ראשי » חדשות » בארץ

הכרעה בעליון: הצחוק של זקן ששלח את אולמרט לכלא

שופטי העליון מסמסו את דברי עד המדינה, ש"לא בחל באמצעים להשגת מטרתו", ובכך הפכה שולה זקן לעוגן היחיד בהרשעה. השופטים ייחסו משקל רב לגיחוכה בנוגע לשאלה האם ידע אולמרט על כספי השוחד, כשחרצו את דינו של פטרונה לשעבר

במרץ 2014 רעדה מדינת ישראל, לראשונה הורשע ראש ממשלה לשעבר בקבלת שוחד. חודשיים לאחר מכן התקבל בתדהמה גזר הדין – אהוד אולמרט יירצה עונש של שש שנות מאסר. הערעור לא איחר לבוא, והיום התברר שמבחינה משפטית הוא היה מוצדק – אולמרט, כמו חלק מהמעורבים בפרשת הולילנד קיבל "הנחה" משמעותית בכמות הזמן שיירצה בפועל.

עוד כותרות ב-nrg:
משפטנים: בג"ץ קבע תקדים דרמטי בפרשת הולילנד
בעקבות פרישת שלום: דרעי יחזור למשרד הפנים
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
מדובר בהחלטה כה מפתיעה, כך שהשופט יצחק עמית נאלץ להסבירה בפסק הדין: "יכול שהציבור או חלקו, שמטבע הדברים לא נחשף לכל הפסיפס הראייתי, 'מאוכזב' או 'מופתע' מזיכויו של אולמרט מהאישום העיקרי... אך אמון הציבור בבית המשפט נובע מדווקא מהידיעה שבית המשפט פוסק כפי שהמתחייב מהדין מהראיות, ולא בשל חשש מתגובת הציבור. בית המשפט לא פוסק על פי תדמיות, לא על פי שמועות, לא על פי 'אבל כולם יודעים ש...', ולא מחשש פו הציבור יתאכזב".

"אבן הוסרה מעל ליבי": אולמרט לאחר הכרעת הדין (צילום: יוני ריקנר)
 
ואכן, מבחינה משפטית, התברר כי ההרשעה והעונש החמור שהטיל שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן על אולמרט ומעורבים נוספים – לא התבססו על ראיות מוצקות מספיק. לאורך פסק הדין, ביטאו שופטי העליון שוב ושוב את העובדה כי רוזן שגה בכך שהעניק משקל רב לעדותו של עד המדינה המנוח שמואל דכנר, הציר המרכז בפרשת הולילנד.

"עם כל הרגישות לכך שדכנר איננו בגדר נאשם ואיננו בחיים, אין מנוס מהצפת הדברים לצורך הכרעה בערעור. אמת, כדי לעמוד על כישורי השקר של דכנר די להפנות למקרים בודדים", כתב השופט ניל הנדל בפסק הדין, בהתייחסו לכך שדכנר נפטר במהלך המשפט. "התברר כי דכנר כלל אינו פרופסור והוא העניק לעצמו תואר ללא בסיס", פירט הנדל.

"ביתו החולה לא עברה ניתוח בחו"ל ואף לא נזקקה למימון תרופות יקרות כפי שסיפר דכנר בתואנה לבקשות כספים מצ'רני. לאמור, גם בכל הקשור למחלת ביתו לא היסס דכנר להמציא עובדות ונתונים שאינם קשורים למציאות. זהו ניצול ציני של עצמו ובשרו".

• משפטנים: ביהמ"ש העליון קבע תקדים דרמטי בפרשת הולילנד

בעיני שופטי העליון, כמו גם בעיניו של רוזן, דכנר הוא "האדריכל" או "המוח" שמאחורי הפרשה, הוא זוכה מפיהם לשבחים רבים כמו גם לתיאורים הנוגעים לשקריו ולתכניותיו. "A good businessman is always doing business", כתב עליו השופט הנדל. קשה שלא להתרשם מההערכה רבה לה זכה עד המדינה ומי שחשף למעשה את הפרשה.
 
אלא, שלמרות התפקיד המרכזי והראשי שמילא, ניתן לומר שאופיו של דכנר גרם לקריסת עדותו. העובדה כי הוא תואר כשקרן על ידי השופטים, בנוסף ליד המקרה שגרמה לכך שהוא נפטר במהלך המשפט לפני שנחקר נגדית על ידי סנגוריו של אולמרט, הובילו לכך שמשקלה של עדותו הפך לאפסי.

כזכור, דכנר הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בכך שהעביר סך של חצי מיליון שקלים ליוסי אולמרט, אחיו של ראש הממשלה לשעבר, וזאת מתוך תפיסת "שלח לחמך", לפיה הדבר ישתלם לו בעתיד. אלא שבעקבות מותו, קיבלו השופטים את טענותיו של אולמרט כי לא ידע על הכספים שהועברו לאחיו. 
 
"דכנר לא בחל בשום אמצעי להשיג את מטרתו: שקרים, שוחד, מניפולציה. הוא אינו מפלה. כך נהג לגבי מקבלי השוחד ולגבי רשויות התביעה שחתמו עימו על הסכם עד מדינה. כל האמצעים היו כשרים בעיניו. תחכומו לבש צורות שונות. אגב, אולי כך הצליח שלא להיתפס ברשת החוק זמן רב. ושוב, אינני מתיימר להתחקות באופן מלא אחר הלך מחשבתו של האיש – שהיה מורכב, מתוחכם וערמומי לכל הדעות – או לשער כיצד היה נוהג בכל סיטואציה. כל שאני טוען הוא כי אחת הצורות – הסבירות בהחלט – שיכול היה ללבוש תחכומו של דכנר היא שמירת הקלפים קרוב לליבו עד לחשיפתם ברגע שנראה לו כזמן המתאים לפרוע את חובו", כתב השופט ג'ובראן.

וג'ובראן, שעמד בראש הרכב השופטים קובע: "לאור שקריו הרבים עד מאוד, גם בחקירותיו במשטרה וגם על דוכן העדים, להשקפתנו לא ניתן היה להסתמך על דבריו, אלא בהישען על ראיות חיצוניות-עצמאיות נוספות. לכן בנסיבות ספציפיות אלה, יש להחיל על עדותו מבחן מחמיר יותר מהמבחן הקבוע בחוק ובפסיקה". בכך למעשה מוסמסה עדותו של דכנר בהכרעת הדין של העליון, לעומת המשקל הרב שניתן לה על ידי השופט רוזן. 

למרות קריסת עדותו של דכנר, נותרה נקודת ממשק אחת בינו לבין אולמרט – שולה זקן. "מערכת יחסיו של עד המדינה (דכנר – א.ס.) עם שולה זקן חושפת אף היא טפח בשיטות הפעולה שלו ובאופן בו חתר למימוש מטרותיו. עד המדינה, בחושיו המחודדים, זיהה את שולה זקן כאשת סודו ויד ימינו של אהוד אולמרט, אשר לה תפקיד מפתח בלשכתו. הוא השקיע מאמצים עצומים להתקרב לשולה זקן. מאמציו כללו מתן תשומת לב אישית, הרעפת מתנות וכספים שהעביר לרשותה, מסירת כספים לטובת מימון בחירות, בהן התמודד אולמרט וכיסוי גירעונות שנוצרו בעקבותיהם", כתב ג'ובראן.

זקן הפכה לעוגן היחיד בהרשעתו של אולמרט, ועונש המאסר שיירצה בפרשה זו נובע בעיקרו מעדותה בנוגע לכספים שהעביר דכנר כדי לכסות את גירעונותיו של אולמרט. כזכור, במהלך המשפט, טענה זקן כי אולמרט כלל לא ידע על כספי השוחד שהועברו אליה מדכנר. אולם בסופו של דבר, לאחר שהחליטה לפנות כנגד פטרונה והעבירה הקלטות שהובילו לפתיחחתו מחדש של תיק טלנסקי ולהרשעתו של אולמרט במשפט זה, היא סיפקה גם את אחת הריאיות המכריעות בתיק הולילנד.

"מעדות שולה זקן עולה, כי תרומתו זו של עד המדינה ניתנה לבקשת זקן ואולמרט; עד המדינה הוזמן לחתונת בנו של אולמרט, בסוף 2002, והיה בין רשימת המוזמנים המצומצמת שכללה 350 איש בלבד; עד המדינה נהג לשלוח לאולמרט, מדי שנה, בחגים, תשורות שונות באמצעות שולה זקן: זרי פרחים ושוקולדים".
 

במוקד הדיון עמדה השאלה האם אולמרט ידע על הסכום שהעביר דכנר לזקן (בסך 60,000 שקלים) – אותו סכום שבגינו הוא עתיד לרצות עונש מאסר. אחת ההוכחות על כך שאולמרט ידע על העברת הכספים, מבוססת על הצחוק של זקן בעת שנחקרה בבית המשפט.

שאלה: את אומרת שרצית לתת לאהוד אולמרט בסתר, אני מהחשבון שלי הולכת ומעבירה לך, ככה רצית להסתיר את זה?
תשובה: (העדה צוחקת).
שאלה: זה בסדר שאת צוחקת כי זו התשובה באמת, זה מגוחך לחשוב ככה.
תשובה: לא יכולתי לחבר את אהוד אולמרט לדכנר.
שאלה: אז לכן הסתרת את זה?
תשובה: בוודאי. אני גם אמרתי את זה לאורי.

"צחוק או חיוך הם תגובה אנושית נפוצה למצבים שונים, ויש בכוחם ללמד את בית המשפט על נבכי נפשו של האדם, אף אם הוא אינו מסגיר את מחשבותיו באמצעות דיבור", כתב השופט ג'ובראן. "בית המשפט המחוזי קבע כי צחוקה של זקן בהקשר שבו הוא התרחש מעיד על כך שגרסתה, לפיה אולמרט לא היה מודע לקבלת הכספים מעד המדינה איננה מהימנה. אינני רואה מקום להתערב בקביעה זו".

עדותה של זקן מילאה תפקיד חשוב בהרשעתו של אולמרט. אולם, כאמור, המפנה שחל בגישת העליון בנוגע לפסיקתו של השופט רוזן נבע בעיקר מעדותו של דכנר. עד המדינה המנוח והדמות שעמדה במרכז "קורי העכביש" של הפרשה, נותר השחקן המרכזי בתיק "הולילנד". במידה מסויימת, גם לאחר מותו, המשיך דכנר, שאישיותו נותחה בהרחבה על ידי שתי ערכאות שיפוטיות, להיות הפקטור המרכזי בפרשה.

"צחוק או חיוך הם תגובה אנושית נפוצה למצבים שונים, ויש בכוחם ללמד את בית המשפט על נבכי נפשו של האדם, אף אם הוא אינו מסגיר את מחשבותיו באמצעות דיבור", כתב השופט ג'ובראן. "בית המשפט המחוזי קבע כי צחוקה של זקן בהקשר שבו הוא התרחש מעיד על כך שגרסתה

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg