ראשי » חדשות » בארץ

"פעלתי בפקודה": בקשת החנינה של אייכמן נחשפת

55 שנים לאחר משפט אייכמן מפרסם בית הנשיא את המסמכים המקוריים מבקשת החנינה של הפושע הנאצי שטען כי רק מילא פקודות. הנשיא בן צבי דחה את הבקשה וכתב בפתק את הפסוק: "כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך"

באירוע לציון 55 שנים למשפט אייכמן שיתקיים היום (ד') בבית נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, יוצגו מסמכים נדירים מהליך בקשת החנינה של אייכמן שנמצאו לאחרונה בארכיון בית הנשיא ומתפרסמים כעת לראשונה. בין היתר נמצא מכתבו המקורי של אייכמן בכתב ידו וכן מכתביהם של אשתו ואחיו. בנוסף מוצגת תשובתו של הנשיא בן צבי ושל שר המשפטים דב יוסף.

עוד כותרות ב-nrg:
• 6 פעילי חמאס נהרגו בקריסת מנהרה ברצועה
• הכירו את הגשר הנייד: כך יכבוש צה"ל את הירדן
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

המסמכים המקוריים כוללים פניה של אייכמן לנשיא דאז יצחק בן צבי. מעיון בהם ניתן לראות שאייכמן ניסה להטיל את האשמה על מפקדיו, וטען כי מעורבותו ואחריותו להשמדת יהודים פחותה מכפי שניתן לתאר. "אני מצטרף לבקשת סנגורי ומרשה לעצמי לציין עוד את הדברים הבאים. בהערכת אישיותי נתפסו השופטים לטעות מכרעת כיון שאינם יכולים להעתיק את עצמם לתוך הזמן והמצב שבהם נמצאתי במשך שנות המלחמה. הטעות נגרמה על ידי כך שבשעת משפטי הוגשו לי מספר מסמכים אשר בלי קשר עם כלל חומר הפיקוד צריכים לתת תמונה בלתי נכונה.
 
"לא נכון שהייתי אישיות רמת מעלה עד כדי כך שהייתי יכול לחלוש, או הייתי חולש באופן עצמאי על רדיפת היהודים. כנגד שפע שלטון כזה מדברת באופן ברור העובדה שהתעלמו ממנה השופטים בפסק הדין שמעולם לא שמשתי בדרגת שירות כה גבוהה שהייתה צריכה להיות כרוכה בסמכויות מכריעות ועצמאיות כל כך.

"גם לא נתתי שום פקודה בשמי שלי אלא תמיד פעלתי 'בפקודה'. אילו הייתי, כפי שמניחים השופטים הדוחף הקנאי המוכר ברדיפת היהודים, צריך היה הדבר למצוא את ביטויו בהעלאתי בדרגה ובהענקות אחרות. אולם לא הוענקה לי כל טובת הנאה. כן לא נכון שמעולם לא הושפעתי על ידי רגשות אנושיים. דווקא תחת רושם הזוועות שלא נשמע כדוגמתן, אשר הייתי עד להן, ביקשתי מיד להעבירני לתפקיד אחר. כמו כן גיליתי מרצוני בשעת חקירתי במשטרה את הזוועות שלא היו ידועות עד אז כדי לעזור על ידי כך לקבוע את האמת כדבר שאין חולקים עליו. אני מצהיר שוב, כפי שכבר עשיתי בפני בית המשפט: אני מתעב כפשעים גדולים ביותר את הזוועות שבוצעו ביהודים וחושב לצודק שהיוזמים של זוועות אלה יתבעו לדין עכשיו ובעתיד.
 
"אולם בזה יש למתוח קו בין המנהיגים האחראיים לבין האנשים אשר כמוני נאלצו לשמש רק כלי שרת בידי המנהיגות. לא הייתי מנהיג אחראי, ולכן איני מרגיש את עצמי אשם. איני יכול להכיר בצדקת פסק דינו של בית המשפט, ואני מבקשך, כבוד נשיא המדינה, להשתמש בזכות החנינה ולצוות שפסק דין המוות לא יבוצע".

אל בקשתו של אייכמן הצטרפו גם אחיו, אמי, אירמגארד ואוטו: "לאחר שבית המשפט הגבוה הישראלי דחה על הסף את ערעורו של אחינו אדולף אייכמן, מגישים אנו - אֵחיו של אדולף אייכמן - לכבודו, את בקשת החנינה.
"מתוך היכרות עם אופיו של אחינו, חינוכו, ועמדתה של משפחתנו, אנו יכולים לומר מתוך שכנוע כי מתוך דחפיו העצמיים לא היה בא אחינו בקונפליקט עם העקרונות האתיים של הסדר החברתי, אילולא היו החוקים והפקודות של הנהגת המדינה דאז, אליהם חש מחויבות מתוך שבועה כקצין, דוחקים אותו למצב כפיה שבפניו לא ניתן לעמוד.

"במשפט שהסתיים, הוצג העבר הנורא פעם נוספת לעיני העולם כולו. אילו יגיעו מתוך כך האנשים לכדי סובלנות והבנה של אחווה, אזי הושגה מטרתו של המשפט. כמסקנתה של תוכחה כלל עולמית זו, פעולה של חסד תדגיש את גדלות הנפש של העם היהודי ותועיל לו, דרך קידומה של הידידות בין העמים והגזעים. על מנת לאפשר לגדלות נפש זו להשתרר, מבקשים מאת כבודו מעומק הלב".
 

עו"ד ד"ר ר. סרבציוס, סנגורו של אייכמן, כתב לבן צבי כך: "אני מבקש להורות, בדרך חנינה, שעונש המוות לא יבוצע. אני מבקש להתחשב בכך שפעולתו של הנידון נגרמה על-ידי מאורעות מדיניים שאירעו לפני למעלה מ-17 שנה, שהנידון כאדם בלתי חשוב נדחף לתוכם על-ידי הגורל.

"לא היה בידי בית המשפט לשקול את הסיבות ההיסטוריות של כלל המאורעות; אם יעריכו אותן כעת כראוי צריך הדבר להביא למניעת ביצועו של עונש המוות. קישורי נימוקים הנעוצים בפילוסופי דתית והיסטורית צריכים להוליך להחלטה כזאת. כן מבקש אני לשקול אם ביצוע עונה המיתה יכול לשמש לתכלית מוצדקת.

"טענו של המשפט לא יכול היה להיות אלא קביעתן המשפטית של זוועות רדיפת היהודים. הכך הושגה תכלית המשפט; לעומת זה נראית אישיותי של הנידון כדבר טפל; היא תוארה על-ידי הפובליציסטיקה תוך הגזמה ושלא כהלכה. אין הפרט יכול לתן את הדין על מכלול של מאורעות מדיניים שעל זוועתם כבר נאלץ כל העם הגרמני לכפר על-ידי קרבנות גדולים וייסורים משלו.

"המפתח למאורעות שהם היום בלתי מובנים, הנו הגזמת הביורוקרטיזם שהגיעה לשיאה על-ידי שימוש לרעה בציות. הנידון לא פעל מתוך עמדה אנטישמית אלא מתוך שהיה כבול במערכת הכפייה הביורוקרטית. בעניין זה אני מבקש לצרף את הרשימות שעדיין אינן ידועות אשר נכתבו על-ידי הנידון בימי מעצרו ועוכבו בבית הסוהר".
 
בנוסף פרסם בית השניא גם את הנייר המקורי עליו כתב גדעון האוזנר, התובע במשפט אייכמן, את נאום הפתיחה המפורסם ושממנו אף הקריא בבית המשפט נתגלה רק לאחרונה. מאחר ושינה את הנוסח עד  לרגע האחרון לא הספיקו להדפיס עבורו את הנאום וחלקו הקטן מובא כאן בכתב ידו.

"במקום זה בו אני עומד לפניכם שופטי ישראל ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן אין אני עומד יחידי. עמדי ניצבים כאן, בשעה זו שישה מיליון קטגורים. אך הם לא יוכלו לעמוד על רגליהם, לשלח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם 'אני מאשים'. כי עפרם נערם בין גבעות אושוויץ ובשדות טרבלינקה וקברותיהם  פזורים על פני אירופה לארכה ולרוחבה. קולם זועק אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום הנורא״.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg