המשנה ליועמ"ש: "אם שריפת משפחה לא טרור, מה כן?"
עו"ד רז נזרי, מצדיק את צעדי החקירה נגד העצירים היהודים בפרשת דומא, מכחיש שמנעו מהם להניח תפילין ומשיב להאשמות משמאל על פגיעה חריגה בחשודים ערבים: "גם הזכות לחיים היא זכות אדם"
למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הייתה סיבה מיוחדת לברך על מינויו של רוני אלשיך לתפקיד מפכ"ל המשטרה. השניים מתפללים באותו בית כנסת בגבעת־שמואל, ועכשיו, אומרים בקהילה, יהיה ביניהם שוויון בנטל התפקיד להשיב על תלונותיהם וטענותיהם של החברים. עד היום, כשהמתפללים אפילו לא ידעו ששכנם לספסל בית הכנסת הוא סגן ראש השב"כ, נאלץ נזרי לעמוד לבדו מול שורת טענות ומענות 'מגזריות'.
עוד כותרות ב-nrg:
- חברות הגז מברכות, האופוזיציה הגישה עתירה לבג"ץ
- החשד: בר רפאלי שיקרה בנוגע למקום מגוריה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שמו הועלה באחרונה על ידי שרת המשפטים איילת שקד כאחד המועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, עם סיום כהונתו של יהודה וינשטיין בינואר הקרוב. הוא משמש בתפקיד המשנה ליועץ משנת 2011, וקודם לכן היה יד ימינם של אליקים רובינשטיין ומני מזוז.
נזרי הוא משפטן מבריק שסיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון ושני במשפטים. הוא בוגר מדרשיית 'נעם' בפרדס חנה, ולאחר שנת לימודים ב'מרכז הרב' למד בישיבת ההסדר בחיספין ושירת בגולני. בריאיון עמו בעבר אמר נזרי שהוא מודע לטענות הקשות של מגזרים רבים כלפי מערכת המשפט, אך בהכירו את הדברים מקרוב ובראותו כיצד ההחלטות מתקבלות ומה עומד מאחוריהן, גם אם הוא לא תמיד מסכים ברור לו שאין בסיס לייחוס מניעים זרים ליועץ המשפטי.
אנו פוגשים את נזרי בצאתו מוועדת החוקה של הכנסת, שבה עמלים באינטנסיביות על חוק המאבק בטרור, שנועד לתת כלים חדשים ומעודכנים לרשויות הביטחון כדי להתמודד עם הטרור הפושט ולובש צורה כל העת. איך אמר בדיון נציג השב"כ? "החוק שאנו עובדים איתו כיום מתאים לאיומים שהיו לפני חמישים שנה, ולא לעידן הטכנולוגי של היום".
מוועדת החוקה המשיך נזרי לוועדה לביקורת המדינה, שבה נדרש להדוף התקפות עזות מצד חברי כנסת וארגוני שמאל הדורשים שמבקר המדינה יבדוק את מדיניות המעצרים המנהליים. לקינוח התייצב המשנה לדיון מיוחד לציון יום זכויות האדם, וגם שם התמודד עם מכלול טענות על הפרות כביכול של זכויות אדם בפעילותה של ישראל נגד הטרור.
"אנחנו לא מהאו"ם", הצהיר נזרי בדיון. "אנחנו הייעוץ המשפטי של מדינת ישראל, הנלחמת כרגע נגד ארגוני טרור ונגד אנשים שרוצים להרוג אותנו. תפקידנו איננו להשקיף מהצד, אלא למצוא כלים מתאימים לסייע למדינה במאבקה בטרור. מצד שני אנחנו מחויבים לשמור על מסגרת משפטית עקרונית שבה אין אנו נוהגים בשיטות של ה'שכונה' לידנו, שבה הטנקים נכנסים לרחובות והורגים אנשים. אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, השומרת על עקרונות משפט בינלאומי תוך כדי מאבקה בטרור".
במשך שנים התמודדו במשרד המשפטים עם עתירות ותלונות מצד גורמי שמאל, ארגוני זכויות אדם וחברי כנסת יהודים וערבים בדבר הפעלת סמכויות חריגות נגד עצורים החשודים במעשי טרור, כמו השהיית ההבאה של חשוד בפני שופט עד 96 שעות ממעצרו במקום 24 השעות הקבועות בחוק, או הארכת מעצר ללא נוכחות החשוד. עתה קמה זעקה גדולה, כשהסעיפים החריגים הופעלו נגד העצורים היהודים בפרשת הרצח בדומא. משפחות העצורים ועורכי דינם הציפו את התקשורת בתלונות קשות על מניעת זכויותיהם, ועל כך שאין מאפשרים להם להניח תפילין או להדליק נר חנוכה.
"טרור הוא טרור", מבהיר נזרי ל'מקור ראשון' ול-nrg את דבריו בכנסת. "לא יהיה חוק טרור לערבים וחוק טרור ליהודים, ואותם צעדים יינקטו גם מול טרור יהודי. מקרה דומא הוא חריג וחמור ביותר. אינני יכול להיכנס לפרטים ולגלות את המידע העולה מהחקירה המתנהלת באינטנסיביות מדי יום. אנחנו מדוּוָחים עליה ברצף, ומה שאני יכול לומר הוא שבנקודת הזמן הזו מדובר בחשדות חמורים, ולכן גם ננקטו צעדים חמורים של שימוש בסעיפי החוק החריגים הללו (בינתיים התברר שכמה מההגבלות החריגות בוטלו, מ"ט)".
השבוע נעצר עוד קטין, ובני משפחתו מספרים שהופעלה כלפיו אלימות. לדבריהם, כשביקש לקחת את התפילין שלו אמרו לו אנשי השב"כ: "אין צורך בזה, לא תראה תפילין זמן רב". האם החוק מאפשר זאת?
"אינני מכיר מקרה כזה. אם נאמרו הדברים, זה אסור. התלונות הגיעו אלינו גם דרך לשכת שרת המשפטים וגם באופן ישיר, ובדקתי אותן מול היועץ המשפטי של השב"כ וגם מול שירות בתי הסוהר המחזיק בעצורים. השיבו לי שאין כל מניעה, לא של תפילין ולא של הדלקת נרות חנוכה. לא הסתפקתי בכך, וקיימתי שיחת ועידה עם מפקד המתקן שבו הם עצורים, שרואה אותם מדי יום באופן אישי. הוא הבטיח לי מפורשות שהטענות אינן נכונות, ואדרבה, במתקן יש רב המסייע להם בכל ענייניהם הדתיים, וגם דואגים להם לארוחות בכשרות מהודרת של בד"ץ. מה כן? נכון שלא אפשרו להם להדליק נרות בתאיהם. גם בבתי המלון לא מתירים הדלקת נרות בחדרים. אפשרו להם לצאת לרחבה או לחצר, ושם להדליק נרות חנוכה.
"לגבי הנחת תפילין, בתחילה סיפרו שלא מאפשרים להם להניח תפילין, אחר כך תיקנו ואמרו שמאפשרים זאת אבל רק בלילה. גם הטענה הזו אינה נכונה. אמנם לא נותנים להם להתפלל 'ותיקין' עם הנץ החמה כי צורכי החקירה לא מאפשרים זאת - לפעמים צריך לחקור ברצף וזה יכול להימשך שעות ארוכות - אבל מאפשרים להם להתפלל ולהניח תפילין במשך היום. אם לא בשש אז בשמונה או בתשע, ואני אומר זאת אחרי בדיקה ובאחריות מלאה".
מה דעתך על דברי ח"כ סמוטריץ', שאמר שמקרה דומא איננו טרור, שכן לא מדובר באויבי המדינה אלא בפושעים שיש לנקוט נגדם הליכים פליליים רגילים ולא להזדקק להליכים חריגים?
"בעיניי אלה דברים מופרכים וחסרי כל ביסוס, גם ברמה המוסרית וגם ברמה הערכית. אם השלכת בקבוק תבערה ושרפת משפחה אינם טרור, אינני יודע טרור מהו. אני אומר, גם כאדם דתי וכיהודי, שאם יתברר שאת הרצח עשו יהודים - הדבר מביש ביותר. בשם איזה אלוקים ניתן היתר לעשות דבר כזה?"
לא כל רצח הוא טרור.
"נכון, לכן יש הגדרות בחוק הישראלי והבינלאומי מהו טרור. כאשר הדבר נעשה מתוך מניע אידיאולוגי, דתי, לאומני או גזעני, ובמטרה להשפיע על הרשויות לבצע פעולות מסוימות, זהו טרור. זו בדיוק ההגדרה של הקבוצה הקיצונית שרוצה להשפיע על פעולת הממשלה דרך מעשי טרור המכוונים נגד אוכלוסייה ערבית. בעיניי זה מביש שיש מי שמתייג את הדברים אחרת וגורם לזילות המעשים. אבל צריך גם לומר שהדבר אינו אמור להקהות כהוא זה את המאבק בטרור הערבי, שהיקפו ורצחנותו גדולים פי כמה".
בחודשים האחרונים ידיהם של משפטני הלשכה עמוסות עבודה כדי לספק כלים משפטיים למלחמה בטרור. סדרת חוקים, חלקם פרי יוזמתה של שרת המשפטים איילת שקד, מואצים בהליכי חקיקה שונים. זה החל במה שנזרי כינה בוועדה "חידוד הוראות הפתיחה באש", שהעניק למשטרה מרחב פעולה גדול יותר נגד מיידי האבנים. לדברי נזרי, התוצאות ניכרות בשטח: "תופעת יידוי האבנים בירושלים דעכה, כתוצאה מכך וממתן האפשרות למשטרה להשתמש ברובה הרוגר".
צעדים נוספים שנזרי מדבר עליהם הם מתן אפשרות למשטרה למנוע את הכניסה להר הבית ולעיר העתיקה ממי שיש מידע לגביו שהוא מסית לאלימות; מתן הגנה משפטית להחלטה בדבר הוצאתם מחוץ לחוק של ה'מוראביטון' וה'מוראביטאת', קבוצות הגברים והנשים שנהגו ללוות כל מבקר בעל חזות יהודית בהר הבית בקריאות נאצה ובדחיפות וגרמו לא אחת למהומות; ואף אישור הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק. "צעד לא פשוט מבחינה משפטית", מעיר נזרי.
חוק שכבר עבר בקריאה שנייה ושלישית הוא החמרת הענישה על מיידי האבנים: בקרוב תושלם חקיקת קביעת עונשי מינימום של ארבע או חמש שנות מאסר על זורקי אבנים, בכלל זה קטינים. בצנרת מונחים עוד שני תזכירים בנוגע לחוקים שיאפשרו הטלת התחייבות כספית על הוריהם של קטינים מתחת גיל 12 שנתפסו בזריקת אבנים, התחייבות שתמומש עם הישנות העבירה, ומתן אפשרות לשלוח לכלא בני 14 אף אם ביצעו את העבירה בטרם הגיעו לגיל זה, דבר שאינו אפשרי כיום מבחינת החוק הקיים.
חלק ניכר מטענות השמאל נוגעות להיקף הפעלת אותם צעדים חריגים נגד האוכלוסייה הפלסטינית. בוועדה אמר נזרי עצמו שמבין 341 נחקרים, נעשה שימוש בסעיפים החריגים רק נגד שבעה, לא כולל חשודי דומא. לדבריו הדבר מעיד על שימוש מושכל ומאופק מצד השב"כ, שנועד רק למניעת פגיעה בחיי אדם. "מדינות העולם מבקשות ללמוד מאיתנו על החוקים ועל השימוש שאנו עושים בהם למניעת טרור, והן אינן מתמודדות עם היקפי טרור כמונו", אמר נזרי בוועדה.
גם יעילות צווי המעצר המנהליים עמדה בראש טענותיהם של חברי הכנסת מהשמאל. זהבה גלאון טענה שהמעצר המנהלי הפך להיות שיטת ענישה, בעיקר כלפי פלשתינים בשטחים, ולטעמה זוהי "שיטה מתועבת שאין לה מקום במדינה מתוקנת". לפי הנתונים שהציג בדיון ח"כ באסל גטאס, בעשר השנים האחרונות הוצאו כ־4,000 צווי מעצר מנהליים, רק 35 מהם ליהודים; ורק ב־250 מקרים הוגש כתב אישום.
"זוהי אי הבנה, מניפולציה של הנתונים", מגדיר נזרי את הטענות. "במספר הזה מכלילים גם מעצרים לצורכי חקירה, שאחריהם מחליטים אם להגיש כתב אישום. אני מסכים שצריך להעדיף הליך פלילי, שבו אני יכול לבקש מעצר ארוך יותר ולא צריך לרוץ לבית המשפט כל פרק זמן ולהוכיח את נחיצות המעצר, אבל מעצר מנהלי, עם כל הבעייתיות שבו, ננקט רק כי אין ברירה. לפעמים אתה יודע שאדם ביצע עבירה ויש לך ראיות מודיעיניות, אבל אתה לא יכול להגיש כתב אישום כי אז אתה נאלץ לחשוף את מוסר המידע ולשרוף את המקור המודיעיני, והדבר עלול לעלות לו בחייו ואף ביכולת למנוע את הפיגוע הבא. איש לא יסכים לעבוד עם גורמי הביטחון כשחייו בסכנה. אתם חייבים להבין שהדבר הזה מציל חיים".
מדוע אי אפשר, כפי שמציע פרופ' מרדכי קרמניצר, למנות סניגור מיוחד שאפשר לסמוך עליו ושרק הוא יהיה חשוף לחומר הסודי?
"לצערנו נאלצנו להגיש לא מעט כתבי אישום נגד עורכי דין העובדים עם חמאס וארגוני הטרור, שהיו בעצמם מקור להעברת מידע, מכשירי טלפון והוראות לביצוע פיגועים. הרי אין דבר כזה שעורך דין יודע דבר שהחשוד אינו יודע. הוא הרי לא ישמור את המידע בראשו, ויספר לו גם כדי לייצג אותו נאמנה. המעצרים המנהליים הצילו לא מעט חיים. כשהמצב רגוע ההיקף שלהם יורד. כעת יש יותר מ־550 עצורים, כי המצב הביטחוני בעייתי יותר".
נזרי הביך את נציגי האגודה לזכויות האזרח, שהביאו - כהוכחה להפרת זכויות אדם - ציטוט מאתר אינטרנט המספר על מעצרה המנהלי של צעירה ישראלית בת 19. הוא שלף מתיקו את החלטת בית המשפט העליון שאישר את המעצר, וקרא במה מדובר. הצעירה דיווחה בפייסבוק על כוונתה לצאת ולפגע ביהודים: "אני רוצה מאוד להיות שהידית בירושלים, אני נשבעת באללה שאני רוצה למות תחת כנפי השהאדה", ציטט נזרי. הוריה, שלמדו על כוונתה, הסגירו את בתם למשטרה. "זה רק דף פייסבוק", טען אחד מחברי הכנסת. "מה ציפיתם שנעשה?" שאל נזרי בתגובה. "אנחנו מצויים בעיצומו של גל פיגועים. מבין עשרת המפגעים הראשונים, שבעה הצהירו מראש על כוונתם בפייסבוק, שבו ההסתה פועלת בכל המרץ, כולל הדרכה כיצד לדקור והיכן".
אבל מדוע לעצור אותה מנהלית, ולא בהליך פלילי רגיל?
"הדבר הוסבר בפסק הדין. אי אפשר להאשים אותה בהסתה לאלימות, כי היא לא הסיתה אחרים. הליך פלילי רגיל היה מורכב ובעייתי. יכול להיות שבעקבות המקרה הזה נחדד את החוק ונשנה אותו. צריך להבין שההליכים הללו אינם פשוטים ולכן הם ננקטים במשורה, אבל הם מצילי חיים. אני בעד זכויות אדם, ואני לא אומר זאת מהשפה ולחוץ, אבל אין לנו פריווילגיה לשמור רק עליהן. גם הזכות לחיים היא זכות אדם מרכזית, ויש לשמור עליה".
על טענת השמאל שהצעדים החריגים הפכו לנורמה גם בתקופות רגועות יותר, משיב נזרי במשל הגפרור: "אם אדליק גפרור כאן בחדר, הוא יכבה אחרי כמה שניות. אבל אם אדליק גפרור בחדר רווי אדי דלק, מיד יתרחש פיצוץ. אנחנו חיים בתקופה ביטחונית סוערת ומלאת הסתה, ובתקופה כזו גם מעשה שבנסיבות אחרות אולי לא היה מצדיק הליכים חריגים עלול להביא לבערה גדולה, ולכן יש לנקוט צעדים חמורים למניעתו. השגרה הרגועה מושגת בזכות צעדי מנע לסיכול פיגועים, שהמעצרים המנהליים הם חלק מהם.
"זהבה גלאון אמרה לי: 'יפה מאוד, עצרתם שלושה־ארבעה יהודים, אבל יש 500 פלסטינים עצורים, איפה הפרופורציות?' אמרתי לה: 'מה לעשות שגם היקפי הטרור הערבי הם פי כמה מהטרור היהודי? לשם כך אין צורך לבצע מחקרים או לחבר דו"חות, די לפתוח את מהדורות החדשות'. אני לא מחפש שוויון ולא אמור להיות שוויון. העובדה שאותו חוק תקף ליהודים וערבים כאחד היא השוויון".
אקו"ם