ראשי » חדשות » בארץ

וינשטיין קבע: לא ייחקרו הדלפות מ"צוק איתן"

היועמ"ש דן בעתירה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון בעקבות הדלפת דיונים שהתרחשו בקבינט המדיני-ביטחוני במהלך המבצע. בין היתר קבע וינשטיין כי "מאחר שההדלפה לכאורה התרחשה לאחר יציאת צה"ל מרצועת עזה, הרי שלא היתה לה משמעות אפקטיבית"

הגנה על חופש העיתונות, סיכוי נמוך למציאת החשודים והעדר פגיעה ממשית בביטחון המדינה, הם השיקולים שעמדו בבסיס החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שלא לחקור חשד לעבירות פליליות הקשורות להדלפות דיונים מהקבינט המדיני-ביטחוני במהלך מבצע "צוק איתן".

עוד כותרות ב-nrg:
- "נגב קרמיקה" נגד אייל גולן: קנה ולא שילם
- בארה"ב חוששים: אין לנו די מומחים לענייני רוסיה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

תגובה שהוגשה לבג"ץ במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון, כתב וינשטיין כי למרות שהחליט שלא לפתוח בחקירה, הוא אינו מקל ראש בנוגע לתופעת ההדלפות. "תופעה זו, גם מדיונים ביטחוניים סגורים, הינה, למרבה הצער, רווחת", כתב.
 
העתירה הוגשה בעקבות הפרסום של אודי סגל כתב חדשות 2 במהלך מבצע "צוק איתן". בכתבה של סגל, ששודרה לאחר סיום הפעילות הקרקעית ברצועת עזה ב-5 לאוגוסט 2014, נטען כי קצינים בכירים בצה"ל הציגו בפני חברי הקבינט מצגת, שטענה כי כיבוש רצועת עזה וטיהורה עשוי להימשך במשך חמש שנים לפחות, דבר שיגבה מצה"ל וממדינת ישראל מחיר כבד, בזירה הצבאית ובזירה הבינלאומית.

סגל ציטט תגובות של אנשים שנכחו בישיבה, ובהם קצינים בכירים בצה"ל וחברי קבינט. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בעקבות הפרסום ודרשה לפתוח בחקירה פלילית בעקבות ההדלפות.

לאחר דיון שהתקיים בחודש נובמבר האחרון, במסגרתו הוצגו חומרים חסויים לבג"ץ מטעם המדינה, הורו שופטי העליון לוינשטיין לנמק מדוע לא הורה על פתיחת חקירה פלילית. בתשובתו שהוגשה ביום חמישי האחרון, התייחס וינשטיין לכך שהדלפות של חומרים סודיים מהקבינט עשויים להוות עבירה פלילית, אך טען כי יש לאזן זאת מול ערכי חופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, וכן לנוכח הצורך להגן על שמם של נבחרי ציבור.

וינשטיין הסביר כי חקירה פלילית של ההדלפות פירושה חקירת העיתונאי שפרסם את הכתבה – פעולה שעשויה לפגוע בחיסיון שבין מקור לבין עיתונאי. בנוסף לכך קבע כי חקירת הדלפות עשויה "לגזול משאבי ציבור נרחבים", כמו האזנות סתר, איכון מכשירי סלולר וביצוע בדיקות פוליגרף, תוך פגיעה משמעותית בפרטיותם של נבחרי ציבור.

 
בכל הנוגע לכתבה של סגל, קבע וינשטיין כי "קם לכאורה חשד סביר לביצוע עבירה פלילית", בעקבות פרסום תוכן דיוני הקבינט. "בעיתוי ההדלפה פן של חומרה, שכן היא בוצעה תוך מערכה צבאית נרחבת. ברם, נראה כי מאחר שההדלפה לכאורה התרחשה לאחר יציאת צה"ל מרצועת עזה, הרי שלא היתה לה משמעות אפקטיבית, שכן האופציה של הרחבת התמרון הצבאי או לחלופין האפשרות שהפרסום יפגע במוטיבציה של יחידות צה"ל הקרקעיות במהלך הלחימה, ירדה דה פקטו מסדר היום". בנוסף קבע כי ההדלפה לא פגעה באופן חמור בביטחון המדינה, ולא חשפה נתונים שנמצאים ב"ליבת הסוד" של המערכת הביטחונית.
 
וינשטיין הוסיף כי ההדלפה בוצעה על רקע דיון ציבורי נרחב שהתקיים בנוגע למבצע צוק איתן, דבר העומד בבסיס החלטתו שלא לחקור את ההדלפה. הוא ציין גם כי הסיכוי לחשוף את זהות המדליף אינו גבוה, בשל מורכבותה של חקירה שכזו.

למרות ההחלטה, תיאר וינשטיין כי משרד המשפטים בוחן כיצד ניתן להתמודד עם תופעת ההדלפות. "תופעה זו, גם מדיונים ביטחוניים סגורים, הינה, למרבה הצער, רווחת", כתב. בנוסף חזר וינשטיין על החלטתו לנסח מדיניות בנוגע ל"שיח בכירים לשעבר במערכת הביטחון עם 'סופרי צללים' או עיתונאים", שפורסמה לאחרונה.

כזכור, ביום חמישי פרסם וינשטיין, שעתיד לסיים את תפקידו בסוף החודש, הנחיה בנוגע להליך "הבדיקה המקדימה" – השלב המקדים לפני פתיחת חקירה פלילית. ההנחיה התפרסמה לאחר שתי פרשות מין הקשורות לנבחרי ציבור – ינון מגל וסילבן שלום – שלגביהם התקיים הליך הבדיקה ולאור הדיון הציבורי בנושא.

גם בהנחיה הנוגעת להליך הבדיקה מקדימה, הסביר וינשטיין, עמדה צורך להגן על נבחרי ציבור במקרים שבהם לא נאספו ראיות המספיקות כדי להורות לפתוח בחקירה פלילית מלאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg