צו איסור פרסום - נועד להגן בפני 'אבישי רביב 2'
אופי הדיווחים אודות "התפתחות דרמטית בפרשה ביטחונית" מעיד על הבעייתיות שבשימוש בצו איסור פרסום בעידן הדיגיטלי, ובמקרים מסוימים נועד לכסות על כשלי המערכת. "רואים את זה פעם אחרי פעם אחרי פעם. דברים שנאסרו לפרסום מופיעים אצל בלוגרים"
בשבוע האחרון דווח בכלי התקשורת על "התפתחות דרמטית בפרשה ביטחונית", פרסום שעורר גל שמועות ברחבי הארץ, בנוגע לאופי הפרשה. אלא שלמרות צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה, השמועה על כך שמדובר בחקירת הרצח בדומא התפשטה ברשתות החברתיות בצורה לא מבוקרת ולעתים שגויה – מצב מהווה עדות לבעייתיות שבשימוש בצו איסור פרסום בעידן הדיגיטלי.עוד כותרות ב-nrg:
בכיר במשטרה: "תיפתח חקירה פלילית נגד מגל"
ישראל תציג מסמך המוכיח שההתנחלויות חוקיות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"שופט שמסכים לתת צו איסור פרסום ליותר מ-24 שעות לא מבין את הסביבה התקשורתית שהוא חי בה", כך סבורה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית, החוקרת את הממשק בין טכנולוגיה לדמוקרטיה.
"רואים את זה פעם אחרי פעם אחרי פעם. דברים שנאסרו לפרסום מופיעים אצל בלוגרים כמו ריצ'רד סילברסטיין. מי שיודע איפה לחפש נחשף למידע בעוד שאלו שאינם בקיאים בנושא נשארים עם הדיווח הרשמי. ככה נוצר חוסר שוויון במידע", אמרה בשיחה עם nrg.
מתוך הבלוג של ריצ'רד סילברסטיין
"בנוסף, הדבר גורם לכך שמופצות שמועות לא נכונות. למשל, במקרה של דומא, פורסם שאחד החשודים הוא נכד של שר בכיר בממשלה. השאלה היא מה הנזק היותר גדול? שהמידע יצא החוצה או שיסתובבו שמועות? ששלטון החוק יהפוך לפארסה כששופט נותן צו איסור פרסום כשלמעשה איננו מקויים?".
אלטשולר סבורה כי האפקטיביות של צווי איסור הפרסום היא רק חלק מבעיה מקיפה יותר, הנוגעת לעצם חוקיות השימוש בהם.
"את צווי איסור הפרסום נותנים במעמד צד אחד. במקרים רבים אנשי השב"כ או המשטרה, פונים לבתי משפט בפריפריה, לשופטים פחות בכירים ופחות מנוסים, לפעמים באמצע הלילה. איש שב"כ אומר לשופט שלא רואה את התמונה המלאה, שיש צורך ביטחוני והסיכוי לטעות שיפוטית גבוה. נוצר כאן מצב לא דמוקרטי בנוגע לחופש הביטוי", אמרה.
לדבריה, כיום למדינה יש שלוש דרכים לחסום פרסום: שימוש בצנזורה הצבאית, הוצאת צו איסור פרסום, וענישה רטרואקטיבית, כמו במקרה של כתב הארץ אורי בלאו. אלטשולר טוענת כי בשל העובדה כי הצנזורית הצבאית הראשית האחרונה, סימה וואקנין-גיל הגבילה בעצמה את עבודת הצנזור, גדל השימוש שעושים כוחות הביטחון בצווי איסור פרסום.
''המערכת זקוקה לזמן הכדי לגונן על עצמה אבל מציגים את זה כאילו מדובר בחקירה''. אבישי רביב
פלאש 90
"מערכת הביטחון פנתה לאפיק אלטרנטיבי. אנחנו רואים בחמש שנים האחרונות שימוש גובר והולך בצווי איסור פרסום. נוצר מצב ששופטים מצנזרים יותר ממה שהצנזורה מרשה לעצמה", אמרה.
לדבריה, "הצורך הביטחוני" שמוצג בפני השופט שמתבקש לחתום על צו איסור פרסום, נועד במקרים מסוימים לכסות על כשלי המערכת. "בנוגע לדומא, ההנחה היא שמדובר בפרשת 'אבישי רביב 2' – סוכן שב"כ שהלך צעד אחד קדימה מדי. בעצם החקירה הסתיימה אבל המערכת זקוקה לזמן הזה כדי לגונן על עצמה. אבל השב"כ והמשטרה מציגים את זה כאילו מדובר בחקירה".
בחודשים הקרובים יתפרסם ספר של אלטשולר בנושא ("הצנזורה הצבאית, צווי איסור פרסום ועבירות פליליות של מסירת סודות – הגנה על סודות ביטחוניים בעידן הדיגיטלי"). בספרה היא מציעה להקים רשות אזרחית במשרד ראש הממשלה, שתקבע מתי אסור לפרסם מידע על חקירה רגישה, ובמקביל להחליש את כוחה של הצנזורה הצבאית, המסתמכת, לדבריה, על סמכות חוקית מימי המנדט. באופן זה היא מסבירה, יהיה ניתן לנקוט בסנקציות פליליות נגד כלי תקשורת ואזרחים שפרסמו פרטים אסורים, באופן שימנע את הפצת המידע גם ברשתות החברתיות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם