האלמנה סירבה: ההורים ישתמשו בזרע הבן המת
פסק דין חדש עוסק בבקשת הוריו של גבר שנהרג בתאונת דרכים לעשות שימוש בזרעו. האלמנה, שלא הסכימה להביא ילד בעצמה, טענה שהמנוח היה מתנגד לתהליך - אך השופט דחה את עמדתה. "מדובר בפסיקה חדשנית ותקדימית", מסר עורך דינם של ההורים
האם הורים יוכלו לעשות שימוש בזרע של בנם המת? פסק דין ייחודי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שניתן אתמול (ב'), עסק בשאלה לא פשוטה שאינה מעוגנת בחקיקה: האם יש מקום להתייחס לרצונם של הורים שמבקשים לעשות שימוש בזרע של בנם המת בשם המשכיות המשפחה? ההכרעה לפיה להורים אכן יש זכות לפרש את רצונו של בנם עשויה לשמש כתקדים למקרים דומים.עוד כותרות ב-nrg:
- אודישן "החטאים": 'נדרשנו להתפשט ולגעת זה בזה'
- הפנטגון: הצבא יישאר באפגניסטן עוד שנים רבות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התיק עסק במנוח, יליד ברית המועצות שמת כשהיה כבן 33 לאחר שנפגע מרכב בתאונת דרכים, חודשים ספורים לאחר שהתחתן. מדובר בבן יחיד, שלאמו יש אח אחד שאין לו ילדים משלו. לאחר מותו ובהסכמת אשתו האלמנה, נשאב זרע מגופו והופקד בבנק הזרע.
בתחילה, הסכימה אלמנתו של המנוח להליך ואמרה כי היא רוצה שהזרע יופרה ברחמה. לאחר מכן היא נסוגה מעמדתה זו, ובלשונו של בית המשפט "לא הייתה החלטית". בשלב מאוחר יותר החליטה האלמנה שלא להביא ילד בעצמה והביעה התנגדות חריפה לכך שזרעו של המונח יופרה ברחם של אישה אחרת. בסופו של דבר הודיעה האלמנה כי היא אינה נוקטת עמדה בנוגע לשאלה ומשאירה את ההחלטה בידי בית המשפט.
בשלב שבו הביעה האלמנה התנגדות לכך שזרעו של בעלה המנוח יופרה ברחמה של אישה אחרת, היא טענה כי מהיכרותה עמו הוא היה מתנגד להליך שכזה. "האלמנה לא חלקה על טענת התובעים שהמנוח רצה להביא ילדים לעולם, אך טענה שרצה להביא ילדים משותפים לה ולו. לדבריה, בהכירה את המנוח וכמי שחלקה עמו מאוויים, רעיונות ודעות, הרי שלו היה המנוח מתבקש להביע את רצונו, היה מתנגד באופן נחרץ להבאת צאצא לעולם ע"י אישה זרה שלא הכירה, אשר תגדל ותחנך את צאצאו", כך תוארה עמדתה בפסק הדין של השופט שלמה אלבז.
"ניתן להבין ללבה של האלמנה, אשר התקשתה בהבעת עמדה ברורה. הבאת ילד לעולם ללא אב מעוררת שאלות רבות בתחום המעשי, המוסרי והפסיכולוגי", קבע השופט.
"מצד שני", נכתב בפסק הדין, "יש לציין שבכל מהלך העניינים שמרו התובעים על עמדה ברורה לפיה האלמנה עדיפה על פני כל אישה אחרת, והביעו נכונות לסייע לה בכל דרך בגידול הילד. בצד דברים אלה הביעו התובעים חשש בראותם את תנועת מחוגיו של השעון הביולוגי. בסופו של דבר לא ניתן להותיר את התובעים ללא מענה ברור ועל בית המשפט לומר את דברו".
הוריו של המנוח טענו כי יש לראות בהם את יורשיו החוקיים של בנם, דבר המקנה להם זכות חוקית על זרעו. בנוסף טענו ההורים כי אין ספק שנישואי בנם נועדו בין היתר ליצור המשכיות למשפחה. הם הוסיפו כי בניגוד לתרומות זרע, הילד שיוולד מזרעו של המנוח ידע את זהות אביו ויגדל עם סבו וסבתו.
בפסק דינו ציין השופט אלבז כי נושא ה"שימוש בזרע לאחר המוות" אינו מוסדר בחקיקה, זאת בהסתמך על דברי נציג היועץ המשפטי לממשלה. נציג היועץ ביקש להסתמך על הנחיה משנת 2003, בה נקבע כי להוריו של המנוח אין מעמד חוקי בכל הנוגע לסוגייה של הבאת ילד מזרעו, משום שהדין מכיר "בזכות להורות אולם אינו מכיר בזכות לנכד", כפי שנכתב בפסק הדין.
השופט גם דחה את טענות ההורים לפיהן הזרע נחשב לחלק מהירושה, וקבע כי לא ניתן לראות בסבים כ"יורשי המנוח" לעניין זה. למרות זאת, הוא קבע כי יש להתחשב בעמדתם של הסבים והפנה למאמרים אקדמאיים שהתייחסו למקרה של הורים שכולים.
בין היתר הפנה למאמר של ד"ר יוסי גרין, בו נכתב: "יש מקום לתהות אם נכון לשלול מעמד מהורי המנוח. האם מוצדק לשלול מעמד מהוריו של חייל שנפל בקרב בהחלטה האם להקים לו שם? ואכן, אם הטכנולוגיה קיימת, ואם ההולדה באמצעות אם נושאת מותרת, במה עדיפה בת זוגו על הוריו?"
השופט אף ציטט מאמר של פרופ' אסר כשר, שהתייחס לתפיסת המשפחה במדינת ישראל. "במדינת ישראל, הבאת ילדים לעולם היא ערך כל כך רווח, בעל ביטויים מעשיים כה רבים, עד שהחזקה צריכה להיות הפוכה: חזקה על אדם שהוא מעוניין שיהיו לו צאצאים שיחיו בעולם, גם בהיעדרו, אלא אם כן אסר זאת במפורש", נכתב במאמר. "אין דרך מעשית יותר לכיבוד המת מאשר שמירה על נוכחות משמעותית שלו בחיי הנותרים אחריו. ואין דרך משמעותית יותר לקיום נוכחות זו מאשר קיום חי של צאצא שלו בינינו".
בהתייחסו לניסיון לפרש את כוונתו של המנוח, ציטט השופט מטופס הבקשה שהגישה האלמנה לנטילת זרע, בו כתבה: "יש לי יסוד סביר להניח כי המנוח היה מסכים לנטילת הזרע המבוקש אילו נשאל על כך בחייו. לא ידוע לי על התנגדות של המנוח ליטול מזרעו, ולהביא ילדים לעולם, עמי או בכלל, בחייו או לאחר מותו".
השופט הוסיף כי "בעניין זה אין להסתפק בהבעת אמפתיה ויש לבחון דרכים מעשיות להקלה על סבלם" וקבע כי יש לקבל את עמדת ההורים בנוגע לשימוש בזרעו של בנם.
עו"ד אופיר רחבי, שייצג את המשפחה, אמר ל-nrg: "מדובר באם ואב שביקשו לעשות שימוש בזרעו של בנם המנוח, שנישא זמן קצר לפני פטירתו ולא היו לו ילדים. עוד לפני הגשת התביעה, ביקשו האם והאב מהאלמנה לעשות שימוש בזרעו של המנוח, אולם האלמנה משכה את תשובתה לאורך תקופה ארוכה ולבסוף, הם נאלצו להגיש כנגדה תביעה לשימוש בזרע המנוח.
"האלמנה טענה כי המנוח לא רצה לעשות שימוש בזרעו ולהביא ילדים לעולם, אולם במהלך המשפט, הוכיחה התביעה לבית המשפט כי לא זו היתה כוונת המנוח. מדובר בהליך שנוהל בפני כב' השופט שלמה אלבז, מבית משפט לענייני משפחה בירושלים, אשר הבין את מורכבות התיק ואת מצוקת ההורים והביא הדברים לידי ביטוי בפסק הדין.
"לאחר שהפרקליטות ויתרה על חקירות, ניתן פסק הדין על בסיס הסיכומים בתיק ובית המשפט הנכבד קיבל את עמדת התביעה. ההורים מרוגשים מאוד מפסק הדין ומבקשים לממשו בדרך המהירה ביותר. מדובר בפסיקה חדשנית ותקדימית, שיש בה כדי להכיר במבנה מורכב יותר של משפחה, ושיש בה פריצת דרך גדולה בתחום השימוש בזרע שארי בשר במשפחה".
אקו"ם