סבלנות. אין דבר באינסטנט. שריפה זו הפרעה קשה למערכת. אני לא רוצה להישמע כמי שבעד או תומך וקורא לשריפות כמובן אבל יש דברים טובים בכל הרע הזה. יש גם אופטימיות והצלחה ושגשוג ועוד נשב בצל העצים האלו ואם לא אנחנו אז הילדים שלנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg