ראשי » חדשות » בארץ

מה מתחבא בספר של רביניאן? ציטוטים מהספר

משרד החינוך סירב להכניס את "גדר חיה", ספר המתאר רומן בין יהודיה וערבי, לתוכנית הלימודים של בתי הספר. nrg מביא כמה ציטוטים נבחרים, שיכולים להסביר את ההחלטה

החלטת משרד החינוך שלא לכלול את ספרה של דורית רביניאן "גדר חיה" בתוכנית הלימודים עוררה סערה ציבורית וגל תגובות בעד ונגד. nrg מציג כמה ציטוטים מתוך הספר, שמגולל את הרומן בין ליאת היהודייה לבין חילמי הערבי.

"אני תוהה אם גם חילמי, בשירותי הגברים שמעבר לקיר, קורא את הכיתוב הזה בבית הנעול – OCCUOIED – וחושב על הכיבוש"

***

טירונית המומה בת שמונה עשרה, בכומתה נטויה ובמדי זית ירוקים, מצדיעה במבט מבוהל, בדום מתוח, הנני נשבעת ומתחייבת, כף יד ימין מרעידה על התנ"ך, הנני נשבעת ומתחייבת, קת העוזי מהודקת בשמאלי, לשמור אמונים למדינת ישראל, לשמור אמונים למדינת ישראל –
"כן, נו,", הוא מהנהן במין עצב, מעקם את שפתיו. "כמו בחמאס", הוא מחזיר את התנ"ך אל השידה, "עם הקלצ'ניקוב והקוראן".

***

"היו שם כמה חיילים", הוא אומר, ושארית החיוך מתעוותת עכשיו על שפתיו שנמחצות זו בזו, "היה להם קטע כזה -"
ואחרי עפעוף ארוך הוא חוזר ונותן בי הצצה, כמו במין התנצלות, "הם היו מכריחים אותנו לשיר להם -"
"לשיא להם?"
"כן, זה הצחיק אותם -"
"לשיר בעברית? את השיר הזה?"
הוא מהנהן בראשו שוב ושוב, כאילו מתמכר להנהון. "אני, יש לי מזל שאחי היה אתי בכלא, ששמו אותנו ביחד, כי אם הייתי לבד זה היה הרבה יותר גרוע. הוא נורא פחד אז, עוֹמַר, פחד על אבא שלנו. באותה שנה הוא חטף את ההתקף הראשון והיה מאושפז הרבה זמן. ובגלל זה הוא שמר עלי חזק, דאג שאני לא אסתבך יותר. והיו הרבה מהחבר'ה של דהרייה, בחורים בגיל שלו שזרקו אבנים ובקבוקי מולוטוב, שרפו צמיגים. והחיילים, כשמישהו באגף אצלנו היה מתפרע, הם היו מענישים את כולם. איך שהתחילו מכות וצעקות ובלגן, הם היו מוציאים את כולם החוצה ומעמידים אותנו איפה שעושים את הספירה בבוקר ובערב, היו מעמידים אותנו ככה בחוץ לפעמים שעתיים, שלוש שעות, בלי לזוז -"
פניו נופלות בבת אחת, קולו דועך. הוא מפהק שוב, והפעם כובש את הנהמה בשתי כפות הידיים. עיניו שבות ומתגלות עוטות דוק לחלוחי, משועשע.
"היה שם אחד, חייל אחד קירח עם משקפיים, שהכי הפחיד אותי. הוא והחבר שלו, בן זונה שמן, שהיה מזיע כל הזמן. החארות האלה, זה היה בידור בשבילם. מי שראו שהוא לא שר, ישר היו מורידים לו מכה. תופסים ככה בצווארון ומנערים אותו. או שהיו באים מאחורה ודופקים לו אחת בגב. מכות בעורף, בועטים ברגליים. וגם היו אומרים לו: או שאתה פותח את הפה או שאין אוכל היום, כל התא יישאר רעב רק בגללך. ולפעמים גם סתם ככה, רק כי התחשק להם, או שאתם שרים או שאין סיגריות היום, אין ארוחת בוקר -"
"ושרת?"
"בהתחלה גם אני החזקתי את עצמי, מה פתאום שאני אשיר? מתִּי מפחד, אבל מילה לא הוצאתי. אחר כך עוֹמַר, הוא דחף אותי לזה. הוא היה שר ככה מכל הלב, ובכיף כאילו, בהתלהבות, עושה כאילו הוא באמת נהנה. לא היה אכפת לו מהחיילים שצוחקים מסביב, גם מהחברים שלו שרואים אותנו לא היה לו אכפת. היה מתחיל וסוחב אותי בכוח אחריו. ככה עוד פעם ועוד פעם, עד שבסוף אתה לומד את כל המילים, מה תעשה?"

עוד על "גדר חיה" ב-nrg:
• הפסילה והמחלוקת: "מותר להגיד שאנחנו נגד התבוללות"
• רביניאן: "זה לא דיון בספרות, אלא באזרחות"
• סערת הספר חושפת: הצביעות של עיתון "הארץ"/ דעה
• הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו  
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg