מיכאל גולן הפסיד שם טוב, אנחנו הפסדנו כסף
במקום רשימת "האנשים שעשו את 2015", nrg מציג את הדמויות שעשו את השנה החולפת לפחות טובה. והמנצח בקטגוריית הכלכלה: מיכאל גולן, שמכר את החברה שבבעלותו אחרי שעשתה מהפכה במחירי הסלולר - ואנחנו עוד נשלם על זה. כתבה שנייה בסדרה
בשוק החופשי, עסקאות נעשות רק בהסכמתם של שני הצדדים. אני אתן לך כבשה, ואתה תיתן לי שני שקי חיטה: אלה היו עסקאות החליפין המוקדמות של בני האדם, עוד לפני שצצו ממשלות וחוקים ורגולציות. בשוק כזה, אם בעל הכבשה לא מעדיף שני שקי חיטה על פני הכבשה – העסקה לא תצא לפועל. היא תתממש רק אם שני הצדדים יהיו מרוצים מקיומה.
כשמיכאל גולן הקים את חברת "גולן טלקום" ב-2010, הוא היה הבטחה מדהימה לעסקה כזאת בדיוק. הוא יביא לנו סלולר במחירים מצחיקים, ואנחנו נהפוך אותו לעשיר. שני הצדדים היו אמורים להיות שבעי רצון מעסקת החילופין. אבל משהו קרה בדרך ושנת 2015 הפכה את גולן ללוזר של העסקה הזאת - למי שהרים עסק, לא הצליח להחזיק אותו, נכנע, מכר את החברה ואיבד את תדמיתו הטובה בעיני הציבור.
זה לא היה אמור לקרות: גולן ממש לא תכנן להפסיד, לסגת ולסגור, והאמת – גם אנחנו הישראלים לא ציפינו לכך שמי שמנסה להיטיב עם הציבור, להוריד מחירים ולשבור את השוק ייכשל ויאלץ לשוב הביתה בלי כלום בכיסים.
עוד כותרות ב-nrg:
• אבודים 2015: בשאר אסד - נשיא מדינה ללא מדינה
• פרופ' אסא כשר: "שוברים שתיקה הוא ארגון לדמוניזציה של צה"ל"
• הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו
מצד שני, אולי אלה אנחנו הלוזרים, ולא מיכאל גולן. ייתכן שגולן באמת הפסיד מהסיבוב המופלא שלו בעולם הסלולר הישראלי, אבל ייתכן שהוא הרוויח – זה תלוי בקביעות שיגיעו בהמשך הדרך, בשנה הבאה. בכל מקרה, המציאות היא שבמקום שהעסקה תהיה לטובת שני הצדדים, נותן השירות והלקוח, שנת 2015 חשפה שבעצם התחולל כאן משחק סכום אפס שבו מה שמקבל אחד השחקנים הוא בדיוק מה שהאחר מפסיד. וחבל, כי במציאות של עסקאות בין יריבים, שמרוויחים רק זה על חשבון זה, שיפור כלכלי בישראל הופך לבלתי אפשרי כמעט.
הכול התחיל בתוכנית המופלאה הקרויה רפורמת כחלון. הרפורמה הייתה אמורה להוסיף תחרות לשוק הסלולר הישראלי: להכניס חברות חדשות, להוריד את המחירים ולשפר את השירות. השיטה הייתה פשוטה: שתי חברות חדשות יזכו בתדרים במחיר אפסי – אבל רק בתנאי שיצליחו להשיג מאות אלפי לקוחות בתוך פרק זמן מוגדר. אם לא יצליחו, יחולטו כספי העירבון שלהן ומחיר התדרים שקנו יהיה מאות מיליוני שקלים במקום כמה עשרות מיליונים בלבד.
התמריץ להשיב את כספי העירבון גרם לחברות שזכו במכרז – הוט מובייל וגולן טלקום – להוריד מחירים באגרסיביות כדי למשוך אליהן את הלקוחות. החברות הוותיקות ראו כיצד הלקוחות נוטשים והורידו גם הן מחירים. הדבר אילץ את החברות החדשות להוריד את המחירים עוד יותר כדי להשיב את כספי העירבון. וכך זה המשיך, בספירלה יורדת, עד שמחיר חשבון סלולר בישראל היה לאחד מהנמוכים בעולם.
האם למישהו יכול בכלל להיות ספק בכך שרפורמת הסלולר הייתה ניצחון לשוק החופשי, לתחרות ולכוחו של הצרכן? כן. יש ספק גדול בכך, ואת הספק הזה הביאה לנו 2015. כי בשנה הזו גילינו סופית שרפורמת השוק החופשי בסלולר של כחלון לא הייתה של כחלון, לא הייתה ממש חופשית, ובסופו של דבר אולי גם לא הייתה רפורמה.
ראשית, הרפורמה לא הייתה של כחלון. הוא אמנם רכב על גבה עד לתפקיד שר האוצר עם עשרה מנדטים בלבד (אגב, בכל תולדות ישראל לא היה שר אוצר שהגיע מסיעה עם מספר מנדטים נמוך כל כך), אבל הרפורמה לא הייתה ממש שלו. יזם אותה אריאל אטיאס, איש ש"ס, וכחלון הוא שיישם. לא מעשה קל, מול התנגדותן העזה של חברות הסלולר הוותיקות, אבל עדיין: האומץ של כחלון היה להמשיך עם רפורמה שמישהו אחר כבר הניע.
אבל אין מה לשבח גם את אטיאס, כי התחרות שנוצרה בשוק בעקבות הרפורמה שיזם הייתה בעייתית מאוד. לא, אני לא מתכוון לבכות על מר גורלם של טייקוני חברות הסלולר שירדו מנכסיהם ברגע שנולדה התחרות. הם עשקו את הציבור כל הימים ההם, ואין סיבה שלא יבכו בכל הלילות שיבואו. ועדיין, הממשלה עשתה ברפורמת הסלולר מעשה מלוכלך למדי.
מה מלוכלך? שימו לב: השנה התקיים מכרז לתדרי סלולר לדור הרביעי, והתדרים נמכרו בכמה עשרות מיליוני שקלים למרבות במחיר. המספרים האלה מתגמדים, כמובן, לעומת ההכנסות הצפויות לחברות. וזה בסדר. החברות הן שיוצרות כסף מהתדרים, לא המדינה, ואין סיבה שהמדינה תגבה מחירי עתק תמורת משאב שאיננו מנוצל. אבל עשרות מיליוני השקלים הללו מתגמדים לעומת מאות המיליונים שהתחייבו גולן טלקום והוט מובייל לשלם תמורת תדרי הדור השלישי שקנו ב-2011.
אם כך, המדינה הכריזה שסכומי העתק הללו יוחזרו ברובם המוחלט לחברות הסלולר, תמורת עמידה בתנאי המכרז ותמורת חדירה לשוק וגיוס לקוחות. בגלל התנאי הזה, החברות המתחרות היו מסוגלות להציע סכומים גבוהים בהרבה מהשווי האמיתי של התדרים – מאות מיליונים, במקום עשרות מיליונים בלבד. מה קרה בעקבות כך? לקוח חדש אצל גולן טלקום היה שווה לא רק את החשבונית החודשית שלו, אלא גם את חלקו בכספי התדרים שיוחזרו לחברה ברגע שתשיג נתח שוק מתאים. אבל אותו הלקוח לא היה שווה כל כך הרבה לסלקום, החברה הוותיקה: בשבילה הלקוח היה שווה רק לסכום החשבונית החודשית שלו. סלקום הייתה חייבת להוריד מחירים כדי לא לאבד לקוחות, אבל היא לא הייתה מסוגלת להוריד מחירים אל מתחת לשווי התפעול.
התחרות, אם כן, הייתה מלאכותית. במקום פשוט ליצור שוק חופשי המתבסס על תחרות מציאותית, אטיאס וכחלון יצרו תחרות בתנאים דמיוניים בשביל החברות החדשות, ובתנאים בלתי אפשריים בשביל החברות הישנות. ובכל זאת, תגידו, הציבור ניצח. כן, חברות הסלולר הוותיקות נפגעו, עובדים פוטרו, טייקונים התמוטטו - אבל הציבור בכללותו חסך מיליארדי שקלים בחשבוניות טלפון מנופחות, מעכשיו ועד לקץ כל הזמנים.
ואז באה 2015 ומתברר שאם מיכאל גולן הרוויח – אנחנו הלוזרים. ואם הוא לוזר – אנחנו הרווחנו, אבל בקרוב נצטרך להחזיר הכול לחברות הסלולר הקיימות. פתאום מתברר שאין מקום בישראל ליותר מארבע חברות סלולר: פלאפון, סלקום, אורנג' והוט-מובייל – שבעבר הייתה ידועה בשם "מירס", והייתה קיימת כחברה רביעית גם בעשור הקודם, שבו מחירי הסלולר גירדו את השחקים.
כשמיכאל גולן זכה בתדרים ב-2011, הוא התחייב להקים רשת אנטנות סלולר חמישית בפריסה ארצית עד 2018. אבל ב-2014 הוא התחיל לפרק את האנטנות שהקים, לאט לאט, וב-2015 ניסה לשכנע את הרגולטור שיוותר לו על הקמת הרשת הנוספת. הרגולטור סירב, אבל גולן לא ויתר – וסגר עסקה למכירת החברה לחברת סלקום. הסיבה לפירוק הרשת היא שגולן כבר קיבל את ההחזר של כספי העירבון ממשרד התקשורת, וכעת הוא נמצא באותו מגרש משחקים כמו זה של שאר החברות – מלבד עובדה אחת: הוא עדיין לא מתפעל רשת מלאה, ולכן העלויות שלו נמוכות. הוא הבין שכל אנטנה שיפרק תוזיל את הפעילות שלו, ולכן התחיל את פירוק הרשת שלו. ב-2015, מכיוון שהרגולטור לא התיר לו להפוך למפעיל "וירטואלי" הרוכב על האנטנות הסלולריות של חברה אחרת, הוא החליט למכור את החברה בלמעלה ממיליארד שקלים.
אז מי הלוזר הגדול של הכלכלה בישראל ב-2015? להרבה אנשים היה נדמה שזה מיכאל גולן, אבל אני חושש שבסוף אנחנו נהיה הלוזרים. הסיבה לכך היא שבעסקה הזאת מיכאל גולן ירשום רווח, וסלקום תבלע מתחרה עם הרבה לקוחות ותעצור את ההידרדרות של המחירים כלפי מטה. אם המדינה הייתה מעודדת תחרות אמיתית בשוק הסלולר, על בסיס מציאות העלויות וההזדמנויות בענף, אולי היה לנו סיכוי. אבל אחרי רכישת גולן טלקום המחירים עלולים לחזור לעלות למעלה, לרמות שהיו לפני חמש שנים - ואז אנחנו נשלם את החשבון על התחרות העזה שהתחוללה כאן.
• הכתבה הבאה בסדרה: מי המפסיד בספורט הישראלי?
אקו"ם