מומחים: ראוי לקיים דיון נוסף בעניין רומן זדורוב
על רקע הסערה שהתעוררה במהלך הרשעתו בשלישית של זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, השיבו מספר מומחים לשאלות nrg בנוגע לצדקת ההרשעה והאפשרות של קיום דיון נוסף. השופט בדימוס טימן: "התחושה שלי לא טובה ואני מאוכזב"
הדרמה סביב הרשעתו של רומן זדורוב, הגיעה היום (יום ד') לשיא חדש, עם הרשעתו בפעם השלישית בבית המשפט העליון, בדעת רוב. חוסר ההסכמה בין השופטים, כאשר ראש ההרכב השופט יורם דנציגר זיכה את הנאשם, רק מגדיל את המסתורין סביב הסיפור ומעורר חשש שהשאלות בתיק ימשיכו ללוות את החברה הישראלית לאורך שנים. לאור המצב שנוצר, שאלנו מומחים האם יש מקום להקל בעונשו של זדורוב, או לקיים דיון נרחב יותר בפרשה הקשה.עוד כותרות ב-nrg:
-טורקיה נגד הכורדים: הרג המוני והרס חסר תקדים
- זה רשמי: טיפשות היא עובדה מדעית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פרופסור אורן גזל-אייל, ראש המרכז לחקר פשיעה משפט וחברה באוניברסיטת בר אילן, סבור כי הכרעת השופטים היא ככל הנראה סופית. גזל-אייל, שציין כי טרם הספיק לקרוא את גזר הדין, טוען כי באופן עקרוני קשה להניח שיתקיים בבית המשפט העליון דיון נוסף.
"בתקופת השופט דניאל פרידמן כונסה ועדה בראשות פרופסור אהרון אנקר סביב השאלה האם במצב שיש שופט אחד שמזכה, יש לזכות נאשם מהטעם שאי אפשר להרשיע אלא פה אחד", מספר פרופ' גזל-אייל. "אולם ההחלטה הסופית של הוועדה היתה להותיר את הדין בישראל כפי שהוא, ולהרשיע מעבר לספק ברצח גם ברוב".
גזל-אייל התייחס גם באופן ספציפי לאפשרות של דיון נוסף. "המשפט הכי קרוב לדרמה שהיתה היום הוא המשפט של רצח חינית קיקוס בו הורשע סלמאן אל עביד", אמר. "אז היה דיון בבית המשפט בו שני שופטים הרשיעו את סלימן ברצח ובאונס, שניים זיכו לגמרי ואחד הרשיע באונס. המצב הזה היה לא הגיוני ולכן נקבע דיון נוסף בתיק.
"כאן המצב מורכב יותר כי בדרך כלל דיון נוסף בבית המשפט העליון מתחולל כשיש פתאום ראיות חדשות, אז מתעוררות שאלות משפטיות כבדות משקל. זה מצב שמוביל לעוד דיון. אולם כאן זה יותר נראה כוויכוח עובדתי על מה שקרה בפועל ברצח. עם זאת הפתעות יכולות להיות בחיים. ייתכן שהעמדה של השופט בדעת המיעוט חזקה מספיק כדי לגרום לדיון נוסף, שהרי גם בתיק חינית קיקוס זו היתה שאלה עובדתית יותר מעמדות משפטיות או עובדות חדשות".
לשאלה האם הרשעה ברוב מקטינה את שנות המאסר שנגזרות על רצח, השיב פרופ' גזל-אייל בשלילה. "ברגע שיש הרשעה אז לא משנה שיש דעת מיעוט", אמר. "האדם מורשע ברצח והעונש הוא מאסר עולם".
שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שלי טימן, הביע אכזבה מאופן סיומה של הפרשה. בשיחה עם nrg ציין טימן כי לטעמו יש לקיים בתיק דיון נוסף, ואף לבחון מחדש את כל העדויות ולקחת חוקר פרטי שיבחן שוב את כל העובדות בפרשה.
"אני בקיא בתיק ויש נתונים פורנזיים שיש לגביהם אי בהירות כמו שערות שנמצאו, של שאר הילדים במקום", אמר. "מצד אחד אני מכיר את כל שופטי ההרכב ואני מאד מכבד אותם ויודע שהם בדקו הכל, אבל עדיין התחושה שלי לא טובה ואני מאוכזב".
השופט טימן, שתומך כאמור בדיון נוסף, ציין את העובדה שלדעתו זיכוי של שופט אחד בהרכב שופטים צריך לגרום לזיכוי בתיק כולו. "אני שפטתי במשך 15 שנה ולאורך כל התקופה תהיתי האם לא ראוי שבמקרה שבו אחד השופטים מזכה, אז שגזר הדין יהיה זיכוי", אמר. "זו שאלה פילוסופית שאני עוסק בה שנים ואין לעמדה הזו ביטוי בספר החוקים של מדינת ישראל. העמדה הזו שלי גם התבטאה בכך ששלוש פעמים זיכיתי אדם בעמדת מיעוט ואחר כך בית המשפט העליון קיבל את דעתי".
השופט טימן אף ציין במפורש כי עמדתו היא שיש לקיים דיון נוסף בביהמ"ש העליון. "בעקבות ההכרה שלי את שיטות החקירה וגם העמדה העקרונית שלי ולאור כל השאלות ומכלול הפעילות בתיק, לדעתי יש לקיים דיון נוסף בבית המשפט העליון", אמר.
יחד עם זאת הודה השופט כי הוא סבור שיש לכבד את ההכרעה הנוכחית. "חשוב לומר שהדיסציפלינה של מערכת החוק בישראל היא שכשיש הרשעה יש הרשעה", אמר. "זה לא אומר שהאיש באמת אשם או זכאי. זה רק אומר שיש סופיות דיון ויש קביעה משפטית מבחינת המציאות. לכן חד משמעית יש לכבד את ההחלטה שגם מסתמכת על קביעת חזקות וחד משמעיות של הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי וקשה להתגבר על עמדות וקביעות נחרצות כאלו. כך או כך, להרגשתי יש משום החמלה והספקות לדון שוב בפרשה הזו בהרכב מורחב יותר".
פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", התייחס גם הוא לתוצאה במשפט זדורוב. "במשפט פלילי אדם יכול להיות מורשע רק כאשר אשמתו הוכחה "מעל לכל ספק סביר". ברגע שיש שופט אחד שמפקפק בהרשעה, נוצר הרושם שאכן נוצר ספק סביר, שהרי אותו שופט מטיל ספק בהרשעה", טען פרופ' הכהן.
יחד עם זאת, ציין פרופ' הכהן דעה מתונה יותר, אותה הביעה השופטת (בדימוס) מרים בן פורת בחוות דעת שהגישה לשר המשפטים בעניין הרשעת אל-עביד ברצח חנית קיקוס. "בחוות דעתה היא מציעה להבחין בין שאלות שבעובדה, שבהן אולי יש מקום לדרוש הכרעה פה אחד, ובין שאלות משפטיות, שבהן אין ברירה אלא להכריע בדעת רוב", אומר הכהן. "באותו מקרה סברה בן פורת כי ראוי להקל בעונשו של הנאשם, משום שחילוקי הדעות בין השופטים מעוררים ספק בלב הציבור בדבר אשמת הנאשם, והרי הצדק צריך להיראות ולא רק להיעשות.
"למרות עמדות אלה, בשיטת המשפט הישראלי כיום, מה שקובע הוא דעת הרוב, ומנקודת מבטו - גם לאחר הערעור - זדורוב הוא הרוצח. מבחינה תיאורטית, ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב של חמישה שופטים או יותר. עם זאת, פסיקה קודמת מצמצמת את האפשרות לדיון נוסף רק למקרים נדירים וחריגים ביותר, מעטים שבמעטים", מסכם פרופסור הכהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם