85% מהיהודים תומכים בהפעלת כוח פיזי בחקירות
על רקע פיצוח רצח משפחת דוואבשה, מצא "מדד השלום" כי היהודים בישראל תומכים בהפעלת כוח פיזי בחקירות. לעומתם 80% מערביי ישראל מנגדים לכך. 80.1% מהיהודים אמרו כי יש להכיר ברצח בדומא פעולת טרור
המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב מפרסמים היום (ב') את "מדד השלום" לחודש דצמבר 2015 שבחן את השאלות העומדות על סדר היום במדינת ישראל. בין היתר נבדקה הפעם עמדת הציבור הישראלי לגבי האפשרות ששירות הביטחון הכללי יפעיל אמצעים פיזיים חריגים בחקירות גורמים החשודים במעורבות בטרור - יהודים וערבים.עוד כותרות ב-nrg:
• 8 השאלות הקשות: איך מצליח המחבל להתל במשטרה?
• איומים בפייסבוק על חייו של ח"כ אביגדור ליברמן
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי הנתונים, 85% מהציבור היהודי מצדדים בהפעלת כוח פיזי בחקירות כאשר 29.6% מהם תומכים בהפעלת כוח רק במקרה שמדובר ב"פצצה מתקתקת", 26% תומכים רק במקרה שיש אישור מגורמים בכירים ו-29.4% תומכים בהפעלת כוח כאשר מדובר בחשודים בביצוע פיגועים. רק 6% מבין היהודים אמרו כי לעולם אין להשתמש בכוח פיזי בזמן חקירה.
לעומת זאת בקרב ערביי ישראל התמונה הפוכה לגמרי. 83% אמרו כי בכל מקרה אין להפעיל כוח פיזי בזמן חקירות. רק 11.3% אמרו כי ניתן לאפשר שימוש בכוח פיזי במקרים מיוחדים.
על רק פיצוח פרשת שריפת בני משפחת דוואבשה בכפר דומא נשאלו הנבדקים - אם יתברר כי את הפעולה בכפר דומא שבה הושלך בקבוק תבערה לבית משפחת דוואבשה וכתוצאה מכך מתו 3 בני המשפחה, ביצעו יהודים בכוונה תחילה. האם נכון יהיה בעיניך לראות בכך פעולת טרור?
80.9% מהיהודים אמרו שאכן יש להכיר בפעולה זו כפעולת טרור ולעומתם 13.2% ענו כי אין להכיר בכך כפעולת טרור. אצל הנבדקים הערבים 81% ענו כי מדובר בפעולת טרור לעומת 2.8 אחוזים שענו להפך.
לגבי תפקודו של שירות הביטחון הכללי, בציבור היהודי קיימת הסכמה כמעט מלאה (88%) שהשב"כ עושה כל מאמץ אפשרי כדי למנוע פיגועים של פלסטינים נגד יהודים. אשר למאמצים המוקדשים למניעת פגיעה של יהודים בפלסטינים, כאן מידת ההסכמה שהשב"כ עושה כמיטב יכולתו פחותה במעט, אם כי היא עדיין רחבה ביותר (78%). בשאלה זו מצאנו הבדלים הראויים לציון: בקרב מצביעי מרצ, למשל, רק מחצית סבורים כי אכן השב"כ עושה בנדון כל מאמץ אפשרי ובקרב מצביעי המחנה הציוני כשני שלישים בלבד מאמינים בכך, בהשוואה למשל ל-88% בערך בקרב מצביעי כולנו והבית היהודי ו-84% בקרב מצביעי הליכוד.
בניגוד להסכמה הרחבה יחסית בציבור היהודי לגבי מאמצי השב"כ למנוע פיגועים נגד פלסטינים, בקרב הערבים רק כרבע (24%) סבורים כי השב"כ אכן עושה כל מאמץ אפשרי כדי למנוע פיגועים כאלה.
לגבי התופעה של הקבוצות הקיצוניות בימין הישראלי - כשלושה רבעים בציבור היהודי (73%) מסכימים לטענה כי הקבוצות היהודיות שמבצעות פיגועים נגד פלסטינים הן קבוצות שוליים שמייצגות רק מיעוט קטן בציבור הדתי-לאומי. התמיכה בטענה זו נמצאה הגבוהה ביוצר בקרב מצביעי כולנו והבית היהודי (כ-88% בשני המקרים). 19% מהמרואיינים היהודים אינם מסכימים לטענה זו. את ההתנגדות הגדולה ביותר לטענת "קבוצות השוליים" מצאנו בקרב מצביעי מרצ (69%), המפלגה היחידה שיש רוב בקרב מצביעיה הסבורים כך. ממצא מעניין במיוחד הוא שגם בקרב המרואיינים הערבים הרוב (60%) מסכימים כי הקבוצות היהודיות המבצעות פיגועים מייצגות רק שוליים במחנה הדתי-לאומי.
המדד בדק גם את מידת התמיכה של הציבור בישראל בפתרון שתי המדינות לשני עמים. 52% מהציבור היהודי תומך כיום בפתרון של שתי מדינות לשני העמים, ומולם 43% מתנגדים לכך. מחברי המדד אומרים כי בשנים הקודמות שיעורי התמיכה בפתרון של שתי מדינות היו בסביבות שני שלישים ואף למעלה מכך.
במקביל רק מיעוט זעיר של 11% מאמינים שיש סיכוי שפתרון זה יתממש בעשור הקרוב. יתר על כן, גם אם למרות הקשיים הפתרון הזה היה מתממש, רבע בלבד (25%) היו רוצים לראות גבול פתוח בין שתי המדינות, כך שאנשים משני הצדדים יוכלו לעבור באופן חופשי ממדינה אחת לשנייה.
המדד בחן גם את הזיקה של החלקים השונים במדינת ישראל לארץ. רובו הגדול של הציבור היהודי (72%) סבורים כי הקשר ההיסטורי, הדתי, והתרבותי של היהודים לארץ יותר חזק מזה של הפלסטינים. בקרב מצביעי יהדות התורה שיעור זה מגיע ל-100% ובקרב מצביעי הבית היהודי ל-96%. מרצ היא המפלגה היחידה שבקרב מצביעיה יש רוב (81%) לחושבים שליהודים ופלסטינים זיקה דתית, תרבותית והיסטורית דומה לארץ.
בקרב הערבים אזרחי ישראל הדעות בנושא זה הן שונות בתכלית כאשר 41% סבורים כי חוזק הזיקה של יהודים ופלסטינים לישראל דומה.
אקו"ם