ראשי » חדשות » בארץ

החרדים נגד ליברמן: לא נרשה לצרפו לקואליציה

הצעת חוק שהעלה יו"ר 'ישראל ביתנו' עוררה עימות חסר תקדים בין הצדדים. ח"כ גפני סבור שאין בעיה להישאר עם קואליציה של 61 חברים: "כל הדברים שהממשלה רוצה עוברים ללא בעיה"

היו ימים שבהם יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור (איווט) ליברמן היה מתקבל בכבוד של מלכים בביתם של החשובים שברבני החרדים. ראו בו שם שותף טבעי, כזה שמרכיבים ממשלה קודם כול איתו.

עוד כותרות ב-nrg:
- "המחבלים ניגנו בקסילופון, ירו עלינו וצחקו"
- העיר תיצבע לבן? בצפת נערכים לסערה הגדולה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מי שחזה ביום רביעי בצהריים בעימות חסר התקדים שהתנהל במליאת הכנסת בין ליברמן ובין ח"כ משה גפני מיהדות התורה היה עלול לחשוב בטעות שעל דוכן הנואמים ניצב יאיר לפיד, השנוא כל כך על חברי הכנסת החרדים - ולא מי שעד לא מזמן היה השותף הקואליציוני המועדף.
 
הדברים שנשמעו מהצד החרדי ביום שלאחר העימות עלו מדרגה נוספת, והתייחסו לשיתופי פעולה עתידיים בין הצדדים. אבל קודם לכן - בכל זאת, הנה מעט מן הצוף שהתיזו הצדדים זה על זה אל מול עיניהם ההמומות של חברי המשכן.

המהומה אירעה כשליברמן עלה להציג את הצעת החוק שלו, שמבקשת לאפשר לרבני ערים לערוך גיורים בעצמם - בדיוק כפי שנקבע בהצעת ממשלה שאימצה הקואליציה הקודמת ובוטלה מיד עם כינונה של הממשלה הנוכחית. ליברמן גמר את ההלל על התנהלותה של הרבנות הראשית בנושא הגיור, ואז גפני התפרץ לדבריו.

"אפילו יאיר לפיד לא דיבר כמוך", זעק חבר הכנסת החרדי, "אתה בושה למדינת ישראל". לפיד, כזכור, מוחרם בידי חברי הכנסת מיהדות התורה, שהבהירו לנתניהו שיאפשרו את כניסתו לקואליציה רק על גופתם המתה. אז אם איווט ליברמן, אליבא דגפני, גרוע מלפיד, באיזו עמדה זה מציב אותו מבחינת החרדים?

"תני לליצן לעשות פה הצגה", פנה ליברמן לסגנית יושב ראש הכנסת, ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), שניהלה את הישיבה וניסתה להרגיע את גפני, "שיקבל כמה כותרות". גפני, שבשלב הזה שקל לתלוש את שערותיו מרוב כעס, החל לשעוט החוצה מהמליאה. "אני צריך את הכותרות?" פנה לליברמן, "אתה צריך את הכותרות. אתה חושב שתתמודד עם זה בבחירות?"
 
ליברמן מצדו לא התבלבל. "אני בעד לתת לכל ליצן במה", הוא אמר, "זה מתאים מאוד". בשלב זה כבר נמאס לגפני. "הנה, הליצן על הדוכן", זרק לעבר ליברמן ויצא מהמליאה.

ההשלכות הפוליטיות, לדברי גפני, דרמטיות למדי. המילים שלו על השותף לשעבר לא נאמרו מעולם. בשיחה עם nrg אמר חבר הכנסת מיהדות התורה שמפלגתו סיימה את יחסיה עם ליברמן. אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יבקש בהמשך הדרך לצרף את ישראל ביתנו, גפני הבהיר שמפלגתו תטיל וטו זהה לזה שהטילה על צירוף לפיד.

"זה סוף הדרך במערכת היחסים בין ליברמן לחרדים", הצהיר גפני, "הוא פשוט כפוי טובה. כיבדנו אותו, כל השנים הוא הסתובב אצל הרבנים שלנו. אנחנו נשכנע את נתניהו שליברמן הוא אדם לא יציב, כזה שיכול להתהפך עליך ואז אתה נשאר עם הלשון בחוץ".

ומה לגבי הקושי להחזיק קואליציית 61 צרה לאורך זמן, בלי לחזקה בששת חברי ישראל ביתנו בהמשך הדרך? גפני לא רואה בכך קושי. "אין שום בעיה להישאר עד סוף הקדנציה עם 61", הוא הבהיר, "כל הדברים שהממשלה רוצה עוברים ללא שום בעיה".

ישיבת הממשלה השבוע נערכה בסימן תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים, בדגש על המגזר הערבי. הזמן המקורי שהוקדש לנושא בסדר יומה של הממשלה היה רבע שעה - "רבע השעה הארוכה בהיסטוריה", הגדיר זאת אחד משרי הממשלה. נדרשו לבסוף שתי ישיבות ממשלה וחצי ועוד ישיבת שרי ליכוד כדי להגיע להסכמות בסוגיה - וזה בלי לספור את השיחות המרתוניות מאחורי הקלעים, שנמשכו שעות ארוכות.

הוויכוח המרכזי התנהל בין שרי הליכוד לבין עצמם, כשרבים מהשרים קבלו על העובדה שתוכנית החומש אינה עוסקת במזרח ירושלים וגם לא בערים המעורבות כמו רמלה ולוד, שבהן מתגורר חלק גדול מהאוכלוסייה הערבית. כבר בפורום שרינו של שרי הליכוד, שמתכנס לפני ישיבת הממשלה בימי ראשון, דרשו השרים זאב אלקין, מירי רגב ואופיר אקוניס לצרף את הערים הללו לתוכנית, שהיקפה עומד על כ־15 מיליארד שקלים.
 

"נשמע לכם הגיוני שבגלל העובדה שבערים האלו ראשי הרשויות אינם מהרשימה הערבית המשותפת, לא יהיה מי שידאג להן?" תהו השרים בזעם.

השר יובל שטייניץ הצטרף לעמדתם, לפחות בסוגיית מזרח ירושלים. מהצד השני ניצבה השרה גילה גמליאל, שהגנה על עמדת משרד האוצר, שאנשיו כמובן אינם יכולים להשתתף בישיבה פוליטית של שרי הליכוד.

ראש הממשלה נתניהו הציג בעיה אחרת בתוכנית שהוצגה - העובדה שתוכנית החומש, על מיליארדיה הרבים, אינה מותנית באכיפה של בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי. כמו כן לא הודגש הצורך לעבור לבנייה לגובה ביישובים הללו ולחדול מהפינוק שמאפיין חלקים נרחבים מאוכלוסייה זו, שמרגישים שאם אין אחוזה אישית לכל אחד מבני המשפחה אזי לא מדובר בחיים בכבוד.
 
"זה עניין אסטרטגי להביא את המגזר הערבי לבנייה לגובה במקום בנייה לרוחב, כי זה פשוט אוכל את הקרקעות במדינה", הדגיש נתניהו. זו גם הסיבה שבגללה הודיע ראש הממשלה שהוא מעכב את ההצבעה בממשלה על התוכנית - במטרה לערוך בה שינויים ולהחזירה לדיון נוסף בהמשך השבוע. בשלב מסוים התפרצה גמליאל על חבריה למפלגה, והאשימה אותם בפופוליזם ובשעות של שיחות טלפון עם חברי מרכז שמתגוררים בערים המעורבות.

זמן קצר לאחר מכן, בישיבת הממשלה, התעקשו השרים להמשיך את המריבה. לאחר שנתניהו הודיע שלא תתקיים הצבעה מכיוון שהוא רוצה ללמוד לעומק את הפרטים, גמליאל האשימה שוב את חבריה בהעדפת שיקולים פוליטיים על פני החלטה חשובה. "את מקבלת החלטות על סמך טלפונים מחברי מרכז", הטיחה בשרה מירי רגב.
 
רגב, שידועה כמי שמקפידה לא להישאר חייבת, השיבה שתאפשר לגמליאל להדליק ביום העצמאות את משואת הפופוליזם. "זה פשוט יהיה חלם אם מזרח ירושלים לא תיכלל בתוכנית, וגם הערים המעורבות", התערב השר אלקין. השר אקוניס הודיע מפורשות שלא יצביע בעד ההחלטה אם הערים המעורבות לא ייכללו בה. "אני מצטער שאת לוקחת את זה למקום פוליטי", פנה אלקין לגמליאל, "הדיון צריך להיות ענייני".

שר האוצר כחלון, שנראה משועשע מהעימות הפנים־ליכודי, העיר בחיוך שהוא מוכן להוסיף את ירושלים אבל רק בתנאי שכל התקציב יועבר לראש העיר ניר ברקת, ולא למשרד לענייני ירושלים של אלקין, כתזכורת מבודחת ליחסיו העכורים עם ראש העיר.

נדרשו עוד כמה ימים ולא מעט שינויים ותוספות – בעיקר בנושא אכיפת הבנייה הערבית הבלתי חוקית, הוספת הערים המעורבות לתוכנית ושילוב השירות האזרחי לאוכלוסייה הערבית – כדי לאפשר את אישור התוכנית בשעות הערב המאוחרות של יום רביעי.

בימים הראשונים שלאחר הקמת הממשלה ניסו צלמי הסטילס והווידאו לתפוס את התמונה שנחשבה לבלתי אפשרית – נתניהו ושרת המשפטים הטרייה איילת שקד בפריים אחד, משוחחים ביניהם, יושבים זה לצד זה, או משהו שלפחות מתקרב לכך. אך תמונה כזו לא הייתה בנמצא. גם דיווחים על כך שנתניהו מקפיד לא להיוועד עם שקד בארבע עיניים זרמו לכלי התקשורת על בסיס קבוע.

מתברר שמאז הדברים השתנו, ואפילו דרמטית. לא רק שיחסי העבודה בין השניים טובים ומשופרים, ופגישות אישיות הן חלק בלתי נפרד מהם, אלא שראש הממשלה אף לא צפוי לעמוד בדרכה של שקד לקדם את ההחלטה שעליה הצהירה לאחרונה – ביטול ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כך לפחות העידו בכירים בליכוד ובבית היהודי שמעורים היטב בנושא: "זה יעבור הרבה יותר מהר ממה שאנשים חושבים", סיפר אמש אחד מהם.
 

בכלל, ההחלטה המסתמנת של ביטול ועדת האיתור, קידומו השבוע של חוק עמותות השמאל בוועדת השרים לענייני חקיקה ואישורו בשבוע שעבר של החוק להסדרת החטיבה להתיישבות – כל אלה ועוד מעידים שאולי בקדנציה הנוכחית לא רק נבחרה ממשלת ימין, אלא שממשלת ימין גם מנהלת את ענייניה של המדינה.

זו ממשלה שמסתמנת כמי שלא חוששת לקבל החלטות בעלות גוון ואג'נדה ימניים, מבלי להסתכל כל רגע מעבר לכתף ולחפש את אישור אנשי השמאל והתקשורת לכל צעד ושעל. אמנם עוד מוקדם מדי להסיק מסקנות סופיות בנושא, אבל לפחות סימנים ראשוניים לכך בהחלט ניכרים בשטח.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg