ראשי » חדשות » בארץ

יוצאי אתיופיה זעמו בכנסת: מה השתנה מאז המחאה?

עשרה חודשים מלאו להתארגנות האתיופים שהרעידה את המדינה, אך התוכניות של הממשלה ריקות מתוכן לטענם הפעילים. "אני 35 שנה כאן והיו תוכניות שלא בוצעו״, הזהיר אחד מנציגי הקהילה. "אין השקעה נכונה ולכן יהודי אתיופיה נמצאים היכן שהם"

עשרה חודשים למחאת יוצאי אתיופיה: נציגי יוצאי אתיופיה זעמו הבוקר (ד') בכנס שעסק במצבם החברתי והכלכלי, לאחר שטענו מצב בני העדה לא השתפר והתוכנית הממשלתית ריקה מתוכן. "הממשלה עצמה גזענית", האשים אחד מחברי הקהילה. הכנס, שהחל בדברי פתיחה וברכות, הגיע מהר מאוד לנקודת רתיחה כאשר נציגי הקהילה האתיופית טענו שדבר לא נעשה בשטח.

עוד כותרות ב-nrg:
- דוח: הישראלים שהשתתפו בשבוע האפרטהייד
- בן 17 ניהל קרטל סמים בין תלמידים באשדוד
 - כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

״אסור לעשות הפרדה בין העלייה ארצה לבין הבעיות שנמצאות כאן. אני 35 שנה כאן והיו תוכניות שלא בוצעו״, אמר אחד מנציגי הקהילה בזעם. בהמשך, למרות שנציגי המשרדים שהגיעו לדיון השיבו לטענות וביקשו להציג את תמונת המצב, נציגי הקהילה הרגישו שהם לא מקבלים מענה אמיתי ושלא ניתנה להם רשות הדיבור.

מחאת יוצאי אתיופיה במאי 2015:

 
הדיון סביב נושא החינוך נוגע לפער התרבותי שמרחיק את ההורים ממעורבות פעילה בבתי הספר ותקשורת עם המחנכים. חבר מועצת העיר נתיבות, צ׳לצו וונדמגאי, סיפר כי יש תוכניות גדולות לקידום השילוב אבל אין תקציב ליישם אותן. ״צריך למנות אנשים בשכר שייעצו לאנשי הקהילה מול בתי הספר, כי הם לא מבינים את הנושאים", הוא הסביר. "באסיפות הורים לא מצליחים להעביר את המסרים כי חסרים מתווכים״.
    
במשרד החינוך טענו כי הם מתכוננים לפתיחת 65 תקנים לגישור, לקראת קליטה בבתי הספר. ״אל תשקרו לציבור", הטיח בתגובה מנכ״ל עמותת טבקה, פנטהון אספה. "אין היום 300 מורים במערכת החינוך. נושא המגשרים לא צריך להיות כלול בנושא קליטת מורים. דבר נוסף, ישנם מגשרים שפועלים שנים ארוכות, למה משרד החינוך לא מעסיק את כולם כעובדים מהמניין? התוכנית החדשה באה בשם השילוב וגוזלת את ההטבות הקיימות״.  

לדבריו, ״אני שומע בשטח שילדים רבים לא מקבלים חוגים והטבות שקיבלו בעבר בגלל התוכנית החדשה. במשרד החינוך היו צריכים לשדרג בתי ספר בשכונות האתיופיות ולשלוח לשם מורים טובים. אין השקעה נכונה בחינוך ולכן יהודי אתיופיה נמצאים היכן שהם היום״.

מהרטה ברוך רון, סגנית ראש עיריית תל אביב ויו"ר "פורום תמרצ'" ליוצאי אתיופיה, פתחה את הכנס בשאלות קשות. ״אנחנו מאמינים שיש רצון טוב לעזור לנו להשתלב, אך היו בעבר תוכניות גדולות מאוד שנעשו על ידי הממשלה ולא השיגו את יעדיהן. היום באנו לשאול במה שונה התוכנית החדשה?" היא פנתה לחברי הכנסת. "באנו לבדוק שיש תוכנית ברורה ומסודרת. באנו לדרוש שהקהילה תהיה חלק מהתוכנית. כרגע אנחנו לא מרגישים שותפים. אני רוצה שגם הבן שלי יוכל להצליח ולהשתלב בחברה הישראלית״.

חבר הכנסת עמר בר לב סיפר כי מאז המפגש הראשון שלו עם בני הקהילה האתיופית, בשנת 1984, לא השתנה הרבה. ״אז הייתי קשוח והיו לי דמעות בעיניים. רק לתאר את המסע הארוך שעברו. ראיתי את אותם נשים וילדים וגברים ואת המסע שעשו כדי להגיע למדינת הלאום של העם היהודי. אבל לא העליתי על דעתי שהמסע הזה עד היום לא יסתיים", הוא אמר. "מדינת ישראל שידעה לקלוט גלי עלייה גדולים לא הצליחה 30 שנה אחרי לקלוט את יוצאי אתיופיה והפערים והגזענות עוד קיימים״.

ח״כ אלי כהן ייצג את עמדת הממשלה בכנס וטען כי ״יש פחות עובדי קבלן, אנחנו בעיצומו של המאבק והדיון וכעת אנחנו במהלך לקליטת המגשרים בבתי הספר המועסקים כעובדי קבלן. בנוסף אנו מקדמים את חוק הדיור הציבורי שיאפשר לרכישת הדירות על ידי הדיירים. תיקון נוסף שעשינו הוא למשכנתאות זכאות דירה ראשונה לבני הקהילה, שיוכלו לקבל משכנתא בריבית יותר נמוכה. יש לנו כמובן עוד הרבה עבודה לפנינו״.

חברת הכנסת רויטל סויד ביקשה לזעוק את זעקתם של אלו שנשארו באתיופיה ומדינת ישראל לא מעלה אותם ארצה ״לפני כל התוכניות לקידום ושיפור המצב, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה להעלות את שארית יהודי אתיופיה״.

ח״כ דב חנין ציין כי יש תחושות של תסכול וכעס כי המחאה לא הצליחה לפרוץ את החומות. ״הציפיות של האנשים הם למשהו יותר גדול ומעשי ולכן חשוב שאתם שמייצגים את הקהילה צריכים להמשיך להוביל את המאבק עד שנייצר פה חברה הוגנת״, הוא אמר.
 

בדיון השתתפו באופן חסר תקדים נציגים בכירים ממשרד השיכון, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה ומשרד הרווחה ובראשם סמנכ״ל משרד ראש הממשלה, אודי פראוור, שהגיעו כדי לשמוע מה יש למנהיגי הקהילה להגיד וללמוד.

״ההיסטוריה של התוכניות מלמדת שלא הייתה תשומת לב לייצוג הולם של חברי הקהילה במקומות בחברה", הציג פארוור את התוכנית לצמצום הפערים. "מה ששונה בתוכנית הזו שלנו כדי שהיא תפעל - התקציב כאן מובטח בניגוד לתוכנית החומש. דבר נוסף התוכנית הזו מדידה מאוד ואנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות. אנחנו עושים פה תוכנית קצרה לארבע שנים ויש ועדות מעקב שמחציתן מורכבות מבני הקהילה כדי שיבדקו מה משתנה. כך התוכנית הזאת מבטיחה התכוונות של הממשלה לבצע״. פראוור ציין עוד כי לראשונה הוקמה ועדה העוסקת בגילויי גזענות נגד יוצאי אתיופיה.

ענבל ראדה, חברת מועצה ברמלה ואחות במקצועה, סיפרה כי ״מצבם הבריאותי של יוצאי אתיופיה הולך ומחמיר עם השנים. יש יותר חולי סכרת, בעיות באמצעי מניעה וכן כי אין מענה טלפוני במוקדי בריאות בשפה האתיופית כמו שיש בערבית ורוסית".
  
דניאל מהרט, פעיל בקהילה בנתניה, הביע בעיקר דאגה לדור הצעיר וסיפר כי הוא מכיר עלייה במספר הנערים המטופלים על ידי רשויות החוק ומנגד יש מספר נמוך של סטודנטים אתיופים באוניברסיטאות. השבוע שמעתי שהתוכנית החדשה כבר הגיעה לשטח וזו בשורה טובה אבל יש רשויות שלא מוכנות לממש אותה. חבר מועצת קרית מלאכי, שי סיון, אמר ״אנחנו מציינים 35 שנה בישראל השבוע ומדובר בפרק זמן משמעותי ועדיין הדבר שמטריד אותי במיוחד זה גילויי הגזענות״.

כזכור, במאי 2015 צעירים רבים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה יצאו למחאה נגד האלימות המשטרתית שהופנתה כלפי הקהילה. המחאה הציפה בתקשורת את מצוקת הקהילה ואת מציאות החיים הקשה של רבים מחבריה. כאשר גם כיום 30 שנה אחרי העלייה, יוצאי הקהילה נתקלים עדיין בקשיי השתלבות רבים שנובעים בחלקם מטיפול לקוי של הרשויות. מיד לאחר המחאה התקבלה החלטה ממשלתית לצאת בתכנית רב משרדית חדשה שמיועדת לקהילת יוצאי אתיופיה.
   
הכנס שנערך הבוקר הציף את בעיותיהם של יוצאי אתיופיה שטרם הצליחו להשתלב בחברה הישראלית ועוד סובלים מגילויי גזענות רבים. נציגי הקהילה האתיופית סיכמו את הדיון ואמרו כי התוכנית הממשלתית לא ירדה לרמת השטח למרות ההבטחות והרצון הטוב. הכנס הסתיים בתחושה כי חרף הבעיות שהוצפו יש לקיים בקרה על תהליך ביצוע התוכנית הממשלתית ויש לכנס ישיבת מעקב בעוד מספר חודשים לשם כך. ״נשב כאן עוד חודשיים ונראה לאן התקדמנו״, אמר ח״כ בר לב.

ח״כ אילן גילאון אמר ״כולנו פה בני אדם עיוורי צבעים ועדות שבאנו לבנות חברה ישראלית שמכבדת כל אדם בה. הרב תרבותיות היא מיקס נכון ליצירת תרבות ישראלית משותפת״.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg