ראשי » חדשות » בארץ

כתובת "רבי" בת 1,700 שנה התגלתה בציפורי

שתי כתובות קבורה, בהן נזכרים שמותיהם של "רבנים", התגלו בבית הקברות העתיק. האלמונים נטמנו בסמוך לתקופה בה רבי יהודה הנשיא התגורר במקום. בין המילים שתורגמו – 'לעולם' ו-'שלום'

שתי כתובות קבורה בנות כ-1,700 שנה, שנכתבו בארמית וביוונית, ושנחשפו לאחרונה במושב ציפורי שבצפון, מעוררות התעניינות גדולה כתוצאה מכיתוב עליהם שמזכיר את המילה 'רבנים', ותיארוכם, באזור תקופת חייו של רבי יהודה הנשיא. בסך הכל נמצאו שלוש כתובות, בעקבות מידע שהגיע מתושבי המושב, ובשתיים מתוכן נזכרים שמותיהם של אנשים המכונים רבנים, ושנקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי. שמותיהם של האלמונים טרם פוענחו.

"חשיבות כתובות בקבורה היא בכך שהן משקפות את חיי היום יום של יהודי ציפורי, ואת עולמם התרבותי לפני 1,700 שנה", אומר ד"ר מוטי אביעם, ממכון כינרת לארכיאולוגיה גלילית, שאנשיו חשפו את הכתובות יחד עם ראשות העתיקות. לדבריו, במחקר מתלבטים באשר לדמותו של המונח 'רבי' בתקופה בה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי יחד עם התנאים והאמוראים, אותן חבורות גדולות של חכמים בבתי המדרש של העיר.
 
הכתובות אומנם עדיין לא תורגמו במלואן, אך אחת ההפתעות בכתובות החדשות שנתגלו, היא שאחד הנקברים מכונה "הטברייני". זהו כבר המקרה השני של נקבר מטבריה, בבית הקברות של ציפורי. לא מן הנמנע שיהודים מחלקים שונים בגליל, הגיעו להיקבר בציפורי בעקבות פעילותו החשובה של רבי יהודה הנשיא במקום. אפשרות נוספת היא, שהאיש עבר להתגורר בציפורי ושם נפטר, אך הוא ביקש להיזכר כאיש טבריה.

עוד כותרות ב-nrg:
• רגב: "משרד התרבות היה כספומט. לא בבית ספרי"
• "המוסלמים שונים ולעולם לא ישתלבו בבריטניה"
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

בכתובת השנייה, מופיע - לראשונה במחקר כתובות ציפורי - המונח "לעולם", שמוכר מכתובות קבורה בבית שערים ובמקומות אחרים, והכוונה היא שמקום קבורתו יישאר שלו לעד, מבלי שמישהו יגזול את מקומו. שתי הכתובות מסתיימות בברכה העברית "שלום". בכתובת היוונית נזכר השם יוסיי, שהיה מאד מקובל בקרב יהודים בארץ ובתפוצות.
 
עד כה, תועדו במחקר על ציפורי 17 כתובות קבורה, רובן בארמית - שהייתה שפת היום-יום של יהודי ארץ ישראל בתקופה זו. לעומת זאת, כתובות הקבורה שנמצאו בטבריה – הבירה השנייה של הגליל, נכתבו ברובן ביוונית. בכתובות אלו נזכרים כמה מאנשי ציפורי הקדומים, ביניהם שמות של רבנים, ולעיתים שמות של מקצועות שבהם עסקו. הארמית הייתה שפת היום-יום של יהודי תקופת המשנה והתלמוד, אך חלקם גם דברו וכתבו יוונית, ועל כן קיימות כתובות קבורה בשפה זו.
 
ציפורי הייתה הבירה הגלילית הראשונה בימי מלכות בית חשמונאי, והיא שימשה ככזו עד לייסודה של העיר טבריה, במאה ה-1 לספירה. העיר שימשה מרכז חשוב גם בהמשך, כאשר חי בה רבי יהודה הנשיא, עורך וחותם המשנה. בעיר התנהלו חיים יהודיים עשירים ומגוונים, כפי שעולה משפע המקוואות שהתגלו בחפירה. בתוך כך, חדרה לציפורי גם התרבות הרומית, כפי שעולה מעיצובה העירוני – רחובות מרוצפים, עמודים לארוך הרחוב הראשי, מבנה תיאטרון ובתי מרחץ. עושר הכתובות שנחשף מבתי הקברות של העיר מעיד על העוצמה היהודית ועל האליטה החברתית של העיר בשלהי התקופה הרומית.

הכתובות ייחקרו ע"י צוות חוקרים בהשתתפות ד"ר מוטי אביעם, אהרוני אמיתי, וההיסטוריון ד"ר יעקב אשכנזי ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומיקי פלג -מפקח נפת גליל תחתון ברשות העתיקות. עבודה משותפת זו תוליד, קרוב לוודאי, גם גילויים חדשים. בהמשך, ידאגו ברשות העתיקות ומכללת כנרת  להציג את הכתובות לקהל הרחב. 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg