ראשי » חדשות » בארץ

הפרקליטות משאירה נפגעי עבירה מחוץ להליך הפלילי

דוח חמור של נציבת הביקורת על פרקליטות קובע כי היא כשלה בטיפול בנפגעי עבירה, וכי לא פעלה להפיכתם לחלק אינטגרלי מההליך הפלילי המתנהל בעניינים. בפרקליטות דחו את מרבית הטענות וטענו כי הדוח "מוטעה ועושה עוול" לפרקליטים

נציבת הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל, הגישה היום (ד') דוח חמור ליועץ המשפטי לממשלה, בו קבעה כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי עבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות. הפרקליטות טענה בתגובה כי הדוח עוסק בפרוצדורות פורמליות ולא במהות, וכי הוא גורם עוול לפרקליטים. הביקורת מתפרסמת על רקע המאבק המתמשך של ארגון הפרקליטים בפעילות הנציבה גרסטל.

עוד כותרות ב-nrg:
"התקשורת עושה לנו, הנאנסות, שיימינג"
"הרס בתי מחבלים סותר את המשפט הבינלאומי"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הדוח הסוקר את התנהלות הפרקליטות בשנים 2012-2014, מתייחס למצב הגובל באבסורדיות. נפגעי עבירה, אלו שספגו את ההשלכות של עבירות פליליות, נותרים במקרים רבים מחוץ להליך הפלילי וזאת למרות שחוק המסדיר את מעמדתם נכנס לתוקפו לפני עשור.

הקורבנות אינם מעודכנים על הסדרי טיעון בין הפרקליטות לנאשמים ועל האפשרות שלהם להשפיע על גזר הדין באמצעות הגשת תסקיר נפגע עבירה. כמו כן נמצא, כי הפרקליטות אינה מיידעת נפגעי עבירות מין, על הזכות להגיש בקשה למתן צו במקרה שבו יש חשש כי העבריין חזר לסביבה שבה הם מתגוררים.
 
הדוח המפורט, השלישי שהגישה גרסטל מאז הקמת הנציבות, מציג נתונים רבים שעלו במהלך הכנתו. כך למשל, ביחס לשלבים בהליך הפלילי, נמצע כי מתוך 1,851 מקרים שנדגמו במהלך ביצוע הביקורת, נמצאה אינדיקציה ליידוע נפגעי עבירה רק ב-229 מקרים (12%). בנוסף, מתוך 98 מקרים שנדגמו בביקורת, שבהם עמדה לנפגע עבירה הזכות להביע עמדה ביחס לנאשם מסוים בתיק, ב-68 מקרים (69%) נפגעי עבירה לא הביעו את עמדתם. בנוסף נמצא כי בכל התיקים שנבדקו על ידי הנציבות, הפרקליטות לא יידעה את נפגעי עבירת מין על הזכות להגיש בקשה למתן צו נגד הנאשם.

הנציבה גרסטל, העומדת בראש הנבת"ם (נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות), התייחסה לכך שפרקליטות המדינה לא הקימה גוף (יחידות סיוע) שיהיה אמון על הקשר עם נפגעי עבירה לכל אורכו של ההליך הפלילי, מצב אותו כינה "החטא הקדמון". כמו כן, היא ביקרה את העובדה שבשל כשלים טכניים הנוגעים לסנכרון בין מערכות המחשוב של הפרקליטות והמשטרה, נפגעי עבירה אינם חלק מהתיק הפלילי. בנוסף, למרות הזמן הרב שחלף מאז החוק, ביקרה הנציבות את העובדה שפרקליט המדינה לא הוציא הנחייה המסדירה את הטיפול בנפגעי עבירה.
 

בחלקו האחרון של הדוח, שלא עסק בביקורת אישית כלפי הפרקליטים אלא בהתייחסות להתנהלות של המערכת ככלל, פורטו המלצותיה של הנציבות. ביניהן, גיבוש הנחיית פרקליט מדינה, הקמת יחידות סיוע, פתרון לממשק הטכני שיוודא כי נפגעי עבירה הם חלק מהתיק וסיוע לנפגעי עבירה במקרה שעבריין מין חזר לסביבת מגוריהם.
כאמור, הדוח מתפרסם בעיתוי רגיש במיוחד, כשהמחלוקת בנוגע לפעילות הנציבות המפקחת על הפרקליטות הגיעה לשיאים חדשים, ושכמועמדתה של גרסטל לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא נבחנת על ידי ועדת האיתור.

בתחילת השבוע שלח פרקליט המדינה שי ניצן מכתב חריג בחומרתו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בו טען כי גרסטל חרגה מסמכותה לאחר שביקרה התנהלות ספציפית של פרקליטה בשירות המדינה. בדוח אף ניתן לראות ביטויים למאבק שמנהל ארגון הפרקליטים בנציבות. גרסטל מפרטת מספר דוגמאות לחוסר שיתוף הפעולה עם גורמים הנציבות שהקשו על ניסוח הדוח. עדות למתיחות השוררת כיום בין גרסטל לפרקליטות ניתן לראות גם בתגובות לפרסומו.
 

"הדוח מתמקד בעניינים פרוצדורליים ופורמליסטיים של רישום והזנת נתונים במערכת ממוחשבת, ולא במישור המהותי. במישור המהותי הפרקליטות ממלאת חובותיה על פי החוק, ויותר מכך. עיקר הפעולות מול נפגעי העבירה המחויבות על פי חוק מבוצעות במסגרת מפגשים עם נפגעי עבירה, התכתבויות במיילים, מסרונים ושיחות טלפון, לרבות בשעות מעבר לשעות העבודה, ועובדה חשובה זו לא מצאה כל ביטוי בדוח", נכתב בתגובת הפרקליטות. יצוין כי למרות הנאמר בתגובה, הדוח כולל התייחסות לכך שפרקליטים מנהלים שיחות עם נפגעי עבירה מחוץ לשעות העבודה.

"רבים מהנתונים שמציגה הנציבות לכל אורך הדוח הינם מוטעים, אינם משקפים את המציאות, ועושים עוול כבד לפרקליטים רבים. כך למשל, בניגוד גמור לנטען בדוח, ברוב רובם של המקרים הפרקליטים מיידעים את נפגעי העבירה בדבר הסדר טיעון מתגבש, ובמרבית המקרים גם מתעדים זאת בתיק", נכתב עוד בתגובת הפרקליטות. "הפרקליטות נוטה לאמץ את מרבית המלצות הדוח, המתבססות על תהליכי עבודה שהחלו בפרקליטות בשנה החולפת עוד בטרם פרסום הדוח".

מארגון הפרקליטים, המרכז את המאבק בנציבות, נמסרה תגובה חריפה יותר. "דוח הנציבות נערך לדעתנו בצורה שאינה מקצועית. הדוח מתעלם מהמציאות בשטח, ומציג תמונה מעוותת של המציאות הפוגעת בפרקליטים ללא הצדקה.
 
"הדוח גם פוגע באופן עצום בציבור נפגעי העבירה. הנחה תלושה מהמציאות ולא נכונה שעלולה להתקבל כאילו הפרקליטות אינה שומרת על נפגעי עבירה עלולה להניאם מלפנות לרשויות החוק ועל כך יש כמובן להצטער.
“לצערנו, דוח הנציבות איננו מהווה ביקורת כזו. הדוח אסף נתונים באופן שגוי, ולאחר מכן התבסס עליהם לצורך הסקת מסקנות לא נכונות ומוטות. תחושתנו הינה כי הנציבות בחרה להעצים ממצאים מסויימים כלפי הפרקליטים מתוך מטרות שאין להן כלל קשר עם ביקורת ואינן מובנות לנו".

מלשכתה של שרת המשפטים איילת שקד, נמסר כי בשבועות הקרובים יופץ תזכיר חוק שיתבסס על מסקנות הדוח שהגיש שופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, שהמליץ להסדיר מחדש את מעמדה של הנציבות. "דוח הנבת"ם על הפרקליטות בעניין נפגעי עבירה הוא דוח שחשוב שנכתב מתוך מבט צופה פני עתיד המבקש לייעל את עבודת הפרקליטות", נכתב בתגובתה של שקד.

"עם זאת, חשוב לציין כי עוד במהלך עבודת הביקורת, וכפי שצוין בדוח הנבת"ם, החלה הפרקליטות בתיקון ויישום הממצאים שהתגלו. ראוי לציין גם את מסירותם ומחויבותם הכנה של הפרקליטים בעבודתם אל מול נפגעי העבירה, עבודה שלא תמיד מתועדת או מפורסמת, אך בוודאי שמתקיימת ומתוך מקצועיות ואכפתיות רבה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...