ראשי » חדשות » בארץ

פלוג: "הרווח הצפוי מהמתווה - כ-70 מיליארד דולר"

נגידת בנק ישראל דיברה בוועדת הכלכלה הדנה במתווה הגז. היא תמכה במתווה הקיים, ודיברה אודות הבעיה בהסתמכות הבלעדית על מאגר תמר, ועל צורך החיוני בפיתוח מאגר לוויתן. "מנקודת המבט של המדינה והציבור המתווה מביא לתוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבות"

"הרווח הצפוי למדינת ישראל מהמתווה עומד על 70 מיליארד דולר", אמרה הבוקר (ג') נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בוועדת הכלכלה הדנה במתווה הגז "המחירים שנלקחו בחשבון לצורך החישוב בין אם לייצוא ובין אם לשימוש מקומי עמדו על 4.5$-6.7$. הרווח מהמיסוי על פי תחשיבי בנק ישראל יעמוד על בין 47%-54%."

עוד כותרות ב-nrg:
ח"כ עודה בין 100 הוגי הדעות החשובים בעולם
רב הכותל: לא נקיים הדלקת נרות אלטרנטיבית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

פלוג ציינה כי כחצי מייצור הגז היום בישראל מבוסס על גז טבעי המסופק באופן כמעט בלעדי ממאגר תמר, ולכן "תקלה מתמשכת באחת מהמערכות האחראיות להזרמת הגז ממאגר תמר למערכת ההולכה בישראל תעמיד את המשק בפני בעיה חמורה. בנוסף, כבר היום, המערכת המזרימה את הגז ממאגר תמר אינה יכולה לספק את מלוא הביקוש לגז טבעי בשעות השיא. בשעות אלה נעשה שימוש במצוף הימי המאפשר הכנסת גז טבעי מיובא, שהוא כמובן יקר יותר, אל המערכת. ברור אם כך, כי ללא השקעות נוספות בתשתית, בעוד מספר שנים הביקוש לגז טבעי יהיה גבוה מיכולת ההספקה של מאגר תמר והמשק יידרש לרכישה שוטפת של דלקים שהם יקרים ו\או מזהמים הרבה יותר".

לאור זאת המשיכה פלוג יש צורך חיוני בפיתוח מאגר לוויתן, "ללא מתווה הגז והסכמה עם היזמים הנוכחיים, לא ניתן יהיה לבצע בתוך פרק זמן סביר את ההשקעות הנדרשות בפיתוח המאגרים וצנרת ההולכה לחופי ישראל, בפרט מפני שניסיון העבר מלמד כי אין זה פשוט להביא לישראל חברות אנרגיה בעלות מוניטין ויכולות מוכחות."
  
בדומה לדוברים קודמים בוועדה אף פלוג הודתה כי עד שנת 2020 שבה אמור מאגר לוויתן להיות מפותח לא תיפתר בעיית "היתירות באספקה", כלומר הסיכונים הכרוכים בהתבססות על צינור גז אחד בלבד ממאגר תמר ולכן "חשוב שהממשלה תפעל לצמצום סיכוני האספקה על ידי בנייה מוקדמת יותר של צינור כניסה נוסף למערכת הגז."
לשאלה מדוע לא לחייב את חברות הגז להוסיף צינור נוסף כבר במתווה הנוכחי לא ניתנה תשובה ברורה, פלוג רק ציינה כי "הנחת צינור נוסף מתמר לא חייבת להיכנס בתוך המתווה".

עוד נשאלה פלוג מדוע אין במתווה אמירה ברורה כי באם לא יפותח מאגר לוויתן תוך הזמן שנקצב לו עד שנת 2020 המתווה מבוטל. על כך השיבה פלוג כי "אי עמידה באבני הדרך משחררת את הממשלה מההתחייבויות שלה למתווה, זה לא אומר שחברות הגז לא יוכלו לגשת ולתבוע, אבל המדינה תהיה במצב יותר טוב." פלוג ציינה כי היא איננה משפטנית אך כי זוהי עמדתו של המשנה ליועמ"ש אבי ליכט שהופיע בפני הוועדה ביום ראשון.

נקודה מעניינת שהעלתה פלוג היא החשש שגודל השוק המקומי וחוזי היצוא הפוטנציאליים לא יספיקו לבסס השגת מימון לפיתוח מאגרי לוויתן וכריש תנין. "חשוב לגבש כבר בשלב זה תכנית פעולה חלופית למקרה של אי-התקדמות, כולל בחינת השקעה ממשלתית בתשתית הדרושה."

כמו כן התייחסה פלוג לסעיף היציבות הרגולטורית לפיו לא תוכל הממשלה לבצע שינויים חקיקתיים הנוגעים למתווה בעשר השנים הקרובות. לדברי פלוג מדובר בחיסרון בולט במתווה אך כזה שהמדינה נאלצה להגיע אליו לאחר שנים של התנהלות בעייתית ללא תיאום בין הרגולטורים השונים. פלוג ציינה את וועדת ששינסקי הראשונה שהגדילה את המיסוי על רווחי היתר ולוועדת צמח שהגבילה את ייצוא הגז אך אמרה כי המהלכים הללו היו מוצדקים ובנק ישראל תמך בהם. מה שהתרחש לאחר מכן זכה לפחות תמיכה "המשא ומתן על הצו המוסכם והחזרה ממנו היו בעייתיים, ולכן טבעי שהחברות דרשו יציבות רגולטורית, זה המחיר לכך שלא היה גורם מתכלל בממשלה שיסתכל על הדברים מלמעלה".

"בנסיבות הקיימות", היא סיכמה, "תומך בנק ישראל באימוץ המתווה. חשוב להכיר בכך שכדרכם של הסדרים המושגים במשא ומתן, המתווה הסופי הינו תוצאה של פשרה ועל כן איננו מביא לשני הצדדים את ההישג המרבי האפשרי מבחינתם, אך מנקודת המבט של המדינה והציבור הוא מביא לתוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות מבחינת ניצול המאגרים, הקדמת השגת היתירות באספקה והמחירים."
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...