הממשלה אישרה מינוי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש
השרים אישרו את מינויו של מזכיר הממשלה לתפקיד פה אחד, זאת למרות התנגדות חריפה מצד האופוזיציה וגורמים נוספים, אשר טענו כי הוא נתפס כמינוי של ראש הממשלה, ועל רקע התנהלותו בפרשת הרפז
הממשלה אישרה היום (א') את מינויו של מזכיר הממשלה האלוף אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי הבא לממשלה. מנדלבליט היה המועמד היחידי עליו המליצה ועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ומינויו זכה להתנגדות חריפהבשל העובדה כי הוא נתפס כמינוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.עוד כותרות ב-nrg:
- תיעוד: כך שחזר בן אוליאל את הרצח בדומא
- הלם ברהט: נשלל חשד להצתה – "אסון כפול"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בראשית ישיבת הממשלה, התייחסה שרת המשפטים איילת שקד לטענות נגד מינויו של מדנבלבליט. שקד חזרה על כך שביקשה מהוועדה להמליץ על שלושה מועמדים ולא רק על אחד, אולם אמרה כי היא "מוותרת על הדרישה" ומקבלת את ההמלצה.
בכל הנוגע למעורבתו של מנדלבליט בפרשת הרפז, אמרה שקד כי מועמדותו הוצעה על ידי כלל חברי חברי הוועדה דבר המעיד על כך שהם אינם סבורים שיש בעייתיות בהקשר זה, והוסיפה כי גם היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין אמר כי הוא לא רואה בעייתיות במינוי. בכל הנוגע לטענות כי מנדלבליט צריך לעבור תקופת צינון משום שכיהן כמזכיר הממשלה הנחשבת ל"משרת אמון", אמרה שקד כי בהעדרו של חוק בנושא אין טעם לפסול את המינוי, וכן ציינה כי רוב חברי הוועדה לא ראו בכך בעייתיות.
"ד"ר מנדלבליט בעל נסיון רב בכל תחומי המשפט. ניסיונו הרב בתור שופט, סנגור צבאי ראשי, פצר ומומחה למשפט בינלאומי מקנה לו יתרון רב לביצוע תפקיד היועמ"ש. מהיכרותי עם ד"ר מנדלבליט אני בטוחה כי הוא יהיה יועץ מקצועי ועצמאי שיאפשר לממשלה לבצע את מדיניותה במסגרת החוק", הוסיפה שקד.
זמן קצר לאחר שהממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט, עתרו אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון בשנית נגד מינויו של מנדלבליט. בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, התבקש בג"ץ להורות לממשלת ישראל לחזור בה מהחלטתה לנוכח "שרשרת כשלים חמורים ופגמים מנהליים". בנוסף ביקשה התנועה כי בית המשפט יורה לוועדת איתור היועץ המשפטי לממשלה לחזור מההחלטה להמליץ על מועמד אחד בלבד נוכח העובדה כי החלטה זו התקבלה בחוסר סמכות ובחוסר סבירות קיצוני בהיותה פרסונאלית ונשענת על שיקולים זרים, וכן לאור הפגיעה הקשה באמון הציבור בהליך המינוי ובמערכות השלטוניות. בנוסף התבקש בית המשפט לתת צו על תנאי נגד שרת המשפטים איילת שקד, על רקע הטענה כי היא הסכימה לקבל את המלצת הוועדה על מועמד אחד, רק לאחר שידעה את זהותו.
בעתירה דומה של תנועת אומ"ץ, שהוגשה על ידי עורכי הדין יובל יועז ואילנית שומרון, נטען כי ההחלטה למנות את מנדלבליט ךלמרות ממצאי היועץ המשפטי וינשטיין בכל הנוגע להתנהלותו ב"פרשת הרפז", מהווה "החלטה החורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". בעתירה של אומ"ץ, הודגש בין היתר, הצורך בתקופת צינון משמעותית, וזאת "כדי להימנע מניגוד עניינים בין תפקידו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה לבין תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה".
מנדבליט נחשב למשפטן מוערך, אולם מינויו עורר שאלות הקשורות לתהליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה. בשבוע שעבר הודיעה שרת המשפטים איילת שקד, כי היא מתכוננת לפעול לשינוי הליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה ולביטולה של ועדת האיתור. ברגע להחלטתה, הרצון להשיב את הליך המינוי באופן בלעדי לידי הממשלה מבלי שוועדה חיצונית תתערב בו.
במקביל ליוזמת שקד, התנועה לאיכות השלטון, אומ"ץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומשפטנים בכירים נוספים הביעו התנגדות למינויו של מנדלבליט. שתי טענות מרכזיות הועלו נגד מינויו: הצורך בתקופת צינון לאחר כהונתו כמזכיר הממשלה – הנחשב ל"משרת אמון" של נתניהו, והתנהלותו בפרשת הרפז. העובדה כי ועדת האיתור המליצה רק על מועמד אחד – במקום שלושה כפי שנתבקשה – רק הגבירה את הביקורת על מינויו של מנדלבליט. אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון אף הגישו עתירות לבג"ץ נגד המינוי. שתי העתירות נדחו על הסף, אולם ייתכן שהן יוגשו שוב בעקבות אישורו הסופי של המינוי.
מנגד, משפטנים בכירים טענו כי אין ממש בטענות נגד המינוי. לדבריהם, החוק לא מחייב תקופת צינון במעבר בין תפקיד מזכיר הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה, ומכאן שאין הצדקה לדרישה שכזו. בנוגע להתנהלותו של מנדלבליט בפרשת הרפז, טענו תומכי המינוי כי לא נפל כל פגם בהחלטה שקיבל בעת שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי.
כזכור, מנדלבליט נחקר בעבר באזהרה בעקבות פרשת הרפז, ואף ספג ביקורת עם היועץ המשפטי הנוכחי יהודה וינשטיין, שקרא לפיטוריו מתפקיד המזכיר הצבאי. מנדלבליט, שכיהן במהלך הפרשה (אוגוסט 2010) כפרקליט הצבאי הראשי, נחשד כי לא הורה לרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי לפרסם את מסמך הרפז, ולא יידע על כך את הגורמים הרלוונטיים. וינשטיין הורה בסופו של דבר על סגירת התיק נגד מנדלבליט.
מנדלבליט, בן 50, יליד תל אביב, חזר בתשובה בגיל 26 והפך לתלמידו של האדמו"ר ר' ברוך שלום הלוי אשלג. למרות הזיקה לאדמו"ר החרדי, שיוכו הקהילתי ואורחות חייו של מנדלבליט מתאפיינים בזיקה גבוהה יותר דווקא למגזר הציוני דתי, הוא נשוי לרונית ואב לששה ילדים שמתחנכים במוסדות הציבור הדתי לאומי.
הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) מאוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני במשפטים צ(LLM) מאוניברסיטת בר אילן, לה הגיש השנה, כאמור, את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "לוחמת משפט ומדינת ישראל- ניסיון העבר ומבט לעתיד".
את דרכו המשפטית החל מנדלבליט כתובע צבאי בפרקליטות פיקוד דרום וזרוע היבשה בשנת 1985. בשנים שלאחר הוא כיהן כסנגור מחוזי בפיקוד מרכז, שופט בית המשפט הצבאי באזור חבל עזה, סגן התובע הצבאי הראשי וסגן נשיא בית הדין הצבאי פיקוד דרום וזרוע היבשה. בשנים 2000-2003 הוא שימש כסנגור הצבאי הראשי, ולאחר מכן "החליף צד" כשמונה לפרקליט הצבאי הראשי, תפקיד בו כיהן בין השנים 2004-2011.
לאחר פרישתו מהשירות הצבאי כיהן מנדלבליט כחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. ובאפריל 2013 מונה לתפקיד מזכיר הממשלה.
אם, כצפוי, בג"ץ יבחר שלא להתערב במינויו של מנדלבליט, הוא ייכנס לתפקידו בסוף החודש ויחליף את היועץ הנוכחי, עו"ד יהודה וינשטיין. מנדבליט נכנס לתפקיד בתקופה סוערת במיוחד בפרקליטות המדינה, שספגה ביקורת חריפה על התנהלות בשבועות האחרונים. במוקד – פעילותה של נציבות הביקורת על הפרקליטות בראשות השופטת (בדימוס) הילה גרסטל.
בשבועות האחרונים העניק וינשטיין גיבוי לפרקליטות והגן על מדיניותה, בשונה מהשרה שקד שהצטרפה לחלק מהביקורת על שי ניצן, פרקליט המדינה. שקד צפויה לפרסם בקרוב תזכיר חוק שיסדיר את מעמדה של הנציבות.
אקו"ם