לסגור את הברז: מנסח חוק השקיפות נגד שקד
חוק העמותות שמובילה שרת המשפטים סופג ביקורת משמאל, אבל לא רק משם: עו"ד דן אבי־יצחק, שניסח את הצעת החוק הראשונית ב־2011, טוען שהחוק אינו תקיף מספיק. "לא פותרים את הבעיה האמיתית: עצם התרומה ממדינות זרות"
דרך ארוכה ומלאת מהמורות עוברת כל הצעת חוק, עד שהיא זוכה להיכנס כדת וכדין לספר החוקים של מדינת ישראל. במקרה של 'חוק השקיפות' ביוזמת שרת המשפטים איילת שקד, ליד כל פיתול ושלב בדרכו של החוק עומדים אנשי עמותות ועיתונאי שמאל, וזועקים חמס.
עוד כותרות ב-nrg:
- עו"ד של נאווי: "שידור תחקיר עובדה - קנוניה פוליטית"
- מה חיפשו עשרות חרדים בתוך משאית זבל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
'חוק השקיפות' הוא כינוי נוסף ל'חוק העמותות', ושניהם שמות קוד לתיקון שמנסה השרה שקד להכניס בחוק משנת 2011 שנקרא 'חוק חובת גילוי', או בשמו המלא "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה".
ארבעה תיקונים עיקריים מכיל 'חוק השקיפות': נתמכים (כלומר עמותות) שעיקר מימונם מישויות מדיניות זרות, יחויבו לציין זאת בפרסומים ובדו"חות שהם עורכים ומיועדים לציבור או זמינים לו; נתמך שעיקר מימונו מישויות מדיניות זרות יחויב לציין זאת בכל פנייה שלו בכתב לנבחר ציבור; בפניות אלה יפרטו העמותות גם את שמות הישויות המדיניות הזרות התורמות להן; ונציג עמותה שעיקר מימונה מישויות מדיניות זרות השוהה בכנסת יענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמו ושם העמותה שהוא מייצג.
הצעת החוק קובעת קנס של כ־30 אלף שקלים שיושת על עמותה שתסטה מהנהלים. השבוע התברר כי בעקבות התנגדותו של ראש הממשלה נתניהו, הוסר מהצעת החוק התיקון העוסק בנשיאת תגים.
הפעילות נגד החוק באה לידי ביטוי במאמרים שוצפים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. כך, למשל, ביום העלאת הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה (27 בדצמבר 2015) פרסם עיתון 'הארץ' מאמר מערכת התוקף את החוק. הכותרת "חוק הטלאי" רמזה לכך ששקד פועלת נגד עמותות השמאל כשם שהגרמנים פעלו בתקופת השואה נגד יהודים.
ההתקפות הרבות מבית הביאו גם למתקפות מחוץ. לפני כעשרה ימים פרסמה שגרירות ארה"ב בישראל שתי הודעות נדירות וחריפות המביעות הסתייגות מהצעת החוק של שקד. בהודעות הובע חשש אמריקאי מכך ש"החוק עלול לפגוע בדמוקרטיה הישראלית".
לביקורת העזה והכמעט אוטומטית משמאל, מצטרפת כעת ביקורת לא פחות נוקבת שמגיעה מכיוון מפתיע. בראש המבקרים ניצב דן אבי־יצחק, לשעבר מעורכי הדין הבכירים בישראל.
אבי־יצחק הוא מי שניסח את הצעת החוק הראשונית לחוק העמותות, שבסופו של דבר עברה בשנת 2011 ביוזמתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, דוד רותם ז"ל, עתניאל שנלר, יריב לוין, מיכאל בן־ארי וציפי חוטובלי. אבי־יצחק מכנה את החוק מ־2011 "צמחוני". את התיקון לחוק מבית היוצר של שקד הוא מכנה "טבעוני".
"הייתי מאוד מאוכזב ב־2011", אומר לנו אבי־יצחק השבוע במשרדו שבירושלים. "אמרו לי תראה, עבודתך נשאה פרי. ממש לא, עניתי. לקחו דבר צדדי והפכו אותו לעיקרי. לקחו את הפן ההצהרתי במקום את הפן המעשי".
כלומר?
"הרעיון העיקרי בהצעת החוק שניסחתי עסק בשאלה כיצד לעצור את התרומות הללו, של מדינות לעמותות. להילחם בהן, זה לב העניין. זו משימה לא פשוטה מבחינה משפטית, מפני שאי אפשר למנוע באופן גורף כל תרומה. איש לא יעלה על הדעת, למשל, למנוע תרומה של מדינה להנצחת מלחין כמו בטהובן או להקמת מוזיאון.
"לכן, בהצעה שניסחתי היה כתוב שכל תרומה שכזו תצטרך לעבור אישור של הרגולטור. והרגולטור יהיה רשם העמותות, שאליו חייבות העמותות להגיש דו"ח שנתי בין כך ובין כך. הגם שנכנס כאן גורם עם שיקול דעת, דבר שיכול לגרור ביקורת מצד עצמו, חשבתי שאין מנוס מכך כדי לא למנוע תרומות מוצדקות וראויות למטרות חברתיות.
"קושי נוסף שגם עליו התגברנו באמצעות הצעת החוק היה איך דואגים לכך שהכסף לא יעבור מישות מדינתית לעמותה דרך גוף שלישי שאינו מדינה, ובכך יעקוף את החוק. לכן היה כתוב בהצעה המקורית שהחוק יחול על כל תרומה - בין במישרין, בין בעקיפין ובין ביוזמת אותו גוף מדינתי. לא חשוב מי נותן את הכסף בפועל.
"אמצעי נוסף שהצעתי היה סימפטי פחות אבל קל יותר לביצוע - לא למנוע לגמרי את התרומות אלא למסות אותן. המחשבה הייתה שאם מדינה כלשהי המתנגדת למדיניות ישראל תדע שחצי מהכסף מגיע לאוצר, היא לא תשוש לתרום כל כך מהר".
ולהצעות הללו שנלחמות בתרומות עצמן לא היה זכר בחוק מ־2011, וגם אין להן זכר בתיקון המוצע כעת.
"נכון. הדבר שאומץ מההצעה המקורית ושמורחב בחוק שקד הוא עניין השקיפות, שהוא חשוב כשלעצמו אבל משני בעיניי. מה גם שמידיעות כלליות שהגיעו אליי, לא כל כך יישמו גם את החוק המכווץ הזה".
בתיקון של השרה שקד אין יתרון על פני החוק הנוכחי?
"התיקון לא מנסה לפתור את הבעיה הכואבת ביותר שהיא עצם התרומה. החוק לא קובע איסור על התרומה או עושה משהו שמכביד עליה באמת. אני לא חושב שלמדינה הזרה אכפת שמפרסמים את שמה כפי שדורש התיקון, אולי להפך. גם לא מדברים על מיסוי.
"התיקון כן מרחיב את השקיפות בכך שהוא מחייב את העמותה לציין את התרומה ממדינה זרה בכל פנייה לבעל תפקיד רשמי. מצד שני, התיקון מגביל ללא הצדקה את העמותות הנכנסות תחת כנפי החוק רק לכאלה שיותר ממחצית תקציבן מגיע ממדינה זרה. מה זה משנה אם העמותה מקבלת חצי או 'רק' שליש מהכסף ממדינה זרה?"
דן אבי־יצחק נחשב במשך שנים רבות לאחד מעורכי הדין הבכירים והמוערכים בישראל. הוא היה אימת נחקריו בבית המשפט ונודע ביכולתו הפנומנלית לטוות רשת הגנה ללקוחותיו, שנבנתה בעבודת נמלים ובהתייחסות עדינה לפרטים הקטנים ביותר. בין השאר הוא ייצג את ראש הממשלה נתניהו, את השר אריה דרעי ואת מו"ל 'מעריב' דאז עופר נמרודי. בנוסף ייצג אבי־יצחק חלק מחברי המחתרת היהודית בשנות ה־80.
בשנת 2001, לאחר חתימה על עסקת טיעון במשפט הזמנת הרצח שבה הואשם נמרודי, הודיע אבי־יצחק על פרישה מהמקצוע. ארבע שנים לאחר מכן, לאחר ש'ניקה את השולחן', הוא פרש בפועל והתמסר לתחביביו ולגידול נכדיו. השנה יחגוג שמונים, והשנים כמעט אינן ניכרות בו. הוא תמיר ונמרץ, צלול ובעל זיכרון חד כתער.
אחד הדברים הזכורים לו ביותר הוא היום שבו נתקל לראשונה במסמך שמוכיח ניסיון התערבות של האיחוד האירופי בהליך הפוליטי בישראל: "זה קרה לפני יותר מעשר שנים", הוא מתאר. "באו אליי אנשים וסיפרו סיפור מוזר, שיש בידם פרוטוקולים של גוף באיחוד האירופי שאמון על חלוקת הקצבות. בפרוטוקול הזה היו כתובים דברים שקשה היה להאמין שיהיו כתובים, כמו שחשוב להם לתמוך במפלגה או בעמותה מסוימת שתומכת בעולים מרוסיה, כי בכוח מגזר זה להעביר את השלטון מצד לצד.
"לא האמנתי שאלה מסמכים אותנטיים. היה נראה לי מוזר שהאיחוד האירופי מוכן להודות שהוא עושה דברים כאלה. לרוב מנסים להסוות את הפרוטוקולים בנימוקים של שמירת זכויות אדם, ופה הם ממש אומרים בפה מלא: 'אנחנו רוצים להטות את השלטון בישראל מצד לצד כך שיהיה נוח לנו, ואנחנו ניתן בעבור זה כסף'. אמרתי למי שהביא את המסמכים: 'המסמך מזויף, אני לא רוצה להתעסק בזה'. הם ביקשו שאכנס לאתר הרשמי של אותו גוף, נכנסתי וראיתי שזה אמיתי. מיד הבנתי שמדובר בתופעה שחייבת להיעצר".
מדוע בעצם?
"ראשית, הדבר נוגד את כללי המשפט הבינלאומי, או לפחות את המסורת הבינלאומית שמדינה איננה מתערבת בענייני מדינה אחרת. נכון שבשנים האחרונות הדבר נחלש בעיקר עקב פעילות המעצמות, אבל עדיין זהו הבסיס ליחסים המסורתיים בין המדינות. שנית, יש כאן פגיעה בגאווה הלאומית. זה מוכיח שמדינה אחרת יכולה לקנות אותנו בכסף. השגת שינוי אידיאולוגי בכסף היא פעולה חמורה".
אחת הטענות שנשמעות בקביעות מאנשי שמאל נגד החוק הוא שגם עמותות הימין נהנות מכסף זר, אמנם לא ממדינות אלא מארגונים פרטיים. מה ההבדל?
"אני לא שולל צורך בשקיפות גם בנוגע לתרומות פרטיות. יש כאן בעיה מכיוון שתורמים פרטיים רוצים פעמים רבות להישאר אנונימיים, אבל זה במישור אחר שלגביו יצטרכו להחליט מה יותר חשוב - אנונימיות או שקיפות. אולם ישנו הבדל עקרוני בין מדינה שמנסה להשפיע בכסף, לבין גופים פרטיים. מדינה יכולה להביע דעה, מחאה או גינוי - אבל לא בדרך של חדירה פנימית לארגונים, מתן כספים והשפעה.
"הכלל הזה לא קיים כלפי אדם פרטי. עם כל הכבוד לכוח של אנשים וגופים, אין להשוותו לעוצמה של מדינה. כמה שתנועות יהיו חזקות, אין מאחוריהן כוח בלתי מוגבל או אינטרסים חובקי כול שיש למדינות.
"אבחנה נוספת היא בין אנשים פרטיים שהם יהודים, לכאלה שאינם יהודים. גם ליהודי התפוצות יש מניות במדינה היהודית, והדבר מעוגן גם בחקיקה, בדמות חוק השבות. זו מדינה שקמה לא רק בשביל יהודים שחיים פה, אלא עם קשר הדוק ליהודי העולם. לכן, לא יוצא דופן שיהודים תושבי חו"ל ירצו להשפיע פוליטית על הנעשה כאן באמצעים שונים.
"אני סבור שחלק מהחוגים שתמכו בחוק ב־2011 לא היו חזקים מספיק וגרמו לסירוס החוק, מכיוון שחששו שבסופו של דבר הוא יפגע בתרומות פרטיות שהם מעוניינים בהן".
ומה בדבר הטענה שמדינת ישראל מתערבת גם היא בנעשה במדינות אחרות, למשל באמצעות פעילות של הסוכנות להעלאת יהודים מרחבי העולם?
"אין שום דמיון. מדינות המערב מכירות בזכותו של כל אדם להגר לאיזו מדינה שירצה. ודאי שזה לא נעים להן ושהן נפגעות מהפעילות הזו, אבל אין פה מאבק ישראלי במדיניות של אותה מדינה. ישנה גם טענה על התערבות פוליטית ישראלית בנעשה בארה"ב, ועדיין ישנו הבדל גדול מאוד, כמזרח ממערב, בין הפעילות שמייחסים לנו למתן כסף.
"מדובר באמצעי גס ומכוער, שמראה שאפשר לקנות אותך. חוץ מזה, העובדה שאנחנו עושים לפעמים דברים שמדינות אחרות לא אוהבות, לא אומרת שאנו לא צריכים להילחם בדברים דומים. אם מדינת ישראל עושה פעילות ריגול על אדמת מדינה אחרת, זה לא אומר שהיא לא צריכה להילחם בכל האמצעים בפעולות ריגול שנעשות נגדה".
מה לדעתך גורם למדינות סקנדינביה למשל לנסות להשפיע בכסף על הפוליטיקה הישראלית?
"זה באמת לא מובן. ריבונו של עולם, איזה אינטרס קיומי יש להם אם יחזירו שטחים או לא? אני מעריך שיש כאן שילוב בין קצת אנטישמיות ישנה שמזוהה היום עם אנטי־ישראליות, השפעה של הקול המוסלמי באירופה שהולך וגדל, וגם לחץ מצד מדינות ערב. אירופה עדיין תלויה מאוד בנפט".
ממרום מעמדו בעולם המשפט הישראלי, דן אבי־יצחק מביע הערכה לתפקודה של איילת שקד במשרד המשפטים, ועם זאת מבהיר שאין צורך להפריז בכוחו של השר: "בניגוד למה שאנשים חושבים, כוחו של שר המשפטים די מוגבל. השר הנגבי אמר לי פעם שכשנכנס למשרד המשפטים הבין שהוא האיש הכי פחות חשוב שם.
"הכוח האמיתי נמצא בידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. יש לשר כוח, אבל לא כמו שחושבים. יחד עם זאת אני מתרשם שהיא מצליחה להעביר דברים ורוכשת לעצמה מעמד. מכבדים אותה ומעריכים אותה. יש לשער שמינוי היועץ המשפטי החדש יחזק אותה עוד. בנוגע לחוק הזה אני מעריך שהיא הבינה שלא תצליח להעביר אותו במתכונת אחרת, כזו שהולכת עד הסוף כפי שראוי".
כשאני שואל את אבי־יצחק מה היה אומר לשקד לו הייתה מבקשת את עצתו בנוגע לחוק השקיפות, הוא משיב: "הייתי שואל אותה אם נעשה בכלל ניסיון לפנות ישירות למדינות שמממנות את העמותות הללו ולבקש מהן להפסיק לעשות זאת. הרי בסוף יש כאן משחק פוליטי, והניסיון הוא לפגוע בעמותות הללו ולהציג אותן כמי שפועלות לפי אינטרסים של מדינות זרות. זה חשוב, אבל לא ימנע את המשך התופעה. אם רוצים להפסיק אותה, צריך להגביל את התרומות עצמן".
אין כאן פגיעה בדמוקרטיה?
"איני רואה בכך פגיעה בדמוקרטיה. אם הגופים הללו יגידו שהם לא יכולים להתקיים בלי התמיכה המדינתית מבחוץ ולא יכולים למצוא תורמים פרטיים מחו"ל או מישראל, זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר שהם שופר של המדינות הללו".
עד כמה אתה רואה את הנושא הזה חשוב?
"רצוי מאוד ללכת עם החוק במתכונתו הלא מקוצצת. זה חשוב מאוד. ברור לי שהוא יעורר התנגדות מבפנים ומבחוץ, אבל התחושה היא שכל המכשולים עבירים, ושוויתור כפי שנעשה לא ישפר את המצב אלא רק ירע אותו".
מלשכת שרת המשפטים נמסר: "שרת המשפטים פועלת בדרך דיפלומטית מול נציגי הממשלה במדינות השונות על מנת להשפיע על מתן אותן התרומות לעמותות המזיקות למדינה. הצעת חוק השקיפות אינה פוגעת בחופש הביטוי שכן היא אינה מטילה חסמים על מתן התרומות, וכזו היא צריכה להישאר.
"הצעת החוק אינה נוגעת בתורמים פרטיים. לטעמנו יש הבדל גדול בין השקעה של אדם פרטי במטרות שבהן הוא מאמין לבין מדינה המתערבת בענייניה של מדינה אחרת לצורך קידום אינטרסים מטעמה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם