הבית היהודי: נעכב כל דבר שחשוב לחרדים
במפלגה הדתית הופתעו מדרישת החרדים לחלוק במשאבי החטיבה להתיישבות: "גפני סוחט אותנו באיומים". במקביל: ראש העיר ירושלים ביצע פניית פרסה בישיבת הממשלה. וגם: מה הכוונה בביטוי "חד־צדדי" במילון מפלגת העבודה?
אחד הלקחים שנלמדים בכל פעם מחדש במסדרונות הכנסת קובע שאין חברויות בפוליטיקה. רצון טוב, אמון באנשים וכוונות ראויות מתקבלים היטב מחוץ למשכן, אך בבית המחוקקים הם יכולים לא פעם ליצור פתח למשבר עתידי.עוד כותרות ב-nrg:
- "אין שיתוף פעולה עם השב"כ, היחס לטרור יהודי הוא כאויב"
- צו איסור פרסום - נועד להגן בפני 'אבישי רביב 2'
- כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
בבית היהודי הכו השבוע על החזה והצטערו על הרגע שבו הסכימו לתמוך בעיניים עצומות בביטול חוק הגיוס לטובת החרדים. במפלגה הניחו שכאשר יגיע הרגע לאשר את ה"בייבי" שלהם – חוק החטיבה להתיישבות – ינהגו החרדים באופן דומה. השבוע נפל להם האסימון, באיחור.
"נערכנו למתקפה גדולה מכיוון השמאל, וקיבלנו ירי דו־צדדי מתוך הקואליציה", נשמע השבוע אומר מי שיזם את החוק להסדרת החטיבה להתיישבות, ח"כ בצלאל סמוטריץ'. זה קרה אחרי שיושב ראש ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), נכנס השבוע לחדר ועדת החוקה של הכנסת והודיע שהוא לא מתכוון לתמוך בחוק להסדרת החטיבה, בשל השינויים שנעשו בחוק המקורי שהוגש. מאוחר יותר, כשישב גפני עם אנשי הבית היהודי, התבררה הסיבה האמיתית לעמדה החרדית סביב החוק – רצון לחלוק בשלל.
בישיבת הנהלת הקואליציה שכונסה בעקבות המשבר העניק יושב ראש הקואליציה, ח"כ צחי הנגבי, גיבוי מוחלט לעמדת הבית היהודי בסוגיה. "לכל מפלגה יש ציפור נפש משלה", התפייט הנגבי, "לחרדים זה חוק הגיוס, למשה כחלון זה נושא הדיור ולבית היהודי זו החטיבה להתיישבות". אגב, ציפור הנפש של הליכוד, לגרסתו, היא השמירה על ציפורי הנפש של כל היתר, במטרה למנוע בעיות.
כשהגיע סמוטריץ' לפגישה עם גפני כדי למצוא פתרון למשבר, הוא מצא את עצמו לפתע בפגישה אחת גדולה עם עוזריו של יושב ראש ועדת הכספים, נציגי ש"ס ועם שני ראשי הערים החרדיות ביהודה ושומרון – בית"ר־עילית ומודיעין־עילית. מהר מאוד הבינו בבית היהודי שהם לא מנהלים משא ומתן עם הנציגים החרדים על פניה של החטיבה להתיישבות, כפי שחשבו בתחילה, אלא עומדים בפני רשימת דרישות כספיות – כמו לחלוק בתקציבי הגרעינים התורניים ולשנות את שיטת תקצוב ההתיישבות, במטרה לאפשר לחרדים ליהנות מפירות החטיבה.
"הכול היה עניין של כסף", מלמל סמוטריץ' לאחר שקטע את הפגישה ונטש בכעס, "מדובר בסחיטה באיומים". לאחר שהודיע למשתתפי הפגישה שהם "יכולים לחפש את החברים שלהם", העביר חבר הכנסת הצעיר את הטיפול במשבר ליושב ראש המפלגה נפתלי בנט. חיש מהר נעצרו במשרד החינוך תהליכים שונים שחשובים לנציגי הציבור החרדי. ואם אין די בכך, במפלגה הדתית־לאומית התחייבו אמש לתקוע מכאן והלאה כל נושא שקשור לחרדים – בלימת חוקים בוועדת שרים לחקיקה, שיתוק הפעילות בוועדת הכספים של גפני ועוד מיני תופינים. אף שהיה שמח להימנע מכך, עכשיו כבר אין לראש הממשלה ברירה אלא להפשיל שרוולים ולהכניס את ראשו לקלחת.
מלשכתו של גפני נמסר בתגובה כי "הבית היהודי סוחט את המדינה בלי סוף, ומגלגל עיניים לשמיים. החטיבה להתיישבות מתקצבת רק יישובים של הציונות הדתית והגרעינים התורניים שלה. שאנשי הבית היהודי יבואו בטענות לעצמם כשהם מנסים להעביר את החוק בניגוד להחלטה בוועדת השרים לחקיקה. המדינה איננה שייכת לאנשי בית היהודי. הם יעשו מה שהם שרוצים, ואנחנו נעמוד על המשמר".
שרים שהשתתפו בישיבת הממשלה השבוע העידו שראש עיריית ירושלים ניר ברקת שנכנס לישיבה לא היה אותו ראש עיר שיצא ממנה. הפנים, הלבוש והשם היו אמנם זהים, אולם כל קשר בין המלל וההתנהגות של ברקת בתחילת הישיבה ובין אלו של סוף הישיבה פשוט לא היה קיים.
ההצעה שעמדה על שולחן הממשלה ביקשה לחזק את המגזר העסקי בירושלים בסכום של 100 מיליון שקלים. יוזם ההצעה, השר לענייני ירושלים זאב אלקין, שברקת הספיק לריב איתו רגע לאחר שמונה לתפקיד, הציג את סעיפי התוכנית. ברקת, שהגיע לישיבה במצב רוח לוחמני, תקף את התוכנית בשצף קצף. "ההצעה לא עברה על שולחננו", טען בפני השרים, "לנו בעירייה יש הצעה מעשית יותר. גם הסוחרים בעיר טוענים שהמתווה לא נותן להם מענה מיידי".
בשלב זה הפנה ברקת את הזרקור לעבר מי ששימש רק לאחרונה כיעד למתקפה מצד ראש העיר ומקורביו, שר האוצר כחלון - שאגב, לא היה בישיבה. "שר האוצר לא פגש אותי בשבעת החודשים האחרונים, ומנכ"ל האוצר הודיע שלא נקבל תוספת תקציב", התלונן ברקת, "אנחנו בפתחו של משבר גדול מאוד". כשעצר לרגע את שטף דיבורו, והסתכל על השרים שישבו סביב השולחן, הבין ברקת מהר מאוד שהוא די לבד במערכה.
בזה אחר זה הסבירו השרים לראש העיר את הטעות שביצע כשבחר לריב עם שר האוצר ועם השר אלקין במקביל. "מהרגע שיש לך שר לענייני ירושלים, היית חייב לעבוד מולו", פנה אליו השר אריה דרעי, "אין טוב יותר מאלקין כפרויקטור".
גם השרה מירי רגב אמרה לברקת דברים דומים, ועל הדרך הזכירה שהעבירה תקציב לאירועי תרבות בעיר. חברו של כחלון למפלגה, השר יואב גלנט, עט על המציאה. "סבבה, אבל לפחות שעשרה שירים יכנסו לפלייליסט של גלגל"צ", אמר לקול צחוקם של השרים, "ושהשיר 'שבחי ירושלים' יהיה בפנים", הצטרף ראש הממשלה בנימין נתניהו למפגן הבדיחות, "זה מה שאוהבים אצלנו. תשאלו את איציק מרדכי (זכר לזיופים שהפגינו נתניהו ומרדכי כשניסו לשיר יחדיו את השיר - ז"ק)".
ברקת, שכבר הפנים שהוא לא הולך לקבל שום גיבוי משרי הממשלה, החליט במהלך הישיבה להעביר לשר אלקין פתק, ובו ביקש להיפגש (השניים אף הספיקו להיפגש מאז). כמה דקות לאחר מכן התרחש שינוי של 180 מעלות בטון ובניסוח מתחילת הישיבה. "אני רוצה להתנצל בפני שר האוצר", הפתיע ראש העיר ירושלים את השרים לקראת סיום הדיון, "אני הראשון שאמחא כפיים אם יימצא פתרון לירושלים. ירושלים היא לא נושא לוויכוח אישי". נפלאות דרכיה של הפוליטיקה.
בסיעת המחנה הציוני הגיעו השבוע למסקנה מכוננת: למה להתווכח ולהתקוטט רק פעם בשבוע כשאפשר לעשות זאת פעמיים? כך מצאו את עצמם חברי הסיעה נפגשים פעם אחת, כרגיל, בישיבת הסיעה ביום שני, שבה הספיקו להתווכח בסוגיית התמיכה בחוק שעוסק בציבור האוטיסטים, ופעם שנייה למחרת, בדיון פנימי מיוחד על הנושא המדיני.
'שלוש תוכניות לשלושה ח"כים" - זה הסלוגן שהומצא בשביל האירוע החגיגי, על שם שלוש התוכניות המדיניות שיזמו שלושה חברי כנסת בסיעה – חיליק בר, עמיר פרץ ועמר בר־לב. 15 דקות היו מנת חלקו של כל אחד מהשלושה לצורך הצגת עיקרי התוכנית. הנעקץ המרכזי במעמד המרשים היה ח"כ בר־לב, שחטף שבבי ביקורת מכל עבר כמעט, בעיקר על רקע הטענה כי תוכניתו כוללת נסיגות באופן חד־צדדי.
בר־לב התקומם נגד הטענה. "יש במפורש העברת שטחים משטח C ושטח B", טענה ח"כ הטרייה יעל כהן־פארן. בר־לב עוד ניסה לענות כי לפי התוכנית אין תזוזה של חייל אחד בשטח, לפני שנתקל בהסבר מיוחד לילדים מפיה של ח"כ ציפי לבני. "תשמע, עמר", פנתה אליו, "כשאומרים 'חד־צדדי' מתכוונים לשאלה אם זה נעשה בהסכם או לא, ובתוכנית שלך זה לא במסגרת הסכם“.
בר־לב, שבשלב הזה כבר גילה חוסר סבלנות, השיב באופן מקורי והסביר שהתכוון לכך שצריך להתנחל בלבבות של האנשים. "כשאומרים צעדים חד־צדדיים, זה מיד מתחבר בטרמינולוגיה לרצועת עזה", הוא הוסיף. ח"כ שלי יחימוביץ', שנעדרת כבר שבועות מישיבות הסיעה, דווקא בחרה להגיע לישיבה המדינית המיוחדת, אולם ויתרה על הזכות לדבר ועזבה במהלכה - יש שיגידו שאף באופן מופגן. "מי שחושב שאפשר להשיג משהו במזרח התיכון או עם הפלסטינים באופן חד־צדדי לא יודע על מה הוא מדבר", רמז גם ח"כ עמיר פרץ בכיוונו של בר־לב.
היו במפלגה מי שהעריכו שזו הישיבה שיפרוץ בה הוויכוח הגדול בנוגע לשאלת ההצטרפות לממשלת נתניהו. לבסוף רק חבר כנסת אחד העז לרמוז לכך בקול רם. "צריך ליצור בסיס הסכמה משותף עם הימין", הציע ח"כ איתן ברושי. הוא ביקש להבדיל בין מה שהוא מגדיר "ימין קיצוני" ובין הימין "הרגיל" שתחתיו נכללים נתניהו והליכוד, וניסה לשכנע את חבריו שעם הימין אפשר להגיע להסכמה בכל מה שקשור לעקרון שתי המדינות ולפינוי מרצון.
לאחר שהתמהמה ברושי מלומר בקול רם את המסקנה הפוליטית המתבקשת מדבריו - הצטרפות לקואליציה – האיצו בו חבריו שיודה כבר שהוא פשוט מעוניין להיכנס לממשלה. "בעצם מה שאתה מציע לנו זה שתי מדינות תמורת שתי מחרשות", גיחך לעברו ח"כ איציק שמולי לקול צחוקם של האחרים, ורמז לרצונו של ברושי להתמנות לתפקיד שר החקלאות. "מה זה מחרשות, מה זה מחרשות", מלמל ברושי, שהאדים למשמע הדברים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם