בעלי מגה נטלו לפני כחמש שנים דיבידנד גדול פי ארבעה מהרווחים

דיבידנד בסך 800 מיליון שקל נמשך בשנת 2010 על ידי בעלי 'אלון הריבוע הכחול'. הבקשה החריגה זכתה לאישור בית המשפט המחוזי אף שרווחי החברה היו קטנים באופן משמעותי

מקור ראשון
ליאת נטוביץ קושיצקי | 22/1/2016 8:52
תגיות: מגה,הריבוע הכחול,דור אלון
800 מיליון שקלים ולא שקל פחות - זה הסכום שמשכו כדיבידנד הבעלים של חברת 'אלון הריבוע הכחול' בסוף שנת 2010. בשנתיים שקדמו לחלוקה הרוויחה החברה במצטבר 200 מיליון שקלים בלבד, ולכן מדובר בסכום עצום וכמעט בלתי נתפס, גם אם לוקחים בחשבון את ההון הכולל של החברה, שעמד באותה עת לטענתה על 2.2 מיליארד שקל.

עוד כותרות ב-nrg:
יעלון לחברי סיעתו: ממשיכים לבנות ביהודה ושומרון
שלג אבל לא נורא: החורף חוזר בסוף השבוע
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשבוע האחרון צצים כפטריות אחרי הגשם סכומי הבונוסים והתשלומים שפיזרה 'מגה' וחברת האם 'אלון הריבוע הכחול' לבעלי תפקידים בכירים: חצי מיליון שקלים בונוס שאושרו רק לא מזמן לאביגדור קפלן, יושב ראש 'מגה' חוזה עבודה לשנתיים על סך 2 מיליון שקלים למנכ"ל 'מגה' רביב ברוקמאייר, שבעקבות הקריסה עבד שישה חודשים בלבד; ו-18 מיליון שקלים שניתנו לרותי שטרית תמורת שירותי יחסי ציבור ל'מגה' ושאר חברות הבת של 'הריבוע הכחול' בחמש השנים הרעות האחרונות.

פרופ' ירון זליכה, יועץ ועד העובדים ונציגם בדירקטוריון מגה בחודשים האחרונים, ניסה למקד את הזעם הציבורי בכסף הגדול – כלומר, הדיבידנד השמן על סך 100 מיליון שקלים שמשכו הבעלים של 'מגה' רק בשנת 2013. "אתם נפלתם בתרגיל המאה", אמר לעמית סגל וירון דקל בתוכניתם בגלי צה"ל אתמול: "מי שהדליף נגד רותי שטרית ועוד כאלה שקיבלו כסף מ'מגה' - אלה שרגא בירן ודודי ויסמן. אנחנו דורשים מהם את 100 מיליון השקלים שחולקו בשנת 2013. התקשורת צריכה ללחוץ על שני הברנשים האלה ועל הבחור מהקיבוצים, שיזרימו עשרות מיליוני שקלים ויגדילו את הפיצויים לעובדי מגה שפוטרו".
אסף גולן
הבונוסים והתשלומים שפיזרה צצים כפטריות אחרי הגשם. הפגנת עובדי מגה בלוד אסף גולן

אבל נראה שאפילו זליכה החמיץ את התרגיל המסריח באמת של בעלי השליטה ב'מגה', שרוקן את רוב ההון הנזיל שהיה לחברת האם 'הריבוע הכחול' ומן הסתם הוביל, או לפחות זירז משמעותית, את הקריסה הנוכחית של החברה.

הדיבידנד המנופח הוצג כחלק מעסקה בין קבוצת 'אלון' ובין 'הריבוע הכחול', כאילו כביכול מכרה קבוצת 'אלון' את חברת 'דור אלון' ל'ריבוע הכחול' בתמורה ל-800 מיליון שקלים. בפועל, מרבית השליטה נותרה כמובן בידי אותם בעלים – בירן, ויסמן והקיבוצים. "בהתחשב בתזרים המזומנים הנוכחי והצפוי, והן באיתנותה הפיננסית של החברה בהיבט המאזני, החלוקה לא תמנע מהחברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד פירעונן", נאמר בבקשה לאישור המשיכה שהוגשה לבית המשפט. חמש שנים מאוחר יותר האיתנות הפיננסית של החברה התבררה כעלה נידף ברוח.

אגב, החברה נדרשה לפנות לבית המשפט על פי חוק, שכן לא עמדה ב"מבחן הרווח" - כלומר, הסכום האסטרונומי לא נמשך מרווחי החברה המצטברים, שעמדו כאמור על כ-200 מיליון שקלים בלבד, אלא מתוך הון החברה. בחוות הדעת שצורפה לבקשה מוצגים חובות חברת האם 'הריבוע הכחול' אך פירוט דל למדי של חובות שצברו חברות הבת – 'מגה', 'ריבוע נדל"ן' ו'דור אלון', שהגיעו במצטבר ל-1.48 מיליארד שקלים. כמו כן מוצגים הרווחים ההולכים ומצטמקים של 'מגה', אך גם אלו לא משקפים ככל הנראה את המצב האמיתי, שכן באמצעות תרגיל חשבונאי חשוד למדי דמי השכירות והחובות לחברת הבת המקבילה 'ריבוע נדל"ן' לא נלקחו בחשבון. למרבה הצער, שופט בית המשפט המחוזי בנימין ארנון אישר את המשיכה.

"לדעתי כתנאי לדיון בבקשה צריך לתת פירוט יותר גדול גם על חברות הבת, גם אם הן פרטיות", טען עו"ד אביחי ורדי, מומחה לפירוק חברות, "זהו מקרה קלאסי שמבהיר עד כמה חברה ובעלי מניות של חברה צריכים להיות זהירים כשהם לא מקיימים את מבחן הרווח, ובכל זאת מגישים בקשה לחלוקת דיבידנד, ובוודאי עד כמה בית המשפט צריך להיות זהיר. בסופו של חשבון חוות הדעת והבקשה אופטימיות מאוד, כשבפועל אנחנו יודעים שתוך פחות מחמש שנים החברה הגיעה לכלל חדלות פירעון".

ובכל זאת בית המשפט אישר זאת.
"זו שאלה טובה מאוד. האם האישור של בית משפט נותן חיסיון למקבלי ההחלטות ולנותני חוות הדעת? הרי ברור שאם היה מחולק דיבידנד באופן רגיל והחלוקה הייתה לא סבירה, אפשר להגיש תביעות נגזרות ותביעות ייצוגיות נגד מקבלי ההחלטות. במקרה שיש אישור של בית משפט, זו באמת שאלה שהנאמנים יצטרכו לתת עליה את הדעת. אני לא מכיר פסיקה בנושא".

לפי ורדי, "בתיקים שבהם לא עומדים במבחן הרווח, המקרים שבהם בתי המשפט צריכים לאשר חלוקה אמורים להיות יוצאי דופן - וגם אז בית המשפט לא חייב לאשר את כל הסכום. הוא יכול גם לאשר אותו בתשלומים שנתיים, כך שמדי שנה ניתן יהיה לבחון אם התחזית עומדת במבחן המציאות. הרי אם הבקשה הייתה מאושרת באופן הדרגתי, היו מפסיקים אותה מן הסתם לפני שנתיים-שלוש, בקופה היו היום עוד 400-500 מיליון שקלים וחדלות הפירעון הייתה אולי נמנעת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך