בדרך לכלא? העליון יכריע בבוקר בערעור אולמרט בהולילנד
פסק הדין שיינתן יחתום את אחת מפרשות השחיתות הגדולות בתולדות המדינה, והראשונה שבה הורשע ראש ממשלה. לפי ההערכות, השופטים לא יזכו את אולמרט לגמרי, אך ייתכן שיקלו בעונשו. בכל מקרה שאינו זיכוי, הוא יחל לשאת בעונש בקרוב
בית המשפט העליון ימסור ב-09:00 בבוקר (יום ג') את פסק הדין בערעור שהגישו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ומעורבים נוספים שהורשעו בפרשת "הולילנד". פסק הדין שיינתן יחתום את אחת מפרשות השחיתות הגדולות בתולדות המדינה, והראשונה שבמסגרתה הורשע אדם ששימש ראש ממשלה.עוד כותרות ב-nrg:
עצור בפרשת הטרור היהודי ישוחרר ממעצר לאחר 29 יום
טראמפ נגד הילרי: "בעלה ניצל נשים, ואני סקסיסט?"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אין דינם של עבריינים, שהורשעו בעבירות שחיתות, עבריינים שנולדו למצוקה כלכלית וגדלו בסביבה סוציו-אקונומית נמוכה, המבקשים להסביר מניעי פועלם ברקעם הקשה, כדינם של נאשמים המשתייכים לעלית החברתית והכלכלית במדינה", כתב השופט דוד רוזן בגזר הדין ההיסטורי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב במאי 2014.
חי מבית המשפט: (צילום: יוני ריקנר, רויטרס, פול)
לפי ההערכות, שופטי העליון לא יזכו את אולמרט באופן מוחלט, אולם ייתכן כי יקלו בעונשו. בכל מקרה שאינו זיכוי, אולמרט צפוי להתחיל לשאת את עונש המאסר שלו כבר בשבועות הקרובים. יצוין כי אין זה ההליך הפלילי היחידי המתנהל נגד אולמרט. הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון בנוגע לשני תיקים נוספים, "מרכז ההשקעות וראשונטורס", ותיק טלנסקי – באחרון אולמרט הגיש ערעור.
פרשת הולילנד עוסקת בשחיתות מקיפה בעיריית ירושלים ובשירות הציבורי. "הולילנד", שמו של מתחם היוקרה הקרוי על שמו של מלון מפורסם שנבנה באותו מקום, הפך מאז לסמל לשחיתות הקשורה לתחום התכנון והבנייה ולתופעת ה"מאכרים" בעיריית ירושלים ולתופעת השחיתות בקרב נבחרי ציבור, ביניהם ראש ממשלה.
בפרשת הולילנד חברו שלושה גורמים מרכזיים: היזמים מאחורי הפרויקט, הלל צ'רני ואביגדור קלנר, אולמרט, מקורביו וגורמים בעיריית ירושלים, והמתווך בין הצדדים – שמואל דכנר, שהלך לעולמו במהלך המשפט.
תיק "הולילנד" מתייחס למעשיו של אולמרט בעת ששימש ראש עיריית ירושלים בין השנים 2003-1993 וכשר התמ"ת בשנים 2006-2003. מעשיו קשורים באופן ישיר לגורמים בסביבתו הקרובה, וביניהם שולה זקן מנהלת לשכתו, אחיו יוסי, ועורך הדין אורי מסר – האחרון לא הורשע.
השופט רוזן ציין כי חומרת המעשים מודגשת דווקא משום שמרבית המעורבים הם אנשי ציבור, שעשו רבות למען הכלל. כך למשל, ביחס למהנדס העיר לשעבר אורי שטרית ולראש הממשלה אולמרט, כתב רוזן: "הנאשמים אינם בבחינת פושעים רגילים השקועים אך ורק בעולם הסיאוב והפשע. אדרבא, מדובר בפושעים שמרבית זמנם הוקדש לביצוע תפקידם הציבורי. מדובר בפושעים שהתנהלו במסגרת הנורמטיבית, ובמסגרת זו תרמו את המיטב שבהם לטובת תפקידם, זכו לשבחים בגין עבודתם הטובה, שגשגו והתקדמו עד הגיעם למעמדם.
"במקביל לפעילותם הנורמטיבית, בשטח סגור ואטום לעין הציבור, פעלו הנאשמים בביצת דומן ושחיתות להעשרת כיסם. עם זאת, הריקבון שגרמו במעשיהם לא נותר בשטח הסגור. ריקבון זה תסס והרקיב כאמור סביבתו, ועל כן ראויים המה לעונשים שלא רק יבטאו בקול רם וצלול גינוי ושאט נפש – אלא יהא בעונשים כדי לשרש את אותו נגע ממאיר שפשה, שכן הסכנה הטמונה באותו נגע אינה סכנה תיאורטית, כי אם סכנה קרובה ומוחשית".
אולמרט הורשע בקבלת כספי שוחד על ידי כך שסייע לאחיו יוסי, שקיבל חצי מיליון שקל מעד המדינה דכנר, "המוח" שמאחורי הפרשה, וכן בקבלת שוחד בסך 60 אלף שקל באמצעות מקורבו עו"ד מסר. הוא זוכה מאישום שוחד נוסף הנוגע לכספי שוחד שהועברו למהנדס שטרית. השופט רוזן קבע כי "מערכת הקשרים המושחתת" בין אולמרט לדכנר החלה בשנות התשעים, וזאת בעקבות עדותה של זקן, שבה נאמר כי דכנר סייע בצורה משמעותית לקריירה הפוליטית שלו. על אולמרט נגזרו שש שנות מאסר וקנס בסך מיליון שקלים.
אחד השינויים הדרמטיים שחלו מאז גזר הדין בפרשת הולילנד נוגע לדמותה של זקן, מנהלת לשכתו ויד ימינו של אולמרט, שהחליטה לשנות את עמדתה ולהעיד נגדו בפרשת טלנסקי. זקן, שהורשעה אף היא בפרשת הולילנד ובפרשות נוספות הנוגעות לאולמרט, חתמה על הסדר טיעון עם המדינה, שהובילה להרשעתו מחדש של אולמרט בתיק טלנסקי, ובפתיחת חקירה נגדו בנוגע לשיבוש מהלכי משפט. בתחילת 2015 היא סיימה לרצות את עונש המאסר שנגזר עליה.
בשלב מסוים במשפט שינתה זקן את עמדתה ואת ניסיונה להגן על אולמרט, ובחרה להעיד נגדו. את השינוי שחל בעמדתה של זקן ניתן להסביר באמצעות עיון בעדות שמסרה במהלך משפט הולילנד. "קיבלתי החלטה שאני לוקחת את כל כולי לשרת את האיש הזה, לעשות את הכול כדי לתת לו את היכולת לעשות את הדברים שבאמת הוא צריך לעשות, שלמענם הוא נבחר ובאתי למשפחה ואמרתי שזה מפעל חיי... מפני שאני האמנתי באמונה שלמה שאני נמצאת עם איש, מנהיג אמיתי, שמדינת ישראל צריכה אדם כמוהו...", אמרה.
כמה גורמים בעיריית ירושלים אפשרו את בנייתו של מתחם הולילנד הראוותני. מרביתם פעלו ממניעים של בצע כסף, מלבד יוצא דופן אחד – אורי לופוליאנסקי. ראש העיר ירושלים לשעבר, ששימש גם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הוא מייסדו של ארגון החסד "יד שרה". את כספי השוחד שקיבל מיזמי הולילנד העביר לארגון, והשופט רוזן אף הורה בגזר הדין שלא לחלט אותם. "ניתן לומר כי נאשם 6 (לופוליאנסקי, א.ס.) הקדיש את חייו לעשיית מעשי צדקה וחסד. מדובר בנאשם שלא ביקש ליהנות דווקא ממטעמי החיים, ובוודאי לא להתפנק ולהנעים זמנו בחיים נוחים וראוותניים. עם זאת, גם משלא נטל כספי שוחד לכיסו, כספי השוחד שימשו להעצמתו והגדלת כוחו והשפעתו", כתב עליו רוזן. על לופוליאנסקי נגזרו שש שנות מאסר בפועל בגין קבלת כספי שוחד, ששולם כתרומה ל"יד שרה" ולמטרות נוספות, בסך יותר משני מיליון דולר.
מי שקיבל את עונש המאסר הממושך ביותר הוא מהנדס העיר לשעבר שטרית, הגורם שאמור למנוע את אישורם של פרויקטים כמו הולילנד. שטרית הורשע בקבלת שוחד בהיקף של כמיליון וחצי שקלים כדי לקיים את פרויקט הולילנד, וכן הוטל עליו קנס בסך מיליון שקלים. גם הוא ערער על גזר הדין שניתן בעניינו.
גורם נוסף בעיריית ירושלים שערער לבית המשפט העליון הוא אליעזר שמחיוף, שעליו נגזרו שלוש שנות מאסר וחצי, קנס בסך 300 אלף שקלים וחילוט נכסים בשווי 165 אלף שקלים. שמחיוף הורשע בקבלת כספי שוחד מדכנר כדי לקדם את הפרויקט, בעת ששימש חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת ש"ס.
צ'רני וקלנר הם כאמור היזמים שעמדו מאחורי בנייתו של פרויקט הולילנד. צ'רני, שעליו נגזרו שלוש שנות מאסר וחצי, קנס בסך מיליון שקלים וחילוט בסך נכסים בשווי מיליון שקלים, היה בעליה של הקרקע שעליה הוקם הפרויקט, וקלנר היה בעליה של חברת הנדל"ן שבנתה אותו. השניים ערערו לבית המשפט העליון.
צ'רני תואר על ידי השופט רוזן כמי ש"ביקש להקים את פרויקט הולילנד לאו דווקא משיקולים כלכליים. הפרויקט היה יקר וחשוב לו בשל רצונו לבנות על האדמות אותן רכש סבו מטעמים ציוניים לטובת העיר ירושלים". רוזן הוסיף כי צ'רני "לא היה סוטה מאורחותיו לולא פגש בעד המדינה, שהסבירו כי לא יוכל להקים את פרויקט הולילנד, שכן מולו מערכת ציבורית מושחתת מראש ועד תחתית".
בניגוד לצ'רני, רוזן תיאר את קלנר, יזם נדל"ן ששילם שוחד כדי לקדם את הפרויקט, כמי שפעל מטעמים "חומריים" יותר. רוזן תיאר כי קלנר "פעל מתוך מטרה אחת ויחידה, והיא להעשיר קופת החברות שבשליטתו, ובכך לגרוף דמים לכיסו במקביל להעצמת כוחו". על קלנר נגזרו שלוש שנות מאסר, קנס בסך מיליון שקלים וחילוט נכסים בשווי חצי מיליון שקלים.
השופט רוזן קבע באופן חד-משמעי כי הכוח המוביל והדוחף שעמד מאחורי אישור פרויקט הולילנד הוא המתווך דכנר, עד המדינה שחשף את הפרשה והלך לעולמו כאמור במרץ 2013, במהלך המשפט ולפני שנחקר בחקירה נגדית. רוזן הקדיש פסקאות ארוכות לניתוח דמותו של דכנר, שפנה למשטרה לאחר שנקלע לחובות עצומים, ולאחר שצ'רני דחה את בקשתו לקבלת חלק מכספי השוחד.
"עד המדינה היווה הציר עליו סבו עובדות כתב האישום. עד המדינה הגה הרעיון, רתם הנאשמים לו, התווה דרכי הפעולה וביצע עסקאות השוחד בעצמו ובסיוע אחרים לאורך שנים", כתב רוזן. "הוא פנה למשטרה לא מפני נקיפת לב ופעימת הרוח, גם לא מטעמי היטהרות הנפש. עד המדינה גמר אומר לחשוף המעללים שביצע יחד עם הנאשמים ורבים אחרים על מנת שיוכל לתבוע בבית משפט כספים שלדידו, מגיעים לו, במקביל לבוא חשבון עם האיש, שלדידו הפר הבנות והסכמים עמו (צ'רני, א.ס.).
"בעיניים כלות ופקוחות, חתם על הסכם עד מדינה במסגרתו התחייב לומר בעדותו בבית משפט את האמת כולה בשלמותה ולספר את הקורות אותו יחד עם הנאשמים, שחלקם היו, מי יותר ומי פחות, ידידים קרובים לו".
דכנר הוא החוט המחבר בין כל הגורמים בפרשה ושימש המתווך ביניהם. הוא עמד בקשר עם היזמים, עם זקן ועם גורמים נוספים בפרשה. הוא תואר על ידי אולמרט כ"מאכר יהודי" שנכנס ויוצא בין לשכות העירייה.
מאיר רבין שימש בתקופה הרלוונטית יד ימינו ואיש סודו של דכנר. רוזן תיאר כי השניים פעלו "כמקשה אחת, איתרו עובדי הציבור הניצבים בצומת ההחלטות והתערבותם הייתה דרושה לקידום הפרויקט, קבעו את סכומי השוחד לכל 'יעד ו'יעד' והעבירו הסכומים בדרכים שונות ליעדים שסומנו על ידם". דודו של רבין הוא יעקב אפרתי, שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל, וזוכה מחמת הספק בתיק הולילנד. רבין תואר על ידי רוזן כמי שניצל את הקשר המשפחתי "כמנוף משחית ומרקיב בתוככי מנהל מקרקעי ישראל". רבין ערער על עונש המאסר שנגזר עליו – שלוש שנות מאסר וקנס בסך חצי מיליון שקלים.
על דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר ויו"ר חברת המלח לשעבר נגזרו שלוש שנות מאסר וקנס של מיליון שקל בגין שלוש עבירות שוחד בפרשת הולילנד. הוא הורשע בכך שהעביר לדכנר 1.3 מיליון שקלים באמצעות מאיר רבין כדי שיעבירו אותם לאפרתי, וזאת כדי שיאשר הסבת אדמות תעשייה לצורכי מגורים, תיירות ומסחר.
"הנזק שנגרם לנאשם 12 (דנקנר, א.ס.) הינו נזק גדול ורב", כתב רוזן. "מדובר במי שנשא בתפקיד מרכזי ונישא במשק הישראלי, וכיום הינו בבחינת 'שבר כלי' מבחינת מעמדו הכלכלי ויכולתו לזכות בתפקיד דומה, או אף פחות בבכירותו, מזה שנשא בעבר. הנאשם הינו דוגמא חיה למי שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".
אקו"ם