גפסו חוזר לעירייה: "הייתי יותר מדי טוב לב"
ראש עיריית נצרת־עילית שב ללשכתו לאחר שזוכה השבוע מעבירות שוחד. בריאיון הוא מדבר על הלילות הקשים, ההקלה - והלקחים: "אהיה זהיר יותר. אמשיך לעשות למען העיר, בצורה חוקית כמובן"
לאחר 367 יום שבהם נאסר על שמעון גפסו להיכנס ללשכתו בקומה השנייה של עיריית נצרת־עילית, שב אליה ראש העיר ביום רביעי השבוע כשמאחוריו זיכוי מוחלט מכתב האישום בעבירות מתן שוחד, מרמה והפרת אמונים.
עוד כותרות ב-nrg:
- "כיהודי": מארק צוקרברג מגן על המוסלמים
- הרופא הזה משפץ אפים בלי ניתוח, בעשר דקות
- ישראלים: 'לא הכניסו אותנו לירדן – בגלל הכיפות'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האושר וההקלה ניכרים היטב על פניו של גפסו. הטלפון הסלולרי שלו לא מפסיק לצלצל, ועל הקו ידידים ומקורבים ובהם חברי כנסת ושרים שמתקשרים לאחל לו מזל טוב. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הראשון שהתקשר אליו לאחר הזיכוי בבית המשפט המחוזי בחיפה. גם השר אריה דרעי, שמכיר מקרוב את אולמות הדיונים בבתי המשפט, התקשר לשמוח בשמחתו של גפסו, לצד השרה מירי רגב שתמכה בו לכל אורך הדיונים.
"יש תחושה של הקלה משמעותית. יחד עם זה, להגיד שאין לי צביטה בלב זה לא יהיה מדויק", אומר גפסו בריאיון ל-nrg. "יש צביטה ויש כאב. כשכד נשבר, לא משנה כמה חומר תשים מסביב כשתתקן אותו, זה לא יהיה אותו כד. אבל אנחנו מנסים לאחות את השברים למען נצרת־עילית".
בתחקירים שפורסמו בתקשורת במהלך השנים מאז בחירתו לראשות העירייה ב־2008, הואשם גפסו כי נהג בעיריית נצרת־עילית כבתוך שלו. בין היתר הועלו טענות על תפירת מכרזים ומינוי מקורבים, ועל איומים כלפי חברי מועצה ועובדים. מבקר המדינה יוסף שפירא קבע בחריפות בדו"ח שכתב על התנהלותו של גפסו כי הוא "לא מכיר בשלטון החוק".
בפברואר השנה הורשע גפסו בכך שהוא וסגנו התנו ב־2008 את המשך העסקתה של עובדת העירייה דורה ברן, גרושתו של חבר מועצת העיר סמיון ברן, בהתפטרותו מחברות במועצה או הצטרפותו לקואליציה. בית המשפט גזר עליו חצי שנת מאסר בפועל, וזו הומרה בעבודות שירות. בנוסף נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס של 22 אלף שקל. השופטים קבעו כי אין קלון במעשיו וסללו את דרכו לשוב לעירייה, אלא שמעט קודם לכן הוגש נגדו כתב אישום חדש שהביא שוב להשעייתו מהתפקיד, ובו נטען כי גפסו הבטיח מינויים בתמורה לסיוע במערכת הבחירות.
במוקד הדיון המשפטי בכתב האישום שממנו זוכה גפסו השבוע עמדה הבטחה שהעניק לפעילים שעבדו עבורו בבחירות המקומיות ב־2008 כי ידאג להם לעבודה בעירייה אם ייבחר. "הייתי יותר מדי טוב לב", מתאר גפסו את השתלשלות הדברים מבחינתו, "וטוב הלב הזה הביא אותי למקומות פחות נעימים. ניסיתי לעזור והבטחתי לאותו אדם בשיחה המוקלטת שהוצגה בפני בית המשפט שאם אבחר אעזור לו להיכנס לעבוד בעירייה לאחר שנים שבהן לא נתנו לו אפילו להתמודד במכרזים. לא הכחשתי את האמירה הזו.
"לצערי הרב גיליתי אחר כך שבחקירה שלי אותו חוקר כתב שהודיתי שאמרתי לאיש הזה ש'אם תעזור לי אני אעזור לך להיכנס לעירייה'. ההבדל הוא מאוד משמעותי, כי יש פה התניה. לא אמרתי את הדברים האלה מעולם".
מי שהציל את גפסו ומצא את ההוכחות והתיעוד לכך שהמשפט לא נאמר בצורה הבעייתית הוא סנגורו עו"ד יעקב וינרוט, ועמו עורכי הדין בצוות ההגנה עמית חדד ואושר רובינגר, שהשיגו את הקלטות החקירה מהמשטרה. "אתה רואה שלא אמרתי את הדברים האלה. אותו חוקר כתב משהו שהוא 'נדרש לכתוב', ושמתי לב לזה רק אחרי שעברתי על התמלילים. כשאתה בחקירה ונותנים לך 10־15 דפים לקרוא ולחתום עליהם אז אתה לא שם לב לזה".
השופטת דיאנה סלע קיבלה את טענת ההגנה ומתחה ביקורת על עבודת המשטרה: "הכללתו של משפט שלא נאמר על ידי נחקר בהודעתו - מקל וחומר כאשר מדובר במשפט המפליל ביותר בהודעה - היא מחדל חקירתי, בלשון המעטה, ורק למזלו הטוב של הנאשם, משהוקלטה החקירה, ניתן היה לעמוד על תקלה זו", כתבה השופטת בהכרעת הדין. כעת, עם הזיכוי, חוזר גפסו לעניינים, כשברקע עדיין תלוי ערעור שהגישה הפרקליטות לבית המשפט העליון בשאלת הקלון.
"פסק הדין במשפט הזה היה ברור, מדובר בזיכוי מוחלט", טוען גפסו. עם זאת, השופטת סלע קבעה שהוא היה מצוי בניגוד עניינים בנושאי האישומים נגדו. הכרעתה לזכות את גפסו התקבלה בהרמת גבה בקרב משפטנים שלא הסכימו עמה. עוד יש להזכיר כי מבקר המדינה הגדיר בשנים האחרונות שני עובדים בעירייה כ'שומרי סף', והעניק להם צווי הגנה לאחר שהתריעו על שחיתויות לכאורה. מדובר בגזבר העירייה וביועצת המשפטית שלה.
בימים הספורים שחלפו בין חזרתו של גפסו לתפקידו בעירייה לאחר הרשעתו בכתב האישום הראשון ועד השעייתו הנוספת בכתב האישום השני, החל גפסו בעריפת ראשים. בתוך שעות הוא הוציא מכתבי פיטורים והודיע לעובדים בכירים בעירייה על "נטילת סמכויות". המהלך החל בנטילת סמכויותיו של אלכס גדלקין, ממלא מקומו בתקופת השעייתו. לאחר מכן זימן ללשכתו את עו"ד ערן בר־רבי, שכיהן כמנכ"ל העירייה בתקופת ההשעיה, והודיע לו על פיטוריו.
גפסו משחזר את הדיון המכריע השבוע, ומאשים את התקשורת בכך שחיפשה אותו כל העת וניסתה להציג אותו כשטן מושחת. "להכרעת הדין הגיע צבא גדול של צלמים וכתבים, ולאחר שהשופטת הקריאה את הזיכוי ראיתי איזו אכזבה הייתה על פניהם. כתב ערבי של אחד הערוצים הגדולים בטלוויזיה אפילו אמר בקול 'אני לא מבין איזו מדינה זאת שמשחררים פושע'. מובן שזה יגיע לוועדת האתיקה של אותו ערוץ. ראיתי על הפנים שלהם אכזבה כמו צייד שבא לצוד ואין אף אחד ביער".
האם למדת לקח מהמשפט? יש דברים שהיית עושה היום אחרת?
"בוודאי, וכבר שיניתי דברים. עובדה היא שכתבי האישום מתייחסים לתקופת כהונתי הראשונה, לכל המאוחר בשנת 2009. מעולם לא הייתי ראש עיר לפני כן. אמנם הייתי חבר מועצה ולא הייתי תמים במערכת, אבל לא ידעתי שיש כל כך הרבה שועלים שמסתובבים סביבך ומנסים להפליל אותך. הייתי בחיים בהרבה סיטואציות קשות יותר משהייתי עכשיו, אבל הן היו קצרות יותר. למערכה כזו לא ציפיתי.
"אני מנוי ל'מקור ראשון', ולפני שבועיים היה ריאיון עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הכותרת הייתה האמירה שלו: 'כל מי שמנסה לקדם משהו אומרים שהוא מושחת'. תראה לי אדם אחד שנתן לי כסף. אני ראש עיר הרבה יותר טוב וזהיר היום ממה שהייתי כשנבחרתי, וכמות שערות השיבה מעידה על זה. עברתי לילות קשים ללא שינה. אני לא מבקר את המשטרה והפרקליטות ואני סומך עליהן כי אין לי ברירה אחרת, אבל אנשים טועים בשיקול הדעת.
"אחרי שהסתיים הדיון השבוע, בעל המזנון בבית המשפט שהוא ידיד שלי אמר לי 'גפסו, כולם עליי', וביקש שנשב לאכול אצלו ולא נשלם. אמרתי לו שהוא לא ייקח ממני שקל אחד פחות מאחרים. אני אחד שרוצה לשלם ולקבל את מה שצריך ולא להיות חייב לאף אחד.
"כל יזם שבא לפה לבנות אני עוזר לו כאילו אני השותף שלו בחשבון הבנק, ואני עושה את זה כי אני רוצה שהוא יקדם את נצרת־עילית. נכון שאני מזמן את ראשי האגפים ומבקש מהם לעזור ליזמים לקדם את העיר לטובתה. על כל תפקיד בכיר שמתמנה בעירייה יש ביקורת של משרד הפנים, ואי אפשר למנות מישהו ללא חתימה של מנהל המחוז. אתם בתקשורת לא מבינים את זה ומשכנעים את הציבור שהנה ראש העיר ממנה כל אחד שהוא רוצה ללא תנאים".
גפסו משתנק. דמעות מופיעות בעיניו, הוא נשבר ומנסה לעצור בכוח את הבכי, אך ללא הצלחה. "מספיק היה לחזור הביתה אחרי הזיכוי ולראות את הפנים של אבא שלי, את הגאווה שחזרה לו. אבא שלי יודע שלא הייתי פושע. הייתי במצבים מסוכנים בעבר בשירותי למען המדינה, אבל אז הייתי לבד.
"אשתי לא ידעה על הדברים והילדים שלי היו קטנים ודבר לא נגע בהם, וכעת אתה רואה את המשפחה שלך סובלת וההורים מתענים ואתה לא יכול להסתיר את זה מהם. אתה לא יכול להגיד לאבא שלך אל תפתח חדשות ואל תקרא מקומונים. התקשורת לא יודעת לפרגן, ורמת האי־דיוקים בה היא ממש לא סבירה.
"לא פשוט ללכת ברחוב בתל־אביב ולשמוע שאומרים מאחורי הגב 'ראש העיר המושחת'. כשאני נמצא בתור לקולנוע עם המשפחה או במסעדה ואנשים ניגשים ושואלים אם אני שמעון גפסו, אני עונה שאני האופנובנק", מספר גפסו בהומור ייחודי.
לגפסו יש מסקנות מההליך המשפטי שעבר, שהוא מבקש ליישם ברמה הלאומית. "אני רוצה לקדם הצעת חוק שכל אדם במעמד של ראש עיר וחבר כנסת או איש ציבור בכיר, ייחקר במעמד עורך דין. זו האופציה הטובה ביותר לדעתי, כמו בחו"ל, שעורך דין יהיה נוכח בחקירה. אפשרות אחרת היא שמול הנחקר יעמוד מסך והוא ידע מה החוקר כותב. אני אעביר את ההצעה לידידי השר לביטחון פנים גלעד ארדן, ואני בטוח שיהיה לה רוב.
"דבר נוסף שארצה לשנות הוא כל ההתייחסות אל הנאשם בכתבי האישום וכדומה. בכל מקום היה כתוב 'מדינת ישראל נגד שמעון גפסו', וזה דקר אותי בכל פעם מחדש. אני חושב שצריך לשנות את זה. מבחינתי תרשום את שם הפרקליט כתובע כי אין לי סנטימנטים אליו. לא נלחמתי בשבילו ולא איבדתי חברים בשבילו. אבל למה מדינת ישראל היא התובעת? בשבילי זה כמו שתכתוב שאבא שלי תובע אותי".
אתה חוזר עכשיו לעירייה לשלוש שנים נוספות עד תום הקדנציה. ההתנהלות מהיום ואילך תהיה שונה מבעבר?
"ברור לך שאהיה יותר זהיר בכול, אבל שלא יהיה צל של ספק שאני אמשיך לעשות, בצורה חוקית כמובן. אולי אתייעץ יותר על ההיבטים החוקיים, אבל אמשיך לעשות למען העיר. הדבר שקורע את לבי הוא שבתקופה שלא הייתי בתפקיד עזבו את נצרת־עילית יותר מ־600 משפחות ונכנסו רק מאתיים. אני לא מסתכל רק על מה שיהיה כאן בדור שלי, ועוד בניין וגן שעשועים לא חשובים כמו העתיד. כשאתה מקים שכונה על אדמות שהופקעו ביום האדמה ב־1976, ואם לא היית בונה עליה שכונה אולי ביום מן הימים היו מחזירים אותה לבעלים ואתה דואג שיבואו עוד עשרות אלפי יהודים לנצרת־עילית, זה מה שחשוב כעת".
ב־2011 אמרת שבשנת 2020 נצרת־עילית תהיה עם רוב יהודי של 95 אחוזים. המציאות הנוכחית רחוקה מכך. אתה חוזר בך מהאמירה ההיא?
"אני מוכן לחזור עליה שוב, בשינוי קטן של דחייה לשנתיים: לא 2020 אלא 2022. יש לי תוכניות מסודרות ותוכניות מתאר. אני לא גזען כמו שמקפידים להציג אותי בתקשורת, אני חבר של הרבה ערבים בנצרת־עילית ובאזור. אני לא אומר לערבי שרוצה לבוא לגור בעיר יהודית לא לבוא, אבל שידע שזו עיר יהודית".
איך תמנע מערבים לעבור לנצרת־עילית, הרי זו אמירה גזענית?
"מי שרוצה לנהל מאבק לא עושה את זה על גבי העיתון, ולא על שלטים בהפגנות", אומר גפסו, ומתייחס גם להפגנות השבוע בעפולה לאחר שערבים זכו במכרז להקמת שכונת מגורים בלב העיר. "מה שצריך זה להסתכל על מבחן התוצאה. לפעמים שיחת טלפון אחת במקום הנכון שווה הרבה יותר ממאה הפגנות, שטובות אולי בשביל התקשורת.
"צריך לגעת בכפתור הנכון בשקט ובצורה נבונה. מדינת ישראל היא מדינת היהודים וכל אזרח רשאי לגור בה. גם נצרת־עילית היא עיר יהודית וכל אזרח רשאי לגור בה, אבל הוא צריך לדעת שזו עיר יהודית. כל עוד אני ראש עיר אדאג שנצרת־עילית תהיה יהודית לנצח נצחים. אנחנו הולכים לבנות עכשיו 4,000 יחידות דיור בהר־יונה ג' שישנו את פני העתיד, ועוד 18 אלף דירות בשנים הבאות".
התושבים הערבים טוענים שאתה לא מאפשר להם לבנות מסגדים ובתי ספר.
"תראה פה, במרחק מאות מטרים יש מסגד", אומר גפסו ולוקח אותי לחלון הגדול במשרדו. "יש כאן כמה מסגדים במרחק הליכה, אז למה לתת להם עוד מסגד? בשכונה הסמוכה בעיר נצרת הצמודה לנו יש בית ספר, אז למה לתת להם בית ספר גם כאן?
"אני חושב שהבאת יהודים לנצרת־עילית היא מבורכת", מתייחס גפסו לשכונה החרדית 'הר יונה ג'', שהולכת ונבנית ביוזמתו. "יש הרבה אנשים שחושבים שחרדים הם הנטורי קרתא ששורפים עגלות זבל ועושים הפגנות, אבל בשש השנים האחרונות גיליתי אחלה אנשים, באמת. יש פה 19 אחוז אוכלוסייה ערבית, אני לא אוריד את זה באמצעות גירוש אלא נגדיל את האוכלוסייה היהודית בעיר".
אתה לא חושש מעומס על מחלקת הרווחה בעקבות הגעת משפחות ברוכות ילדים מחתך סוציו־אקונומי נמוך?
"לפני שאתה מגדיל את מחלקת הרווחה צריך קודם להגדיל את מחלקת החינוך. אם יש חינוך נכון, אין בעיות רווחה. החרדים שיגיעו לכאן הם אנשים טובים שרוצים לעבוד. כשאני מספר לחברים שלי על שיחותיי עם נציגי החרדים ואומר להם שהחרדים יודעים גם לספר בדיחות. הם לא מאמינים לי. כל מי שהוא יהודי טוב ולא חלילה שורף את הדגל או משהו כזה, יוכל להגיע לכאן".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם