אהוד אולמרט הולך לכלא אחרי זיכוי חלקי בערעור
יום דרמטי בבית המשפט העליון: הרכב שופטים זיכה באופן חלקי את ראש הממשלה אהוד אולמרט, וגזר עליו שנה וחצי מאסר בפועל, שיחל ב-15 בפברואר 2016 באגף מיוחד בכלא מעשיהו. סעיף השוחד על סך חצי מיליון שקלים בוטל. עונשו אורי לופוליאנסקי הופחת משש שנות מאסר, לחצי שנת עבודות שירות
לראשונה - ראש ממשלה הולך לכלא: בית המשפט העליון הכריע היום (ג') באופן סופי כי אהוד אולמרט יישלח לכלא ל-18 חודשים. שופטי בית המשפט העליון קיבלו באופן חלקי את הערעור שהגיש יחד עם יתר מורשעי פרשת "הולילנד", אולם הפך את ההרשעה נגדו בנוגע לסעיף השוחד על חצי מיליון השקלים שנמסרו לאחיו יוסי אולמרט וזיכה אותו מחמת הספק ברוב דעות. ראש הממשלה לשעבר הורשע ברוב דעות רק בעבירה של לקיחת שוחד בסך 60,000 שקלים שהועברו לעורך הדין אורי מסר, ושעליה מסרה ראש לשכתו לשעבר של אולמרט שולה זקן, שהפכה לעדת מדינה. מדובר בהפחתה משמעותית של העונש המקורי שנגזר עליו - שנה וחצי במקום שש שנים.עוד כותרות ב-nrg:
"אי אפשר להמשיך הלאה על דברים כאלה"
נעצר משתתף בחתונת השנאה שרקד עם נשק
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אבן נגולה מעל ליבי" - אולמרט לאחר מתן ההכרעה (צילום: יוני ריקנר, רויטרס)
השופט עמית, שהצטרף להחלטה להרשיע את אולמרט באישום השני, חתם את פסק הדין בתייחסות חריגה לתגובת הציבור להכרעה במשפט הדרמטי: "יכול שהציבור או חלקו, שמטבע הדברים לא נחשף לכל הפסיפס הראייתי, 'מאוכזב' או 'מופתע' מזיכויו של אולמרט מהאישום העיקרי... אך אמון הציבור בבית המשפט נובע מדווקא מהידיעה שבית המשפט פוסק כפי שהמתחייב מהדין מהראיות, ולא בשל חשש מתגובת הציבור. בית המשפט לא פוסק על פי תדמיות, לא על פי שמועות, לא על פי 'אבל כולם יודעים ש...', ולא מחשש פו הציבור יתאכזב. שופט דן על פי הראיות שהוצגו באולם בית המשפט ולא על פי ריאיונות בכלי תקשורת זה או אחר.
אולמרט אמר לאחר מתן ההכרעה וזיכויו החלקי: "אבן גדולה הוסרה מעל ליבי, כשבית המשפט העליון קבע בהחלטתו שאני מזוכה באישום המרכזי, בפרשה הזו שהייתה מבחינת ענן שחור, מציק ומעיק עלי. מטבע הדברים גם על משפחתי, יליד, נכדי, וכל הקרובים אלי, במשך תקופה ארוכה מאוד".
"בית המשפט הרשיע אותי בפרשה שאיננה נוגעת לפרשת הולילנד. אמרתי בעבר כי מעולם לא הוצע לי ומעולם לא קיבלתי שוחד ואני אומר זאת גם היום. אך מטבע הדברים, ועל פי אמונתי בדרכי, אני מכבד את החלטת שופטי העליון".
נוית נגב, עורכת דינו של אולמרט אמרה: "הוא טען לאורך כל הדרך לחפותו, גם מהאישום השני. במשפט פלילי מכריעים לפי ראיות ולא לפי רחשי הציבור. המערכת המשפטית ראויה לאמון שניתן בה".
מורשע נוסף שנעשה שינוי משמעותי בעונשו, פה אחד, הוא ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי. עונשו הופחת משש שנות מאסר בפועל, לחצי שנת מאסר - אותה הוא ירצה בדרך של עבודות שירות. הוא אמר לאחר מתן פסק הדין: "אמשיך לעשות שירות למען העם. אני מצר על חברים שצריכים ללכת למאסר, ומקווה שבעזרת השם אמשיך בשירות העם, כפי שעשיתי עד עתה. שיהיו בשורות טובות". עורך דינו, יאיר גולן אמר: "זה פסק דין נכון מוסרית וחברתית. בית המשפט נקט בחמלה כלפי אדם שכולו חמלה. הוא לא קיבל אגורה לכיסו".
ההכרעה בנוגע למורשעים נוספים:
• בעניינו של יזם הפרויקט הלל צ'רני התקבל הערעור חלקית, פה אחד. הוא זוכה משמונה עבירות של מתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומעבירה של הלבנה הון, והורשע בעבירה של מתן שוחד למתווך ושמונה עבירות נוספות של מתן שוחד. עונש המאסר בפועל יעמוד על תקופה של 26 חודשים.
• היזם השני, אביגדור קלנר – ערעורו התקבל חלקית פה אחד. הוא זוכה מארבע עבירות שוחד ואחת של הלבנת הון, והורשע בשתי עבירות של מתן שוחד למתווך ועבירה אחת של הלבנת הון. עונש המאסר בפועל יעמוד על 24 חודשים.
• מאיר רבין – הערעור נדחה ברוב דעות. עונש המאסר בפועל יעמוד על חמש שנות מאסר.
• דני דנקנר – הערעור מתקבל בחלקו ברוב דעות. עונש המאסר בפועל - שנתיים.
• אורי שטרית הערעור נדחה פה אחד. עונש מאסר בפועל של שבע שנים.
• אליעזר שמחיוף – זוכה מעבירת שוחד והורשע בעבירה אחרת של לקיחת שוחד. עונש המאסר בפועל יעמוד על תקופה של 18 חודשים.
משפט הולילנד עסק בשוחד שהועבר כדי לקדם מיזמי בנייה שנויים במחלוקת, והוא היה בנוי על שלושה גורמים: אולמרט ובכירים נוספים בעיריית ירושלים, היזמים הלל צ'רני ואביגדור קלנר, והמתווכים מאיר רבין ושמואל דכנר (עד המדינה שנפטר במהלך המשפט). מרבית הנאשמים שהורשעו בתיק, בחרו לערער לבית המשפט העליון. בנוגע לאולמרט, התיק מתייחס למעשיו בעת ששימש ראש עיריית ירושלים בין השנים 2003-1993 וכשר התמ"ת בשנים 2006-2003. מעשיו קשורים באופן ישיר לגורמים בסביבתו הקרובה, וביניהם שולה זקן מנהלת לשכתו, אחיו יוסי, ועורך הדין אורי מסר – האחרון לא הורשע.
בערעור דן הרכב של חמישה שופטים: סלים ג'ובראן (אב בית הדין), ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וצבי זילברטל. השופטים עסקו בשאלה האם ניתן להרשיע את אולמרט בקבלת השוחד על סך 500 אלף שקלים, לאור העובדה שלא נמצאה כל ראיה לקבלת הצ'קים על סכום זה. בסכום המדובר נקב עד המדינה שמואל דכנר, ללא כל הוכחה אחרת. בעקבות כך הכריעו כי לא ניתן לקבוע בוודאות שאולמרט אכן קיבל את הכספים הללו, זאת למרות שבשלב מסויים במהלך המשפט, הודה בקבלת הכספים אחיו של אולמרט, יוסי, שחזר בו מהודאתו לאחר מכן.
לופוליאנסקי ביציאה מבית המשפט:
שופטי ההרכב הסכימו כי יש לדחות את ערעורו של אולמרט בנוגע לסעיף האישום השני הנוגע להעברתם של 60,000 שקלים מעד המדינה המנוח דכנר לגיסוי גירעונות הבחירות של אולמרט. ההחלטה בעניין זה התקבלה על בסיס עדותה של שולה זקן, שהודתה כי גייסה תרומות עברו אולמרט. למרות שהיא הכחישה כי אולמרט ידע על העברת ה-60,000 שקלים, קבעו שופטי העליון כי אין ספק שאולמרט ידע על העברת הסכום, לאור העובדה כי זקן עצמה הודתה שדיווחה לו על כל תרומה בסך 5,000 שקלים.
במוקד פסק הדין, עמדה עדותו של שמואל דכנר, עד המדינה שנפטר במהלך המשפט לפני שנחקר על ידי סנגוריו של אולמרט. בערעור שמט למעשה בית המשפט העליון את האמון שהעניק שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן לעדותו של עד המדינה. ערעורם של נאשמים שהרשעתם התבססה על ראיות נוספות נדחה. כך למשל, במקרה של לופוליאנסקי שחקר את דכנר חקירה נגדית מלאה, התקבלה עדותו של דכנר. במקרה הזה, העדות נתמכה גם בעדותם של היזם צ'רני.
השופט ניל הנדל התייחס בפסק הדין ל"דמותו" של דכנר, כשהוא מתייחס לתחכום הרב שבאישיותו. בתקציר פסק הדין כתב הנדל כך: "תחבולותיו ותככיו של דכנר חשובים בשני רבדים". האחד, הוא הרובד הראייתי - ממנו נגזר כי לא ניתן להתבסס על עדותו המפלילה. משקל עדותו ביחס לאולמרט, שלא חקר את דכנר בחקירה נגדית הוא אפסי. השני הוא הרובד המהותי המדגיש את אישיותו החריגה של דכנר כתומכת בתרחיש לפיו הוא, ולא אולמרט, יזם את העברת הכספים לאח יוסי.
"מערכת היחסים בין האחים אולמרט, מלמדת כי יוסי לא עדכן את אהוד במתרחש בחייו, ובפרט ניסה להסתיר ממשפחתו הקרובה, לרבות אולמרט, את עומק הבור הכלכלי אליו נקלע. דכנר נתן את הכספים ליוסי בחינת 'שלח לחמך' כפי שהוכח שנהג במקרים אחרים. זאת מתוך מחשבה כי הדבר יתשלום לו במערכת יחסיו מול אולמרט בעתיד".
על הכרעתו של השופט רוזן, כתב השופט עמית שדן בערעור הנוכחי: "חלק מקביעותיו של בית המשפט המחוזי התבססו על עדותו של דכנר כנקודת מוצא, מבלי שנמצאו די ראיות חיצוניות לתמוך בהן".
פרשת הולילנד הפכה לאחד הסמלים המובהקים של שחיתות במגזר הציבורי, והוגדרה "אחת מפרשות השחיתות הגדולות בישראל". הפרוייקט שעומד במרכז הפרשה, נבנה על רכס שגובל בשכונת בית וגן, ומשקיף על עמק הצבאים. הוא נחשב לחריג בנוף הירושלמי משום שהוא פוגע בקו הנוף.
בהרשעה במשפט הולילנד ציין השופט רוזן כי חומרת המעשים מודגשת דווקא משום שמרבית המעורבים הם אנשי ציבור, שעשו רבות למען הכלל. "במקביל לפעילותם הנורמטיבית, בשטח סגור ואטום לעין הציבור, פעלו הנאשמים בביצת דומן ושחיתות להעשרת כיסם", כתב רוזן בכתב ההרשעה החריף והדרמטי. "עם זאת, הריקבון שגרמו במעשיהם לא נותר בשטח הסגור. ריקבון זה תסס והרקיב כאמור סביבתו, ועל כן ראויים המה לעונשים שלא רק יבטאו בקול רם וצלול גינוי ושאט נפש – אלא יהא בעונשים כדי לשרש את אותו נגע ממאיר שפשה, שכן הסכנה הטמונה באותו נגע אינה סכנה תיאורטית, כי אם סכנה קרובה ומוחשית".
אחד השינויים הדרמטיים שחלו מאז גזר הדין בפרשת הולילנד נוגע לדמותה של זקן, מנהלת לשכתו ויד ימינו של אולמרט, שהחליטה לשנות את עמדתה ולהעיד נגדו בפרשת טלנסקי. זקן, שהורשעה אף היא בפרשת הולילנד ובפרשות נוספות הנוגעות לאולמרט, חתמה על הסדר טיעון עם המדינה, שהובילה להרשעתו מחדש של אולמרט בתיק טלנסקי, ובפתיחת חקירה נגדו בנוגע לשיבוש מהלכי משפט. בתחילת 2015 היא סיימה לרצות את עונש המאסר שנגזר עליה.
אקו"ם