ראשי » חדשות » בארץ

מענה ל-108,500 חולים: סל התרופות 2016

ועדת סל התרופות הכריזה על רשימת התרופות שייכנסו לסל הבריאות הממלכתי. בסל 83 תרופות וטכנולוגיות בעלות של 300 מיליון שקלים. בין התרופות שנכנסו: תרופה מתקדמת לצהבת, תרופות חדישות לסרטן ומזונות מיוחדים. מחוץ לסל: תרופה לפרקינסון ותרופה לסרטן הריאות

בשורה לחלק מהחולים, אכזבה לאחרים. ועדת סל התרופות הכריזה הערב (ה') על רשימת התרופות שייכנסו לסל הבריאות הממלכתי בשנה הקרוב, ויינתנו לחולים ללא תשלום. 83 תרופות וטכנולוגיות שונות נוספו השנה לסל עבור 108,500 חולים בעלות של 300 מיליון שקלים.

עוד כותרות ב-nrg:
עוד סופ"ש חורפי: גשם מהלילה, שלג בחרמון
וינשטיין אישר את המינוי אך הדגיש: "מסר ציבורי בעייתי"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשל התקציב המוגבל של הסל מצד אחד, והמחיר הגדל של התרופות החדשות (בעלות של בין מאות אלפי שקלים ועד ליותר ממיליון שקלים לשנה לכל חולה) עולה הקריאה למשרדי האוצר והבריאות – להגדיל את תקציב סל התרופות. שכן ללא עדכון התקציב עשרות אלפי חולים לא יוכלו לקבל את התרופות להן הם זקוקים, במימון ציבורי. פתרון מתחייב נוסף הוא מציאת הסדרים עם חברות התרופות להוזלת התרופות בתנאים שייקבעו (כגון מספר גדול של חולים הצורך אותן).

ועדת סל התרופות מכריזה על הרשימה (צילום: גיל קרמר)


פרופ' רפי ביאר שעמד בראש הוועידה אמר במסיבת עיתונאים להצגת הסל: "התכנסנו ל-13 ישיבות אינטנסיביות. נדרשנו לקבל החלטות קשות ומורכבות, כשכל הציבור לנגד עינינו. הייתה משימה לא פשוטה. הוגשו לוועידה 700 בקשות לתרופות בעלות של למעלה מ-2.5 מיליארד שקלים, כשלרשות הוועידה עמדו 300 מיליון שקלים". הוא סיפר כי הוועידה עבדה קשה מול החברות השונות כדי להוריד מחירים של טכנולוגיות.

"נכון שחסר כסף בסל. הייתי שמח אם היו עוד 100 מיליון שקלים", אמר ביאר. "אבל אני חושב שיש לנו בישראל מנגנון אדיר שמתנהל בצורה יציבה ועקבית. ברפואה דברים הם לא שחור ולבן ואי אפשר להחליט דברים מוקדם מדי. וועדת הסל שלנו מאוד אחראית".

שר הבריאות יעקב ליצמן דיבר גם הוא והודה לחברי וועדת הסל ואמר "גמרנו עם הסכם טוב". לדבריו, נשיא ארה"ב ברק אובמה היה שמח לראות מערכת בריאות כמו בישראל. ליצמן הצטרף לדברי ביאר ואמר כי 300 מיליון שקלים אינם מספיקים, אך אמר שהוא מבין את אילוצי משרד האוצר. "צריך לשקול את הגדלת הסל". ליצמן אמר כי יהיה קשה להגיע למצב של הסרת מע"מ על תרופות שלא נכנסו לסל, אך ינסה לקדם את הכנסתן לשב"ן.
 
בין התרופות שנכנסו השנה לסל: תרופות פורצות דרך לצהבת (הפטיטיס מסוג C) שמעלימות את הנגיף ביותר מ-95% הצלחה, שיינתנו ללמעלה מאלף חולים שלא קיבלו אותן בשנה שעברה.

תרופות חדישות לסרטן: בהן תרופות פורצות דרך לסרטן הריאות, השחלה, השד והלבלב, ותרופה למנגנון אימונותרפיה לחולי סרטן כליה וסרטן הריאות הקשקשי (אופדיבו).

ועוד נכנסו לסל: בדיקות הדמיה מתקדמות לאיתור סרטן הערמונית ולחולי סרטן הלבלב המועמדים לניתוח; תרופות חדישות למחלות ריאה וסוכרת; מכשירי שמיעה לבוגרים צעירים בגילי 30-18 (בשווי של כ-3,400 שקל כל שלוש שנים); תרופה למניעת היריון לנפגעות תקיפה מינית; מדללי דם מתקדמים לאלפי חולים נוספים; שימור דם טבורי למשפחות בסיכון בבנקי דם טבורי ציבוריים (משפחות עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה חולה לוקמיה או מחלות דם מיוחדות).

וכן תרופה לעשרות אלפי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שאינם מגיבים לריטלין וקונצרטה (אטנט), מזונות מיוחדים לחולים - כולל מזון לחולי ניוון שרירים (ALS), מכשירי אינהלציה לנטילת תרופות לחולי סיסטיק פיברוזיס, וטיפולים אורתודנטיים בניתוח למטופלים הסובלים מהפרעה תפקודית קשה.

המאוכזבים
 ועדת סל התרופות דנה ברשימה שכללה כמאה תרופות בעלות של למעלה מ- 1.3 מיליון שקל. אך נאלצה לבחור מהרשימה רק כמה עשרות תרופות משום שלרשותה הועמד תקציב של 300 מיליון שקלים בלבד. תרופות מצילות חיים לא יצאו מהסל, אולם מהרשימה יצאו התרופות הבאות בשלב הסופי: דואודופה לפרקינסון, קייטרודה לסרטן הריאות, גאטקס לתסמונת המעי הקצר, ואיזיטרול להורדת כולסטרול.

ובשלבים קודמים: תרופות לטיפול בהפרעות ראיה, פיאות לחולי אלופציה, מערכת הנעלה דינאמית לסובלים מכאבי ברכיים, טיפול לבחילות והקאות לנשים הרות, הרחבת מספר טיפולי פיזיותרפיה לחולים כרוניים, תרופות לאין אונות בהשתתפות עצמית נמוכה, סטיבקס (קנאביס סינטטי) לטרשת נפוצה וסרטן, מד ניטור סוכר רציף לחולי סוכרת סוג 1 מבוגרים, טיפול לשיפור הערנות לעובדי משמרות, גירוי חשמלי לחיזוק שרירי רצפת האגן, סקר ילודים לגילוי מוקדם של סיסטיק פיברוזיס, אבחון גנטי טרום השרשרתי למניעת הורשה של מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 (המוטציות שמעלות סיכון לסרטן השד והשחלה).

אודות הסל
רוב התרופות החשובות נכנסו לסל אשתקד, כאשר גם אז תקציב הסל היה 300 מיליון שקלים. כאמור, תרופות מצילות חיים לא יצאו מהסל, אך ישנן תרופות מאריכות חיים שלא נכנסו השנה. לעומתן נכנסה לסל התרופה קולבן, לחולה אחד שעלותה קרוב ל- 750 אלף שקל, למחלה מטבולית נדירה בשם "הפרעה מולדת בסינתזה של חומצת המרה".

בדרך כלל התרופות שנכנסות לסל מיועדות לבין עשרות לאלפי חולים לכל תרופה. בשני מקרים אושרו תרופות ל-7 חולים בלבד: לטיפול בלוקמיה מסוג b cell שחוזרת במבוגרים המועמדים להשתלת מח עצם, והשנייה – תרופה אנדוקרינית לטיפול באדנומות תירוטרופיות ראשוניות כהכנה או כטיפול בשלים לניתוח.

לדברי הרב יובל שרלו מרבני צהר שהיה חבר בוועדת סל התרופות בעבר, תרופה זו כמו גם התרופה קייטרודה, לסרטן הריאות הן "מקרה בוחן" לדילמות בפניהן עומדים חברי ועדת הסל -  תקציב קטן לתרופות מהדור החדש. מה שמכריח אותם לעשות "תיעדוף".

לדבריו, קייטודה לסרטן הראות היא תרופה נפלאה. היכן הבעיה? ועדת הסל עוסקת בחלק קטן ביותר, ב"פסיק", מהנושא הכללי משתי סיבות: א. לא היא קובעת את מסגרת התקציב. אנחנו כחברה צריכים להחליט או לכפות על הממשלה כמה כסף להקדיש לסל.

הדבר השני – מחירי התרופות. אלה לא מתפתחים באבולוציה. אנחנו קופצים מדרגה בסדרי גודל ענקיים בגלל שלושה סוגים של תרופות: תרופות ביולוגיות, ננו טכנולוגיה ותרופות גנטיות של מניפולציות גנטיות. אלו תרופות בסדר גודל של מחירים אחר לגמרי. כאשר אנחנו מדברים על עליה בתוחלת החיים, ההוצאות על טכנולוגיות חדשות במצב הנתון הן בלתי אפשריות גם אם יכפילו את תקציב הסל.

ולכן צריך לעשות שני דברים: "לרכך" את הבעיה, כלומר להגדיל את התקציב, ובמקביל להקים ועדת חריגים ארצית מחוץ לקופות החולים, כדי להגיע להסדרים לאומיים עם חברות התרופות והטכנולוגיות. "אבל גם זה לא יעזור. ואנחנו נצטרך ללמוד לחיות עם מגבלות. לדעת שלמרות שהטכנולוגיות קיימות  - יכול להיות שלא נוכל להשתמש בהן. מצד שני עלינו להקפיד יותר על רפואה שוויונית, רפואה מונעת ועל מה שאפשר לעמוד בו מבחינת המחירים. כי אם לא נעשה זאת - אנחנו נקרוס".

הקייטודה היא תרופה אנטי-אימונית שמצליחה לעורר את מערכת החיסון של הגוף ומאפשרת לגוף עצמו להילחם בסרטן (שהרי בסרטן מערכת החיסון לא פועלת נגדו). יש לה הצלחה אדירה בחלק מסוגי הסרטן ועכשיו רצו להרחיב אותה גם לגרורות לסרטן הריאות.

ברוב התרופות האונקולוגיות נלחמים על מרווחי זמן של חיים, אבל לא מדברים כל כך על ריפוי. לקייטודה יש פוטנציאל של ריפוי. למה היא לא נכנסה לסל? הרב שרלו מעריך שחלק מהשיקול הוא שכרגע עוד אין מחקרים מספיק טובים בקשר אליה.

איזיטרול להורדת כולסטרול שנשארה גם היא מחוץ לסל היא זריקה מופלאה שמצליחה באמת להוריד את רמת הכולסטרול בדם. לדבריו יכול להיות שחלק מהשיקול הוא שקיימים תחליפים זולים יותר.

 
לדברי הרב שרלו, אחת הדילמות הגדולות של ועדת הסל, היא הצורך לקבוע בין תרופות מצילות חיים לבין איכות חיים. תיאורטית, היה אפשר לקחת את כל הכסף ולהפנות אותו לתרופות מצילות חיים. אלא שאז היינו מאריכים את החיים, אך הם היו הופכים לבלתי נסבלים. מצד שני – קשה להכניס תרופות לאיכות חיים על חשבון הצלת חיים. לכן צריך למצוא "שביל זהב", שמצד אחד אינו מוציא אוטומטית מהסל תרופות המיועדת לאיכות חיים, אך מצד שני מתעדף הצלת חיים על פני איכות חיים.

על התרופה להפטיטיס C  שנכנסה לסל אמר שרלו כי זו מהפכה, משום שמדובר בריפוי של מחלה קשה והתרופה היא "מליגת על", והשנה אף הרחיבו את ההתוויה שלה. גם תרופה חדישה לסרטן הלבלב עברה ממצב ניסיוני  לתרופה שיעילותה הוכחה.

מצד שני ישנה תרופה לחולה אחד בעלות של 750 אלף שקל ל"מחלה יתומה". חלק מהבעיה היא שהעלויות של התרופה לחולה אחד אדירות מצד שני מדובר בחולה מזוהה. "זו דילמה קשה מאד. באופן כללי ההחלטות בוועדה לא מתקבלות בהצבעה אלא בקונצנזוס. צריך להחליט עקרונית ש'מחלות יתומות' הן לא בוועדת הסל, ועליהן לבוא מתקציב אחר", אמר שרלו.

הוועדה לסל התרופות
בראש הועדה לסל התרופות עמד פרופ' רפי ביאר, מנהל בית המרכז הרפואי רמב"ם וחברים בה כולל היו"ר 18 איש, כולל נציגי משרדי הבריאות והאוצר, קופות החולים, הרופאים וארבעה נציגי ציבור. בשונה משנים קודמות, השנה דיוני הוועדה התקיימו בצורה רגועה ללא הפגנות.

לדברי שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל, כבכל שנה, גם הפעם רק קבוצה קטנה יחסית של חולים תזכה לקבל את הטיפולים הנדרשים עבורם, משום התקציב הנמוך של הסל. הקיפאון שבו נמצא תקציב הסל בשנים האחרונות, והעובדה כי ירד משיעור של 1.5% מתקציב הקופות ב-2008, לשיעור של 0.7% ב-2015, מוביל לפגיעה משמעותית במאות אלפי חולים שידם אינה משגת לשלם באופן פרטי לתרופות הנדרשות עבורם, שדורגו על ידי וועדת הסל כחיוניות.

האגודה מצטרפת להחלטת מועצת הבריאות מיום 1/1/2015 להגדיל באופן קבוע את עלות סל הבריאות ב-2% כל שנה, ופונה לממשלת ישראל בדרישה להגדיל באופן משמעותי את התקציב, על מנת לאפשר לחולים שאין ביכולתם לשלם בעבור התרופות, לקבל את הטיפול לו הם זכאים ולצמצם את אי השוויון בבריאות בין עניים ועשירים.

לדברי בן יעקב, דחיית מועד החלטות הוועדה נוכח פרק הזמן הקצר שעמד לרשותם השנה, מחזקת את הצורך להעביר הצעת חוק מסודרת בנושא, כזו שתקבע הרכב חברי וועדה קבוע ל-5 שנים לפחות עם מועדי דיונים קבועים וברורים, החל מחודש ספטמבר. ב"מצב שבו נציגי הוועדה נבחרים בכל פעם מחדש ואין לוח זמנים מסודר, אנו עדים להפסד על גבם של החולים. עד שהטיפולים שיאושרו השנה ייכנסו לסל – כחצי חודש כבר יהיה מאחורינו, משמע כ-12 מיליון שקלים למימון הטיפולים שהפסידו החולים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg