יוסי שריד נטמן: "המאבק לסיום הכיבוש כמעט עלה לו בחייו"

יו"ר מרצ לשעבר נטמן בהשתתפות מאות בבית העלמין בקיבוץ גבעת השלושה. עמוס עוז הבהיר בהספדו: "אסור לנו לראות את עצמנו כאחרונים על החומה. המאבק על המתינות החל הרבה לפנינו וימשך גם אחרינו". זהבה גלאון נפרדה: "מורה הדרך של כולנו"

nrg חדשות | 6/12/2015 15:16
תגיות: יוסי שריד
יו"ר מרצ לשעבר, יוסי שריד, אשר הלך ביום שישי לעולמו, הובא למנוחות בקיבוץ גבעת השלושה, בהשתפות מאות בני אדם ביניהם חברי כנסת ואישי ציבור אשר הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה.

בנו, ישי שריד, ספד לו. "הוא היה קם כארי בבוקר ויצא לקרבות יומו, להכריע בידיו עוול", סיפר. שריד סיפר על זכרונותיו מבית אביו, על פעילותו הפרלמנטרית ועל הקדנציה שלו כשר החינוך. "הוא אהב את מדינת ישראל, דאג לה עד יציאת נשמתו האחרונה", אמר.

עוד כותרות ב-nrg:
- בג"ץ: משוחררי עסקת שליט ירצו עונש מאסר מלא
- עזה: מחבלים ירו לעבר כלי הנדסי בסמוך לגדר המערכת
- כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

הסופר עמוס עוז הספיד גם הוא את שריד, והתייחס בדבריו למשנתו הפוליטית של יו"ר מרצ לשעבר. "הוא היה אחד הראשונים שאמר שהכיבוש מוביל לאסון ושהעוול החברתי הורס את החברה הישראלית ומסכן את עצם זיקתנו לעם ישראל", אמר.

צילום: גיל קרמר
 
קטעים נוספים

"הכרנו כסטודנטים בירושלים, הוא עבד ברדיו וכבר אז ראיתי בו מחנך מלידה", אמר עוז. "הוא עסק בחקיקה ובתיקון עולם, וגם כשהיה בתפקידי ביצוע היה מחנך קפדן אך מלא מסירות ואהבה. חינך בכל שנותיו בכנסת באופוזיציה ובשלטון, וגם כאשר התגורר במרגליות ובקריית שמונה שימש כמחנך".

"קולו הזכיר לנו את האמת הפשוטה, שאין ניגוד בין אהבת ישראל לבין רדיפת השלום והצדק. הוא חזר ואמר שעוול מוביל לעוול, איוולת ואיוולת וקנאות לקנאות. היה אדם שהפיץ אור וחזר על זה שהאור מגרש את החושך", הוסיף הסופר, ופנה אל הציבור: "אסור לנו לראות את עצמנו כאחרונים על החומה. המאבק על המתינות החל הרבה לפנינו וימשך גם אחרינו. העוול, ההסתה, ושטיפת המוח זקוקים לריפוי".
 
צילום: יוסי זליגר
עמוס עוז בלוויתו של יוסי שריד ז''ל צילום: יוסי זליגר

"עברנו עליות ומורדות פוליטיות ואישיות, והפכת לשותף לדרך וגם לחבר", ספדה לו יו"ר מרצ זהבה גלאון. "אני כואבת את לכתו בפתאומיות של מנהיג השמאל, מורה הדרך של כולנו. היו לנו בשלושים השנים שהכרנו שיחות רבות על הפוליטיקה והמצב, אך השיחות המשמעותיות היו על המשפחה שלו והדברים שהסבו לו אושר".

"יוסי כל כך אהב את ישראל ועשה את הכל כדי להפוך אותו למקום טוב יותר. הוא היה כישרון ענק של כתיבה ורטוריקה, ובשפתו המושחזת הכתיב ערכים, אך בראש ובראשונה היה איש של מעשים. סיום הכיבוש וההתנחלויות כמעט עלה לו בחייו", הוסיפה גלאון.

"הוא היה סוג של עובד סוציאלי בנשמתו. מודל של שליח ציבור אמיתי. הקדיש את חייו למאבק נגד מציאות של ישראל אלימה יותר ודמוקרטית פחות. נאבק על דמותה הטובה של ישראל חילונית, מחנכת, שוחרת אהבה ושוויון. אני מבטיחה לו ולכם שנמשיך להיאבק על דמותה של המדינה", הבטיחה גלאון.
 
צילום: יוסי זילגר
הלוויתו של שריד צילום: יוסי זילגר
צילום: יוסי זליגר
הלוויתו של שריד צילום: יוסי זליגר

יוסי שריד 1940-2015

יוסי שריד (1940-2015), שר החינוך והגנת הסביבה לשעבר, פובליציסט, עיתונאי, סופר ומשורר, נפטר ביום שישי האחרון בביתו בתל אביבעקב דום לב. צוות מגן דוד אדום שהוזעק לביתו ניסה לבצע בו פעולות החייאה אחרי שאיבד את ההכרה, ולבסוף נאלצו לקבוע את מותו. ב-2004 הוא עבר ניתוח להסרת גידול שפיר בראשו, ומאז בריאותו התרופפה. הוא יובא למנוחות ביום ראשון בשעה 15:00, בבית העלמין בקיבוץ גבעת השלושה.
 

צילום: אריק סולטן
יוסי שריד ז''ל צילום: אריק סולטן

שריד היה ממנהיגיו הבולטים של מחנה השמאל, ועד ימיו האחרונים קידם את נושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא התחיל את הקריירה שלו בתקשורת כקריין ב'קול ישראל' וככתב בעיתון 'דבר', ובהמשך שימש כדובר במפלגת מפא"י ולפוליטיקאים מהשמאל. בשנת 1974 נבחר לכנסת מטעם 'המערך', וכיהן בכנסת בשורה של תפקידים, בהם יו"ר אופוזיציה, יו"ר מפלגה ושר חינוך, עד לפרישתו ב-2006. הוא פעל תחת מפלגת 'המערך', רצ ומרצ. בשנים האחרונות שימש כמרצה באקדמיה, לימד בבתי ספר, פרסם ספרות ושירה וכתב טורים בעיתון 'הארץ'.

בראיון ל-nrg מלפני שנתיים ערב הבחירות הקודמות, אמר שריד: "בקדנציה האחרונה שלי הפכתי לאיש מריר ושונא אדם. אשתי שאלה אותי בשביל מה אני צריך את זה, והיא צדקה. אני מסתכל אחורה בלי שום געגועים ובלי חרטות. ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי. בחלק הצלחתי, בחלק נכשלתי, אבל לא יכולתי להמשיך יותר".
  
בטור בעיתון 'הארץ' לרגל יום הולדתו ה-75 באוקטובר האחרון הוא כתב: "בגילי, אני פטור מחשבונות של רווח והפסד. מה שצברתי - שלי, מי ייקח ממני את אשר לי; ומה שהחמצתי - כבר מאוחר להשיג. בשלב זה של חיי, דבר לא יזיק ולא יפגע בי. אפילו נגדי לא תוכלו עוד להצביע. על כן, חבל על המאמץ הספונטני־מאורגן וממומן, אל יטרחו מתנגדי ברוב תגובותיהם המחזקות את ידי: אני מקומם, סימן שאני עדיין חודר. ומה תעשו לי; לא תלוו אותי בדרכי האחרונה? כאילו בדרכי הראשונה - לִיוויתם".




היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך