ראשי » חדשות » בארץ

נדחה הערעור על סגירת התיק נגד מחברי "תורת המלך"

ברוב של 2 מול 1 קבעו שופטי בית המשפט העליון כי לא ניתן להעמיד לדין את מחברי הספר 'תורת המלך', הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור: "ההכרעה ניתנת בחירוק שיניים"

בג"ץ דחה היום (ד') את העתירה שהוגשה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את מחברי הספר "תורת המלך", שש שנים לאחר שפורסם. בפסק הדין שניתן ברוב של 2 מול 1 ביטאו שופטי העליון את הסתייגותם האישית החריפה מהספר, אולם קבעו בסופו של דבר כי לא ניתן להעמיד לדין את מחבריו, הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור המלמדים בישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר.

עוד כותרות ב-nrg:
- בנט נגד הרב הראשי: 'אמר דברים שאסור שייאמרו'
- נתניהו: אפגש עם טראמפ, לא תומך בדבריו
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"הכרעה זו ניתנת בחירוק שיניים. גם אנחנו הזדעזענו למקרא דברי הבלע שבספר המוצגים כאילו היו 'דברי אלוקים חיים'. עסקינן בספר לובש כסות יהודית ולאמיתו הוא אנטי יהודי, כי הוא מוציא דיבת היהדות רעה. הוא משדר רוח רעה, שלא קשה לקראה כמופנית קבוצתית לערבים, שהם שכנינו", כתב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין. "קשה לפקפק בגישתם הגזענית של המחברים כשלעצמם".


 

בפסק הדין סקר השופט רובינשטיין באופן נרחב את דבריהם של פוסקים ורבנים יהודים הסותרים את רוח "תורת המלך", וזאת כדי להוכיח כי הוא אינו מייצג של היהדות. למרות הסתייגותו האישית מהחיבור, אותה הביע לאורך כל פסק הדין, כתב רובינשטיין כי העתירה שקראה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שהורה לסגור את התיק מחוסר ראיות, היא "חריגה", ואינה יכולה להתקבל.

"ברור לי כי תוכן חלקים ניכרים בספר ראוי לכל גינוי, אך הלכה פסוקה היא, כי חופש הביטוי משתרע גם על התבטאויות קשות ומקוממות ואף גזעניות", כתב. הוא הוסיף כי "מדובר בניתוח משפטי, ולא בניתוח מוסרי. אין פסק-דין זה מהוה 'תעודת כשרות' לא לספר ולא למחבריו. חברה בריאה וחפצת חיים צריכה לזעוק חמס כנגד חיבורים שכאלה. ההכרעה לא היתה קלה, היא גם אינה נעשית קלה יותר נוכח אירועי הזמן".

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, קבעה אף היא כי אין לשנות את החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אך חשפה בפסק הדין את ההתלבטות שעמדה בבסיס החלטתה. "שדון שובב שהופיע מאי שם לחש באוזני, שיעמדו המשיבים לדין, שיעמדו בפני בית המשפט ואולי שם יטרחו להסביר את עצמם, ולעמוד לחקירה שכנגד, גם אם לא יצא מכך כלום. בסופו של יום צוויתי על השדון: לך מכאן, חזור למקום ממנו באת, ואל תשוב. אנו שופטים עלינו לשקול שיקולים עניינים בלבד".

 

השופט סלים ג'ובראן שישב בהרכב התנגד לפסק הדין של רובינשטיין, וכתב כי יש לחדש את החקירה בעניינם של מחברי "תורת המלך". בדבריו, הוא קבע כי יש לבחון את החלטת היועץ המשפטי לממשלה בשל התחזקות תופעת הגזענות במדינה.

"רוחות רעות של גזענות ושנאת האחר אשר מנשבות במדינתנו מובילות להתפרצויות אלימות על רקע גזעני ודתי בתכיפות הולכת וגוברת. ביטויי גזענות נשמעים לא רק בקרנות הרחוב או מפי דוברים המייצגים 'שוליים קיצוניים', אלא גם על ידי אנשי ציבור ופוליטיקאים הנחשבים לחלק מהזרם המרכזי בחברה הישראלית".

כזכור, הספר שחובר על ידי הרב יצחק שפירא והרב יוסף אליצור, המלמדים בישיבת "עוד יוסף חי", פורסם בשנת 2009. הוא עוסק כהגדרתו ב"דיני נפשות בין ישראל לעמים" וכולל מספר פרקים שכותרתם: "הריגת גוי שעובר על שבע מצוות", "נפש יהודי מול נפש הגוי" ו"פגיעה מכוונת בחפים מפשע". החיבור נפתחה ב"הסכמה" – המלצה מאישיות רבנית מוכרת, שנתנו הרב יצחק גינזבורג, הרב דב ליאור ואחרים.

בפברואר 2010 נפתחה חקירה פלילית נגד המחברים בעקבות תלונות שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה. המחברים שמרו בחקירתם של זכות השתיקה, אולם התייחסו לרציונל שמאחורי חיבור הספר במכתב ששלחו לעורך דינם במסגרת הליך אחר.
 

  
לאחר שהוגשו נגדו שתי עתירות באפריל 2012, בהן נטען כי יש להעמיד לדין את הרבנים אליצור ושפירא, את ישיבת "עוד יוסף חי" ואת הרבנים שנתנו הסכמות לחיבור, החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לסגור את התיק, בשל העדר ראיות. הוא קבע כי לא ניתן לקבוע כי מחברי הספר "הסיתו לגזענות", משום שמדובר "בבירור הלכתי" הנוגע לשעת מלחמה ולא בקריאה לביצוע מעשים בימי שגרה, ומכיוון שהספר מתייחס ל"גויים" ולא לערבים באופן ספציפי. 

העתירה הוגשה על ידי מספר רב של גופים וביניהם: ארגון "קולך", פרופ' אסא כשר, שומרי משפט רבנים למען זכויות אדם, ציונות דתית ריאלית, מכון שיטים והמרכז הרפורמי לדת ומדינה.

בעקבות הפסיקה, אמר יו"ר תג מאיר גדי גבריהו: "קראנו בצער ובתדהמה את פסק הדין של שופטי בג"צ, בעניין הספר תורת המלך. הספר מעודד פעולות נקמה של בודדים דוגמת ברוך גולדשטיין והרוצחים של מוחמד אבו חדיר ומשפחת דוואבשה. אנו מכבדים את בית המשפט העליון אך נבקש דיון נוסף בהרכב מורחב של 9 שופטים".

פרופ' אביעד הכהן, דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, טען כי ההליך הפלילי שנפתח בעניין "תורת המלך" דווקא תרם להפצת מסריו. "הפולמוס הציבורי סביב 'תורת המלך' הביא את הספר לתודעה הציבורית ולמרכז הבמה, ויש להניח שבהיעדרו איש - מלבד חוג מצומצם ביותר - לא היה שומע עליו. מחברי הספר צריכים להודות למשטרה, לעותרים ולתקשורת שבזכותם זכה תוכן הספר לפרסום עולמי. ההתמודדות עם דברי הסתה בזויים צריכה להיעשות בעיקר במישור החברתי והחינוכי ולא באמצעות המשפט הפלילי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg