ראשי » חדשות » בארץ

בג"ץ: משוחררי עסקת שליט ירצו עונש מאסר מלא

8 אסירים ששוחררו ונכלאו מחדש במבצע "שובו אחים", ביקשו לבחון את האפשרות של הקלה בעונשם. ביהמ"ש קבע: "כל עיסוק בפעילות טרור... יוביל לחזרתם למאסר ולריצוי מלוא יתרת מאסרם"

שמונה אסירים שהורשעו ברצח ובעבירות נוספות ושוחררו בעסקת שליט, ירצו את עונש המאסר שלהם במלואו - כך פסקו ביום חמישי האחרון שופטי בג"ץ, ברוב של שניים נגד אחד.

עוד כותרות ב-nrg:
- דקירות בלב לונדון: "זה בשביל סוריה"
- לא נשארים חייבים: נכים צוחקים על טראמפ
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

פסק הדין ניתן בבקשת רשות ערעור שהוגשה בשמם של שמונה מחבלים שנכלאו מחדש במהלך מבצע "שובו אחים" ביוני 2014, על רקע גל הטרור שפרץ לקראת ובמהלך מבצע צוק איתן. השמונה נעצרו לאחר שהפרו את תנאי השחרור שלהם. השופטים ניל הנדל וענת ברון חלקו על דעתו של המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, וקבעו כי החלטת ועדת השחרורים להחזירם לריצוי עונש המאסר המלא שנגזר עליהם - חוקית.
 
המבקשים, שיוצגו על ידי עורכי הדין לאה צמל ואביגדור פלדמן, טענו כי לא ביצעו כלל עבירות ביטחוניות ולא הפרו את תנאי השחרור שלהם. בנוסף, לדבריהם, העובדה ששוחררו על בסיס מידע חסוי שהוצג לוועדת השחרורים – כלל אינה חוקית.

למרות שדחה חלק מטענותיהם, קבע השופט רובינשטיין שיש לבחון מחדש את האפשרות של הקלה בעונש המאסר של האסירים המשוחררים - וזאת לאור הפרשנות שהעניק לכתב החנינה של הנשיא המדינה דאז, שמעון פרס. השופט רובינשטיין קבע כי נוסח כתב החנינה של הנשיא, שאיפשר מבחינה חוקית את שחרורם של המחבלים, מלמד כי ניתן לערוך דיון מחודש בוועדת השחרורים שתבחן האם ניתן להפחית את תקופת מאסרם.

השופט הנדל התייחס גם הוא לנוסח החנינה שהעניק הנשיא, שקבע כי ההקלה מותנית "בכך שלא ייעשה כל מעשה הפוגע בביטחון מדינת ישראל או בביטחון אזור יהודה ושומרון", כולל פעילות טרור או חזרה של אחד המחבלים למקום מגוריו ביהודה ושומרון.

במסגרת חוות דעתו חלק השופט הנדל על השופט רובינשטיין בכל הנוגע לפרשנות המשפט המופיע בכתב החנינה: "יובהר, כי גורם מוסמך על פי דין ו/או שימונה על ידי יהיה רשאי לקבוע שהופרו איזה מן ההתניות האמורות לעיל, ובהתאם לקביעה זו, ההקלה שניתנה בטלה".

השופט רובינשטיין טען כי לשון כתב החנינה מלמדת שניתן לבטל את תנאי השחרור באופן חלקי, כך שהמחבלים ירצו עונש מאסר מופחת מזה שנגזר עליהם. מנגד כתב השופט הנדל כי מדובר בפרשנות מורחבת מדי. "המעמד הייחודי של הנשיא ושל מוסד החנינה מצמצם עד מאוד מהלכים פרשניים וצעדי התערבות". לדבריו, כתב החנינה מלמד שהנשיא התכוון שאם יופרו תנאי השחרור – תבוטל העסקה והאסירים ששוחררו ירצו עונש מאסר מלא.
 

לדבריו של השופט הנדל הצטרפה גם השופטת ענת ברון, שכתבה כי יש להתייחס גם לנסיבות שבהם התאפשר שחרורם של המחבלים. "עסקינן באסירים ביטחוניים, מרצחים, שנדמה כי איש לא יעלה על הדעת שוועדת השחרורים או נשיא המדינה היו מורים על שחרורם ממאסר אלמלא נכפה הדבר על מדינת ישראל", כתבה.

"כתבי ההקלה נחתמו כחלק מעסקה עם ארגון טרור, אשר חטף ולקח בשבי חייל בצבא הגנה לישראל, והציב את שחרורם של המבקשים ואסירים ביטחוניים רבים אחרים כתנאי להשבתו של החייל הישראלי. על רקע נסיבות אלה נקבעו תנאי השחרור של המבקשים, וכן על רקע ניסיון העבר המר שצברה מדינת ישראל בעסקאות קודמות שבהן שוחררו אסירים ביטחוניים – מבחינה זו שעם שחרורם חזרו העבריינים לפעילות טרור", הוסיפה.

"התנאים המפסיקים שנקבעו בכתב ההקלה נועדו להרתעה. תכליתם היא למנוע מכל אחד מהאסירים לשוב ולעסוק עם שחרורו בפעילות טרוריסטית. התכלית ההרתעתית מקבלת ביטוי בכתבי ההתחייבות הגורפים, המבהירים ללא כחל ושרק כי כל עיסוק בפעילות טרור או ביצוע עבירה ביטחונית מכל סוג שהוא, יובילו לחזרתם למאסר ולריצוי מלוא יתרת מאסרם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg