משפט זדורוב: פרקליט המדינה משנה עמדה
במכתב ששלח שי ניצן למנכ"ל משרד הבריאות כתב: "הוסרה העננה הכבדה" מעל ד"ר מאיה פורמן שהעידה מטעם ההגנה במשפט זדורוב
פרקליט המדינה, שי ניצן, שלח היום (יום ה') מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, בו כתב "הוסרה העננה הכבדה" מעל ד"ר מאיה פורמן שהעידה מטעם ההגנה במשפט זדורוב. הפרשה עומדת במוקד הסערה שמעסיקה בשבועות האחרונים את הפרקליטות. מכתבו של ניצן נשלח בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בתיק, והוא נועד להבהיר כי יחסה של הפרקליטות לד"ר פורמן לא נבע משיקולים זרים והתבסס רק על החלטות בתי המשפט.עוד כותרות ב-nrg:
- מי הוא הבכיר האיראני שמת יחד עם קונטאר בהפצצה?
- השב"כ יחקור: מי איים ברצח ראש הממשלה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במכתב ששלח הערב למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, כתב ניצן כי פנייתו בעבר למנכ"ל הקודם פרופ' רוני גמזו, בה הביע את התנגדותו של ד"ר פורמן לתפקיד מנהלת היחידה לרפואה משפטית פתולוגית במכון הלאומי לרפואה משפטית, התבססה על הביקורת שהטיח בה בית המשפט המחוזי בנצרת במהלך משפט זדורוב.
ניצן דחה הערב את הטענות כי התנגדותו למינויה של פורמן לתפקיד נבעה מכך שהעידה לטובת זדורוב (לפני שהייתה עובדת מדינה, א.ס.). "כך כתבתי (למנכ"ל משרד הבריאות הקודם, א.ס.) ללא קשר לעמדת המדינה כמאשימה בפרשת זדורוב, אלא בהקשר של המדינה כמי שאמורה להסתייע בהליכים שונים בעדות מומחה, וקשה לה להסתמך על מומחה שנמתחה עליו ביקורת קשה, ואשר קיים סיכוי ממשי שבכל פעם שבה יעיד, יזכיר הצד שכנגד את הביקורת שמתח עליו בית המשפט", כתב.
בפסק הדין שניתן אתמול, קבעו שלושת שופטי בית המשפט העליון כי הם מקבלים את חוות הדעת של פורמן. השופט יורם דנציגר, שכתב את דעת המיעוט, אף ביקר בחריפות את האופן שבו תוארה פורמן על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת. כזכור, פורמן העידה כמומחית מטעם ההגנה וקבעה כי החתך שנמצא על סנטרה של תאיר ראדה ז"ל לא בוצע על ידי סכין יפני כפי שנטען, אלא באמצעות שכנית משוננת. עדות זו הייתה אחד המרכיבים שעליהם התבסס הערעור שהגיש זדורוב לבית המשפט העליון.
"גישתה תוארה, בין היתר, כ'רשלנית', 'לקויה' ו'מגויסת לתוצאה'. חוות דעתה תוארה כ'מוטה', 'מגמתית' ו'מרובת כשלים מקצועיים וכשלי מהימנות'. אמירות אלה, שספק אם כולן היו נחוצות להכרעה, עלולות לפגוע בשמה הטוב של ד"ר פורמן ואף עשויות לפגוע בפרנסתה. לא זו רמת הזהירות והריסון המצופה מבית המשפט במקרים כגון אלו", כתב דנציגר. גם שני השופטים הנוספים שישבו בהרכב שדן בערעור, יצחק עמית וצבי זילברטל, טענו כי חוות דעת של פורמן עדיפה על זו של העד מטעם המדינה ד"ר קונסטנטין זייצב.
ניצן טען כי השופטים הביעו "עמדות שונות" בנוגע לחוות דעתה של פורמן, אולם ציין את העובדה כי כולם היו שותפים לביקורת על הסגנון שבו נקט בית המשפט המחוזי בנצרת – אותו סגנון שעמד בבסיס טענתו כי אין למנות את פורמן לתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית.
לדבריו, אם פורמן הייתה מקבלת את הצעתו המקורית, לפיה תוכל להתמנות לתפקיד זמני במכון לרפואה משפטית וזאת תחת הגבלות משמעותיות, היא הייתה יכולה להיכנס לתפקידה היום בדרך קבע וללא תנאי.
מכתבו של ניצן נועד לדבריו להבהיר את עמדת הפרקליטות לנוכח פסיקת בית המשפט העליון שהסירה את "'העננה הכבדה' שהטיל בית המשפט המחוזי על מקצועיותה ואמינותה" של פורמן. ניצן לא התנצל על היחס שננקט כלפי פורמן ועל העובדה כי הפרקליטות ניסתה למנוע את מינויה, ואף פעלה לשינוי תצהירים של עדים מטעם המדינה לשם כך.
יש שיראו בדבריו התנצלות מרומזת, ויש שיראו בהם התחמקות מלקיחת אחריות על המדיניות שננקטה כלפי פורמן. "לקביעות אלו אין כיום משמעות מעשית, אולם בוודאי שיש להן חשיבות ציבורית, לבטח מבחינתה של ד"ר פורמן", חתם ניצן את מכתבו.
כזכור, נציבת הביקורת על הפרקליטות השופטת בדימוס הילה גרסטל, מתחה ביקורת חסרת תקדים על התנהלותו של ניצן בנוגע לפורמן, וטענה כי הוא ושתיים מהמשנות ליועץ המשפטי לממשלה פעלו שלא כדין כשניסו למנוע את מינויה. ניצן עצמו הגיב בחריפות רבה למכתבה של גרסטל וטען כי זו חרגה מסמכותה. מעמדה של הנציבות והמתיחות בינה לבין צמרת הפרקליטות עדיין לא הוכרעו.
פורמן העידה כמומחית מטעם ההגנה וקבעה כי החתך שנמצא על סנטרה של תאיר ראדה ז"ל לא בוצע על ידי סכין יפני כפי שנטען, אלא באמצעות שכנית משוננת. עדות זו הייתה אחד המרכיבים שעליהם התבסס הערעור שהגיש זדורוב לבית המשפט העליון.
אקו"ם