ראשי » חדשות » בארץ

דו"ח: פערי השכר בין נשים וגברים לא מצטמצמים

המשק הישראלי ממשיך לצמוח, בשיעורים גבוהים יותר מהממוצע במדינות ה-OECD. חמשת העשירים ביותר בישראל מרוויחים בממוצע 303 אלף ₪ בחודש. הפערים בין אשכנזים למזרחים, ובין גברים לנשים לא הצטמצמו

פערי שכר בין גברים לנשים ובין מזרחיים לאשכנזים: מדו"ח מרכז אדווה לשנת 2014 עולה כי הפערים בין שכירים נשים וגברים לא הצטמצם בשנה האחרונה. כמו כן, מזרחים עדיין מרוויחים פחות מאשכנזים – וערבים מצויים בתחתית סולם השכר.

עוד כותרות ב-nrg:
- הקואליציה הפסידה: שוויון בהצבעה הפיל הצעת חוק
- משנה הבאה: מצלמות גוף על שוטרי משטרת ישראל
-­כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בדרגים הנמוכים של סולם השכר, ייצוגן של נשים גבוה מזה של גברים: ב-2013, 32.5% מכלל השכירות השתכרו עד שכר המינימום, בהשוואה ל-18.1% בלבד מהשכירים. בסך הכל 74% מהשכירות השתכרו שכר ממוצע ומטה לעומת 52% מהשכירים. ככלל, בפער המגדרי בענייני שכר ישראל איננה שונה ממדינות ה-OECDועומדת באמצע הטבלה עם פער של 16% בין שכרם של גברים לנשים.
 
בשנת 2014 הכנסתם של שכירים ערבים הייתה הנמוכה ביותר עם 29% מתחת לממוצע. לעומתם ההכנסה החודשית של שכירים אשכנזים עמדה על 38% מעל להכנסה הממוצעת, בעוד שמקביליהם המזרחיים הרוויחו 12% מעל לממוצע בלבד. כמו כן, יש פי שלושה יותר ערבים עניים מאשר יהודים.

מהדו"ח עולה עוד כי מאז תום האינתיפאדה השנייה, המשק הישראלי צמח בשיעורים יפים, גבוהים מאלה של מערב אירופה: בין 2000 ל-2014 גדל התמ"ג בשיעור ממוצע של 3.3% בשנה, בהשוואה ל-1.6% בלבד במדינות ה-OECD. אולם למרות הצמיחה במשק השכר החציוני כמעט שלא השתנה כאשר הגידול בתמ"ג לנפש אינו מלווה בגידול מקביל בשכר הריאלי וב-2014, הפער ביניהם היה גדול מאי פעם, טוענים מחברי הדו"ח.
 

מפירות הצמיחה הכלכלית נהנים המעסיקים שחלקם בעוגת ההכנסה הלאומית גדל בעשור האחרון (2014-2004), מ-14% ל-17%. זאת, על חשבון העובדים, שחלקם ירד מ-61% ל-57%. בנוסף נהנים מהצמיחה גם מנהלי החברות הגדולות במשק: עלות שכרו של מנכ"ל מכל אחת מהחברות הנכללות במדד "תל אביב 100" עמדה ב-2014על 5.01 מיליון שקלים בשנה בממוצע, או 417 אלף ש"ח בחודש.

עלות השכר השנתית הממוצעת של חמשת נושאי המשרות הבכירות בחברות אלה עמדה על 3.64 מיליון ש"ח, או 303 אלף ש"ח בחודש." למרות שסכומים אלה מייצגים ירידה לעומת 2013, הם עדיין דמיוניים עבור הרוב המוחלט של הישראלים", נכתב בהודעה מטעם המרכז.
 

בתוך כך, שיעור הבלתי מועסקים בישראל בחודש אוקטובר 2015 היה נמוך ועמד על 5.3% בלבד. אבל השיעור הארצי מסתיר פערים גדולים מאוד בין יישובים ובין קבוצות אוכלוסייה: בניתוח לפי יישובים עולה כי בראש טבלת האבטלה מצויים ישובים ערביים ובראשם היישובים הבדואיים בדרום הארץ. בעיירה הבדואית הגדולה ביותר, רהט, שיעור דורשי העבודה עמד במרץ 2015 על 31.4%. שיעור דומה נרשם גם בכמה מן היישובים הערביים הגדולים בצפון הארץ – אום אל פחם (29.8%), עראבה (28.8%), סח'נין (25.3%), טמרה (23.7%) ומגאר (23.4%).

הבעיה נעוצה על פי מחברי הדו"ח בכך שבישראל רק מחצית מבני הנוער משיגים תעודת בגרות, בהתאם פחות רוכשים השכלה גבוהה וכך לבסוף גם עובדים בעבודות בהן השכר נמוך. מחברי הדו"ח טוענים כי המגיעים להשכלה גבוהה אינם מייצגים באופן שווה את החברה הישראלית. כאשר מספר תושבי יישובים השייכים לאשכול חברתי-כלכלי גבוה (54%) כפול מאלו המגיעים מיישובים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך (25%). 22%
 
מהצעירים שלמדו לתואר ראשן הגיעו מיישובים מבוססים לעומת 12.6% בלבד מעיירות הפיתוח ו-8.4% מיישובים ערביים. כאשר מהיישובים עומר, להבים, כפר שמריהו וכוכב יאיר עמד שיעור הלומדים לתואר ראשון על למעלה מ-30 אחוז, בעוד שבנתיבות, אופקים, בני ברק ורהט עמד שיעור הלומדים לתואר ראשון על פחות מעשרה אחוזים.

מהדו"ח עולה כי בישראל פערים מתמשכים בין יהודים לערבים בנוגע לתמותת תינוקות ותוחלת החיים. על פי הנתונים שיעור תמותת התינוקות בישראל 2013 עמד על 3.1%, כאשר במגזר הערבי עומד שיעור התמותה על 6.4% - שיעור הגבוה פי 2.6 מזה שבמגזר היהודי.

בנוסף, תוחלת החיים של גברים יהודים (81.1) ב-2013 גבוהה מזו של גברים ערבים - 76.8, בהתאם תוחלת החיים של נשים יהודיות עמדה על 84.5 וגבוהה מזו של נשים ערביות - 81.2. באופן כללי ישראל נמצאת במקום השלישי מבחינת תוחלת חיים ארוכה בקרב גברים מקרב מדינות ה-OECD עם 80.3, זאת לעומת נשים, שמציבות את ישראל במקום ה-11 בקרב מדינות ה-OECD עם גיל ממוצע של 83.9.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg