ראשי » חדשות » בארץ

מחקר: "לא מקרי שהאינתיפאדה פרצה בבירה"

לפי סדרת מחקרים פריצתו של גל הטרור דווקא בירושלים אינה מקרית. בנוסף לקרבתו של הר הבית, ישנן בעיות חריפות של תשתיות רעועות וחוסר חמור של מתקני תרבות ופנאי

גל הטרור שהחל בראש השנה נמשך כבר קרוב לשלושה חודשים, וסופו לא נראה באופק. סדרת מחקרים חדשה מבקשת לטעון כי לפחות חלק מהסיבות שגרמו למצב הנוכחי – מקורן בהזנחה שיטתית ובחוסר הבנה של המתרחש ב"מזרח ירושלים".

עוד כותרות ב-nrg:
נתניהו: "אם אספקת הגז תיפגע, המדינה עלולה לקרוס"
המוסלמים מתחננים לטראמפ: די לתקוף אותנו
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"המציאות הבלתי נסבלת של למעלה מ-300,000 איש שחיים בתנאים של מדינת עולם שלישי. במצוקה, בעזובה ובהזנחה, היא קשה, ומשוועת למענה מקיף, יסודי ואינטנסיבי. אם ערכים כמו צדק ושיוויון אינם מניעים אנשים לפעולה, אז יכול להיות שאירועים כאלו ואחרים שמתרחשים ברחובות העיר אולי יעשו זאת", כך אמר מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל, מאיר קראוס, בכינוס שנערך אתמול (שלישי) במכון, בו הוצגה סקירה של המחקרים שפורסמו עד כה.
 
פרופ' יצחק רייטר, ראש הצוות שכתב את המחקר האחרון על שכונת א-טור, מנה שלוש סיבות אפשריות לפריצת גל הטרור. "זה לא מקרי שהאינתיפאדה פרצה בירושלים. לאנשים אין אופק מדיני, ישנה מתיחות בהר הבית, וישנה המצוקה החברתית הקשה", אמר בכנס שנערך בלב שכונות רחביה.

בשיחה עם nrg סיפר רייטר כי ההחלטה לפתוח בפרוייקט התקבלה כבר בתחילת שנת 2014, אולם קיבלה חיזוק ניכר בעקבות ההסלמה הביטחונית באזור ירושלים במהלך המבצעים "שובו אחים" ו"צוק איתן".
  
"הבנו שהמערכת העירונית, הממשלתית והציבור הרחב לא יודעים מספיק על השכונות במזרח ירושלים. אנחנו מכנים את זה 'טרה איקוגניטה' - ארץ לא נודעת. החלטנו לעבור שכונה שכונה ולא להסתכל על מזרח העיר כמקשה אחת. זה נותן לנו אפשרות לבחון את הבעיות הספציפיות של כל שכונה", אמר רייטר.

"השיח הציבורי מדבר על עיר מאוחדת, אבל מאחורי זה עומדות עובדות רבות שמעידות על פערים, שוני ובעיות חריפות שקשה לתאר אותן. למרות שבתקופת ברקת גדלה ההשקעה במזרח העיר, עיריית ירושלים לא יכולה לעשות זאת בלי התערבות ממשלתית מסיבית. מדובר בסכומים עצומים".
 
המחקר מונה שורה של בעיות חמורות, החל מתחום התשתיות וכלה בתחום התרבות והפנאי. "שכונת א-טור סובלת בראש ובראשונה ממחסור בתכניות בנייה ובשטחים לבנייה, מתשתית כבישים רעועה וממחסור במדרכות וניקוז מי גשמים. בנוסף, חלק מן השכונה אף אינו מחובר לרשת הביוב. בשכונה אין מועדוני ילדים ונוער, אין תקציב לפעילות תרבות ופנאי, ויש צורך בגנים ציבוריים. אין מבנה למִנהל הקהילתי ולפעילותו, והשכונה סובלת מבעיות של פשיעה ומתיחות פוליטית ביטחונית".

בשיחה עם nrg ציין רייטר גם את הבעייתיות בדימוי של המשטרה ומג"ב: "המשטרה נתפסת במזרח העיר כגוף שהוא חלק מכוחות הביטחון, ולא כארגון שנועד להעניק שירות לאזרחים. בשכונה חסר חוק וסדר. אדם יכול להרוג את חברו ולא תוגש תלונה במשטרה, כי הם לא סומכים עליה. בתקופה האחרונה (לפני ובמהלך גל הטרור) בא-טור, כל מי שפגשנו אותו דיבר על זה ששוטרים נכנסים לבתי ספר ועוצרים ילדים".

לדבריו, על המשטרה להפריד בין הכוחות הכחולים לירוקים (מג"ב), וזאת כדי ליצור בקרב תושבי השכונה דימוי של "שוטר רע ושוטר טוב", שיאפשר להם לתת אמון לפחות בחלק ממערך אכיפת החוק.
   

יונס ימן, יו"ר ועד הסוחרים והמרכז הקהילתי של ואדי ג'וז, שנכח באירוע, אמר בשיחה עם nrg, כי הוא מקווה שהמחקר יוביל לשינוי המדיניות בנוגע למזרח ירושלים. "הכל קשור בהכל. עשיתי סקר משלי ובדקתי מי הילדים שזורקים אבנים. מצאתי שמדובר בילדים שנשרו מבית ספר, שאין להם מגרשי כדורגל ושעושים דברים מתוך שעמום. זאת שכבת נוער שנמצאת במצוקה ושיש לה בעיות".

משטרת ירושלים: "הידברות שוטפת עם ההנהגה המקומית"
ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה: "משטרת ירושלים אוכפת את החוק ללא משוא פנים ולמען ביטחון כלל תושבי העיר והמבקרים בה. "המשטרה אינה נוהגת לבצע מעצרים בבתי ספר, אלא בתיאום עם ההנהלה. עם זאת פורעי החוק, המיידים אבנים, בקבוקי תבערה ומסכנים חיי אדם לעיתים מבצעים זאת מתוך תחומי בתי ספר ו/או נמלטים לתוך בתי ספר, תוך ניצול ציני של המקום כ׳מקום מקלט׳ וכשמתבצע מעצר על פי דין מעלים טענות כנגד השוטרים המחרפים נפשם במסירות רבה להצלת חיי הציבור מפני אותם פורעים מסכני חיים.

"עוד יצויין כי לצד פעילות האכיפה מבצעת המשטרה הידברות שוטפת עם ההנהגה המקומית, מקיימת מפגשים עיתיים עם הנהלות בתי הספר במזרח העיר ואף מבצעת פעילות הדרכה והסברה בבתי הספר, ככל שישנה היענות מצד ההנהלה".

"המשטרה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית לביצוע פעילות עם בתי הספר לצמצום האלימות ומצופה מההנהגה המקומית, האוכלוסיה הבוגרת ומההורים לגלות אחריות כלפי ילדיהם ולמנוע התדרדרותם למעגל הפשיעה והטרור".

העירייה: "מהלך לצמצום פערים בשכונות הערביות"
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ראש העיר ירושלים ניר ברקת מוביל בשנים האחרונות מהלך לצמצום פערים בשכונות הערביות בירושלים בכלל תחומי החיים לאחר כ-40 שנה של הזנחה מצד ממשלות ישראל לדורותיהן, השקעות חסרות תקדים בהיקפן ותקציבן. בתקופת ברקת נבנו עד כה במזרח העיר למעלה מ-800 כיתות לימוד חדשות ועוד כ-1,000 נמצאות בתכנון וביצוע, נבנו ונסללו עשרות כבישים במזרח העיר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, מושקעים תקציבים רבים בשיפור השירותים העירוניים, פתיחת טיפות חלב, רווחה, קהילה, שירותי דואר ועוד.

"העירייה השלימה השנה מהלך נרחב בשיתוף התושבים למתן שמות לכ-900 רחובות במזרח העיר שהיו ללא שמות עשרות שנים. מתן השמות מאפשר מתן מספרי בתים לכל מבנה במזרח העיר ויביא לשיפור השירותים לתושבים. בנוסף החלה העירייה בשנה האחרונה בהפעלת פרויקט יום לימודים ארוך בבתי הספר העל יסודיים במזרח העיר עד השעה 17:30. הפרויקט שזכה להצלחה רבה בשנה שעברה הוכפל השנה והתלמידים זוכים לחוגים והעשרה במגוון תחומים ולמסגרת מוסדרת עד שעה מאוחרת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg