הברד גרם לנזקים במיליונים: "זה אסון טבע"
יום אחרי הברד הכבד שירד במשק החקלאי במושב תאשור שבנגב, נאמדים הנזקים במיליוני שקלים. בעל המשק: "הכל קרס כמו מגדל קלפים"
פגעי מזג האוויר מכים שוב בדרום: יום למחרת מטח הברד הכבד שפגע במשק חקלאי במושב תאשור בנגב המערבי, מתבררים ממדי הנזק והחקלאי מאיר עזרן מתחיל לאמוד את הנזקים העצומים המוערכים במספר מיליונים. עזרן, אינו מחזיק בכיסוי ביטוחי למבני שקרסו במשק וחושש כי לא יצליח להתאושש מהנזק הכבד.עוד כותרות ב-nrg
-מתחמם: תקרית ימית נוספת בין רוסיה לטורקיה
-"המרכז הקיצוני": ח"כ זנדברג המציאה זרם חדש
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אתמול בסביבות השעה 14:30 בצהריים החל לרדת ברד כבד באזור המושב. בתוך שעה בלבד ניתחו כחמישים מ"מ ברד על בתי הרשת לגידול ירקות שהיו פרוסים על פני 80 דונמים והביאו לקריסתם. הברד הכבד, שעל פי ההערכות משקלו עמד על מספר טונות, הצליח לשבור את יציקות הבטון ונערם לגובה רב.
הברד הכבד פגע במשק. קרדיט: דני דיליאון
"זה אסון טבע, ממש גזירה משמיים", אמר הבוקר עזרן. "ראינו במכ"ם שהברד ירד בצורה נקודתית באיזור הזה ותוך שעה הכל קרס" הוסיף החקלאי בכאב. "היינו פה כשהכל קרה אבל לא היה כבר מה לעשות, אפילו לא יכולנו לגשת מרוב המים ששטפו. המבנים לא החזיקו את המשקל האדיר של הברד והכל קרס כמו מגדל קלפים.
עזרן סיפר כי אתמול בלילה לא הצליח לעכל מה קרה. "כשקמתי בבוקר עוד קיוויתי שהכל חלום בלהות. לא מדובר בחמישה דונם או עשרה, זה שמונים דונם שבלתי אפשרי כבר לשקם אותם. הכל היה מחוטא לקראת שתילה של המלפפון והעגבנייה עם כל הציוד השקיה לשתילה של חודש פברואר.
"הכל מלא בוצה, ייקח לי שלושה חודשים רק לגשת לשם ושנה לפחות להחזיר את המצב לקדמותו. בשטחים הפתוחים אני עוד לא יודע מה הנזק בכרוב, בשומר, בחסה. העונה לגבי, גמורה, הסתיימה. מאיפה אני אביא את הכסף?" המשיך, "לא מספיק שהפסדנו בשנת שמיטה. אלוהים כנראה העניש אותי".
היום הגיעו ראשת המועצה האיזורית בני שמעון, סיגל מורן, ונציגי הארגונים החקלאיים לסייר ולאמוד את הנזקים במקום. לדברי מורן, על הרשויות להיחלץ לסייע לחקלאי שספג מכה אנושה, שלא ברור אם יתאושש ממנה. "אי אפשר להיערך לקטסטרופה", אמרה ראשת המועצה.
לטענתה של מורן, "לאף רשות מקומית אין דרך להיערך לחמישים מ"מ גשם וברד שיורדים בתוך שעה, בטח לא חקלאי פרטי שעובד כל השנה ובתוך שעה העסק מתמוטט לו מול העיניים". לדבריה, "למרות שאין מסלולים לפיצוי, אני מצפה מהמדינה שתמצא דרך לסייע במקרים חריגים מעין אלו".
אלי מוגרבי, רכז הוועדה החקלאית המשותפת, אמר כי בכל שנותיו בתחום לא נתקל במקרה דומה. "זה אסון טבע, מקרה חריג שלא היה כמותו בנגב הצפוני. מזג האוויר כנראה השתגע, שירדו כאלו כמויות ברד שהפילו בתי רשת. הענן הזה כנראה ישב ברדיוס הקרוב והוריד ברד מטורף, ולראייה ששני ק"מ מפה כלל לא ירדה טיפה.
לדבריו, "ניתחו טונות של ברד שבתי הרשת לא היו מסוגלים לקלוט וכתוצאה מכך כל המבנה קרס לחלוטין, למרות יציקות הבטון ביתדות, הכל ניתק מהמקום. במקרה חריג כזה על המדינה לקחת אחריות, לשאת בנטל ולסייע לחקלאי במצוקתו שנאמדת בכחמישה מיליוני שקלים".
לדברי מוגרבי, "מלבד הנזק הישיר ישנו נזק עקיף. בתי הרשת היו מוכנים לשתילה, החקלאי מעסיק מנגנון של עובדים והלכה לו כל העונה. מוגרבי הוסיף כי לא נהוג לבטח את בתי הרשת והחממות. "מגדלי ירקות מבוטחים על ידי מועצת הצמחים בביטוח חובה, מעבר לכך יש לחקלאי ביטוח רשות על התוצרת עצמה. את המבנה לא נהוג לבטח, ועכשיו החקלאי בעצם נותר חשוף".
עם תחילתו של החורף הנוכחי הזהירו מומחים כי מזג האוויר הסוער קשור לתופעה אקלימית ייחודית שמתרחשת באוקיינוס השקט, בשם 'אל־ניניו', וכי יש להיערך לכך שהחורף הקרוב יכלול תופעות אקלימיות קיצוניות נוספות. בחודש שעבר ספגה העיר אשקלון נזק רב בעקבות הצפה שנרשמה בעיר לאחר שכמעט מאה מ"מ גשם ירדו תוך שעה.
ראש העיר איתמר שמעוני הזהיר אז כי יש צורך בהיערכות לאומית לפגעי החורף. "שם למעלה, בירושלים צריך לשבת ולתת מענה לחורף שהולך להיות קשה לכל הרשויות. יש עוד ערים בישראל שהיום אני קורא להן להיערך. מקבלי ההחלטות בירושלים צריך להרים את הכפפה הזו ולהדוף את הגל הבא שיבוא" אמר.
תגובת משרד האוצר: "ממשלת ישראל רואה חשיבות גדולה בקיומה של חקלאות ועל כן דואגת להמשך קיום ופעילות החקלאות גם במקרים של נזקי טבע ומזג אוויר. לכן משתתפת המדינה ומסבסדת את הביטוח מפני נזקי מזג האוויר בסך של 150 מליון ש"ח בשנה. החקלאים מצידם נדרשים לבטח עצמם על מנת להיות מוגנים וכך גם נהנים מהשתתפות המדינה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם