ראשי » חדשות » בארץ

בגלל התנ"ך: מזוז נגד הריסת בתי מחבלים

במסגרת עתירה נגד הריסת בתיהם של מפגעים, התבצר שופט בית המשפט העליון בעמדתו נגד עונש ההריסה. בפסק הדין שכתב כדעת מיעוט ציין מזוז כי מדובר ב"פגיעה מודעת ומכוונת בחפים מפשע"

בג"ץ דחה היום (ג') עתירה נגד הריסת בתי המחבלים שביצעו את הפיגוע באוטובוס בשכונת ארמון הנציב, ופיגוע נוסף שהתרחש דקות ספורות לאחר מכן ברחוב מלכי ישראל בירושלים. בפסק הדין, שניתן ברוב של שניים מול אחד, חזר השופט מני מזוז על עמדתו העקרונית המתנגדת לעונש ההריסה, וטען כי גם המסורת היהודית וגם הערכים האוניברסליים מחייבים להימנע ממנה.

עוד כותרות ב-nrg:
- נתניהו: "כל פעולות השב"כ - בפיקוח בתי המשפט"
- תנועת אומ"ץ לשקד: "להשעות את שי ניצן"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כמו בתיקים הרבים הנוספים שבהם דן בג"ץ לאחרונה, התבססה העתירה על הטענה כי הריסת בתים מנוגדת לדין הבינלאומי, וכי היא פוגעת בזכויותיהם של העותרים – בני משפחותיהם של המחבלים בהאא עליאן ועלאא אבו ג'מל (הראשון ביצע את הפיגוע במלכי ישראל והשני את הפיגוע באוטובוס בארמון הנציב – א.ס.).
 
בהתייחסו לשיקול ההרתעה – המשמש כבסיס המשפטי להריסת הבתים – ציין השופט יצחק עמית כי המקרה של עלאא, המחבל עובד בזק שביצע את פיגוע הדריסה ברח' מלכי ישראל, מלמד על חוסר האפקטיביות שבהריסת בתים. עמית הסביר כי עלאא ביצע את הפיגוע למרות שצפה בהריסת בתיהם של בני דודיו – שני מחבלים שהשתתפו בפיגוע בבית הכנסת בהר נוף. למרות זאת, ציין עמית, כי המקרה הספציפי אינו מלמד על הכלל, וכי שיקול ההרתעה נותר בעינו.

למרות שעמית פסק כי ניתן להרוס את הבתים, הוא ציין כי על המדינה לבחון את יחסי העלות והתועלת של מהלך כזה. "ביצוע צו ההריסה כרוך במבצע צבאי של ממש, המצריך הצבת כוחות אבטחה במספר מעגלים. ההריסה כרוכה לעיתים בסיכון של הכוחות המאבטחים, וביצוע הצו כרוך, לעיתים, במעגל נפגעים נוסף בקרב התושבים המקומיים, מה שעלול, כשלעצמו, להסלים את המצב הבטחוני", כתב. "לכך יש להוסיף כי ביצוע צווי הריסה תחת לחץ זמן ואילוצי ביטחון, עלול לגרום לפגיעה בבתים סמוכים, דבר העלול בנסיבות מסוימות לחשוף את המדינה לתביעות פיצויים בנזיקין", הוסיף.

השופט צבי זילברטל הצטרף לקביעתו של עמית, בעיקר בשל העובדה כי נושא הריסת הבתים אושר על ידי בג"ץ בשורה של פסקי דין קודמים. לדבריו, על בג"ץ לשמור על אחידות בפסיקה שעיגנה את חוקיותה של מדיניות הריסת הבתים. "אין להשקפתי להלום את האפשרות שגורל העתירה ייחתך באורח מקרי על פי המותב הספציפי שישובץ לדון בה, וראוי שלמצער בסוגיות עקרוניות, עמדת בית המשפט העליון, כמוסד, תהיה ידועה לרשויות המדינה האחרות, כמו גם לציבור הרחב", כתב.

כאמור, מי שהתנגד לפסק הדין הוא השופט מזוז, שכתב גם בפסקי דין קודמים כי הוא סבור שעל בית המשפט העליון לבחון מחדש את האישור שהעניק להריסת בתי מחבלים. "עמדתי בעבר על הצורך בבחינה מחודשת של ההיבטים השונים הכרוכים בהפעלת התקנה, אשר לא זכו בעבר לבירור מעמיק, וזאת במיוחד נוכח תמורות מפליגות שחלו במהלך השנים במשפט הבינלאומי ההומניטרי ובדיני זכויות האדם של המשפט הבינלאומי, כמו גם במשפט החוקתי הישראלי", כתב מזוז, שהתייחס גם לנסיבות הקונקרטיות של התיק.

"פגיעה מודעת ומכוונת בחפים מפשע, וכל שכן פגיעה קשה בזכויותיהם החוקתיות, וזאת אך ל'מען יראו וייראו' מבצעי עבירה אחרים פוטנציאלים, היא מעשה שאינו עולה על הדעת בשום הקשר אחר. השיקול של הרתעת הרבים מוכר אמנם כאחד מעקרונות הענישה בדין הפלילי אך הוא מופעל רק כלפי מבצע העבירה שהורשע בדין", כתב מזוז. "העקרון התנ"כי של "איש בחטאו יומת" הוא אביו הרעיוני של האיסור במשפט הבינלאומי על ענישה קולקטיבית".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg