ראשי » חדשות » בארץ

המו"מ והשיפוץ הסודי: איך נרכשו הבתים בחברון

המגעים החשאיים שנמשכו כמעט 8 שנים, העמותה הרוכשת, השיפוצים הסודיים במבנה והחשש לפנות לרשויות בשל הסכנה לחיי המוכר: מאחורי הקלעים של רכישת המבנים שבסמוך למערת המכפלה

בין המתיישבים לבחורי הישיבה שהגיעו בשבוע שעבר לחנוכת הבתים החדשים שנרכשו בחברון ושזכו לכינוי 'בית רחל' ו'בית לאה', הצטופפה גם משפחת רובין מפתח־תקווה. ברוך וליז רובין היו שותפים במימון חלק מעסקת הרכישה של המתחם החדש. השתתפותם בעסקה מעניקה להם בעלות על אחת הדירות שבמתחם.

עוד כותרות ב-nrg:
- וינשטיין גילה: "אני יכול להכתיב לרה"מ מה לומר"
- הצעת חוק: לסגור עמותות שמכפישות את צה"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"לא בכל יום זוכים להיות במעמד כזה. זו הייתה התרגשות מאוד גדולה", מתארת ליז את רגע הכניסה לבתים. לפני חמש שנים הגיעה משפחת רובין לחגוג לבנם בר־מצווה בחברון, והביקור בעיר האבות כלל סיור שבמהלכו הוצע להם להשקיע ברכישת בתים בעיר. הוסבר להם כי אם העסקה תצא לפועל בצורה חלקה, הם יקבלו בעלות על אחת הדירות בנכס. לעומת זאת אם העסקה תיתקל בקשיים או לא תאושר, יהפוך התשלום לתרומה.
 
עוד ביום הכניסה לבתים החליט שר הביטחון משה יעלון על פינויים עד להשלמת בדיקת העסקה. למחרת התבצע הפינוי שנמשך כשעה ללא אירועים חריגים.

"עמותת 'הרחיבי' היא זו שניהלה את המשא ומתן מול המוכר הערבי, ואנחנו סמכנו עליהם בעיניים עצומות", אומרת ליז. "הסבירו לנו שיש כאן סיכון ושמשהו יכול להשתבש, כמו שקרה בבית המכפלה או בבית השלום. כך שמראש הבאנו בחשבון שאם משהו ישתבש הכסף יהפוך לתרומה. גם לאנשים אחרים שהפנינו אליהם הם הסבירו את הסיכונים מול הסיכויים. אבל גם היום אנחנו מאמינים שהכול יסתדר, ושבקרוב נוכל לממש יחד עם היישוב היהודי את הבעלות על הבית".

צילום: חברים לשעת צרה
 
היא מוחה על השאלה מה הקשר שלהם לחברון, ומה הביא אותם לרכוש בית בעיר: "חברון קדושה לכל עם ישראל וחשובה לכולנו, ולא רק למתנחלים".
 
אנשי העמותה ליוו אותנו לאורך הדרך בצורה מדהימה ועדכנו אותנו בכל שלב, והכול בדיסקרטיות", אומרת ליז. "לפני כמה שנים אמרו לנו שמתקרבים לעסקה, כך גם בהמשך כשחתמו על חוזה והעבירו את התשלום, וכשהתחילו השיפוצים. ידענו שאסור לספר לאף אחד על הרכישה. גם לילדים שלנו סיפרנו רק לקראת הסוף, והסברנו להם שאסור לדבר על זה. כשהיינו באים לשבתות לחברון אחרי שכבר ידענו באיזה מבנה מדובר, היינו מסתכלים על הבתים אבל לא מתעכבים על ידם יותר מדי".
 
משפחת רובין עוד לא החליטה אם להשכיר את הדירה או לעשות בה שימוש בעת ביקוריהם בעיר, אך הם זועמים על ההחלטה לפנות את הבתים. "ההתנהלות כאן היא פשוט גזענית. למה ערבי יכול לקנות בית ברמלה או בלוד ואף אחד לא יגיד לו כלום, ויהודים לא יכולים לקנות בית בחברון. זו אפליה, אין דרך אחרת לתאר את זה.

"אין שום סיבה למנוע מאיתנו לממש את הבעלות על הנכס. אנחנו לא מדברים על בית באמצע חברון, מדובר ברחוב שממילא מאובטח על ידי הצבא. אנחנו מצפים לשמוע בעניין הזה את קולם של ארגוני זכויות האדם, אבל כמובן שהם שותקים".

המגעים הראשונים בין המוכר הפלסטיני, תושב חברון, לרוכשים היהודים החלו לפני שמונה שנים. יוסוף (השם המלא שמור במערכת), בעל הזכויות בנכס, פנה בשנת 2008 לנציגי העמותות היהודיות העוסקות בגאולת בתים בחברון והציע להם לרכוש ממנו את הקומפלקס שבבעלותו. שטחו הכולל של הנכס עומד על 1,250 מ"ר, וכולל שני מבנים סמוכים וכמה חנויות העומדות על הדרך המרכזית שמובילה ממערת המכפלה לשכונות היהודיות האחרות בעיר.

הנכס רשום בספר המיסים העירוני (ה'מאלייה') של חברון על שם סבו של יוסוף, עבד. הסבא הוריש אותו לבנו שמסי באמצעות צו של בית דין שרעי, וזה העניק אותו בירושה לבנו יוסוף, מי שהחזיק בנכס והוגדר בעליו לפני המכירה.
 

ביהודה ושומרון ובירושלים רבתי פועלים כמה גופים ועמותות העוסקים ברכישת בתים מידי ערבים. מדובר בעסקאות שנרקמות לעתים במשך שנים רבות, ונעשות תחת מעטה כבד של חשאיות שמחייב את המוכרים ובעיקר את הקונה לנקוט במשנה זהירות.

פרסומה ברבים של עסקה כזו בטרם הושלמה ובטרם נעשו הסידורים לאבטחתו של המוכר ובני משפחתו, עלול לעלות בחיי אדם. על פי החוק הפלסטיני מי שמוכר את אדמתו ליהודים דינו מוות, וברשות משקיעים מאמצים גדולים לסכל עסקאות כאלו בראשיתן.

אחד החוטים המקשרים בין אותן עמותות הוא עו"ד דורון ניר־צבי, המתמחה בדיני מקרקעין ביהודה ושומרון. ניר־צבי מייצג את משה זר שעסק במשך שנים רבות ברכישת קרקעות מפלסטינים, וכן את עמותת 'הרחיבי' העומדת מאחורי רכישת הבתים בחברון. הוא עצמו עומד בראש עמותה נוספת שעוסקת כבר למעלה משלושים שנה בגאולת קרקעות, בשם 'הקרן לגאולת קרקע'. יוסוף, שהתוודע לחלק מן העסקאות הללו, יצר קשר כדי למכור את הנכס שבחזקתו.

נציגי העמותה מסרבים בעקשנות לחשוף את הסכום הכולל של העסקה, אבל ההערכה היא שמדובר במאות אלפי דולרים לפחות. "בוא נגיד שהוא לא קופח, והוא עוד יקבל מאיתנו", אומר ניר־צבי.

איך נוצר הקשר עם מוכרים ערבים?
"בדרך כלל הם אלה שיוצרים את הקשר איתנו. אחרי רכישה כזו, למשל, אנחנו יכולים לקבל פניות כמעט בכל דרך, אפילו באמצעות פייסבוק. הפניות הללו מתבצעות בדיסקרטיות גדולה מאוד".

הם עושים זאת בשביל כסף?
"בדרך כלל כן, פחות בקטע של ציונות. מערבים הוא לא היה מקבל את הסכום שהוא קיבל מאיתנו".

הפגישות עם יוסוף התרחשו בכמה מקומות ואף תועדו והוסרטו, כדי לשלול טענות עתידיות נגד כשרות העסקה. בהוראת הרוכשים וכדי לוודא כי אין בנמצא יורשים או בעלים נוספים לנכס, התבקש יוסוף לשפץ את המבנה ולהכינו למגורים.
 

הוא ידע שהוא מוכר ליהודים?
"בוודאי שהוא ידע, וכבר בהתחלה הוא נתן לנו ייפוי כוח בלתי חוזר".

עד כמה הוא אמין? אולי הוא לא הבעלים היחיד?
"הבן־אדם מחזיק את הנכס שנים. הוא הציג לנו חשבונות ארנונה, מים וחשמל של השנים האחרונות. הוא שיפץ את הנכס בהוראתנו ובמימון שלנו, ואף אחד לא פתח פה".

אז למה לא הלכתם להוציא היתר עסקה?
"כדי לא לחשוף את המוכר. אילו פנינו למנהל האזרחי כדי לקבל היתר עסקה לפני שהכול גמור, לא בטוח שהיינו מסיימים את הרכישה".

על פי החוק, כדי לבצע עסקת מקרקעין ביו"ש יש לקבל מראש את אישורו של קצין מטה רישום במנהל האזרחי, ובמקרים מסוימים אף את אישורו של ראש המנהל האזרחי. ניר־צבי מסביר כי פנייה מראש למנהל האזרחי הייתה מסכנת את חייו של המוכר וגם את העסקה.

לאחר קבלת היתר העסקה יש לבצע הליך הקרוי 'רישום ראשון' שמתבצע גם הוא במנהל האזרחי, ושמשמעותו הפיכת הנכס למוסדר ורישומו בפעם הראשונה בספרי המקרקעין. מדובר בהליך המקביל לרישום בטאבו שמתבצע בתוך הקו הירוק. חלק מהליך ההסדרה כולל את איתור המיקום המדויק של הנכס ומדידתו, ואף פרסום פרטי הנכס בעיתונות כדי לאתר התנגדויות של בעלי זכויות להליך הרישום.

ביום חמישי שעבר, כמה שעות לפני שנכנסו לבתים, העבירו אנשי עמותת 'הרחיבי' את כל החומר המשפטי הנוגע לרכישה ללשכת שר הביטחון. בשעות הערב היה זה תורם של אנשי הבית היהודי להתערב בסוגיה. נציגי המפלגה פנו לראש הממשלה בבקשה למנוע את הפינוי הצפוי. אך נתניהו דחה את הבקשה וטען כי העניין מצוי בסמכותו של שר הביטחון וכי הוא אינו מעוניין להתערב בשיקול דעתו. יעלון, מצדו, היה נחוש לפנות את המתיישבים מהבתים עד לסיום בדיקת הרכישה.

בתחילת השבוע הועברו למנהל האזרחי מסמכי הרכישה, ובמקביל הנחה ראש הממשלה לזרז את הליך הבדיקה. בעמותת 'הרחיבי' מקווים כי כבר בימים הקרובים תושלם הבדיקה, יתקבל היתר העסקה והם יורשו לחזור לבתים ולא יצטרכו להמתין עד לאחר הליך 'רישום ראשון', כפי שקרה בבית המכפלה.

בשנים האחרונות רכשו יהודים בחברון שני בתים, 'בית השלום' ו'בית המכפלה'. בית השלום אוכלס בשנת 2007, אך פונה כעבור שנה וחצי. רק לאחר סאגה משפטית שהסתיימה לפני כשנתיים הורשו המתיישבים לחזור למבנה.

את בית המכפלה רכשו המתיישבים במרץ 2012, אך פונו ממנו כעבור שבוע. לאחר הפינוי קבע יועמ"ש לאזור יהודה ושומרון, אל"מ דורון בן־ברק, כי המתיישבים לא יורשו לאכלס את המבנה לפני שיסיימו הליך רישום ראשון. מאז, כבר כמעט ארבע שנים, מנסים הרוכשים לסיים את ההליך.
 

"זה קשקוש", קובע ניר־צבי. "בבית המכפלה עשו לנו תרגיל. אמרו שלא ניכנס לבית עד שלא נשלים את הרישום, אבל אין לזה שום בסיס חוקי כי גם מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט קבע שלא חייבים להתנות את הכניסה לבית המכפלה ברישום ראשון. אבל מי שהכריע בסוף היה דורון בן־ברק".

זאת אומרת שאם מחר תהיה התניה לרישום ראשון, הכניסה תתעכב?
"היא תתעכב בכמה שנים. זה תהליך ארוך. בבית המכפלה בוגי ביקש לזרז את ההליך, ואנחנו מתקשקשים עם זה כבר ארבע שנים ועוד לא סיימנו. זה תהליך שכל אחד יכול להתנגד לו. הערבים מגישים מאות התנגדויות, חלקן התנגדויות סרק, וזה הופך את ההליך לבלתי נגמר.

"כשאתה קונה בית בכל מקום במדינה אתה מקבל את המפתח אחרי ששילמת את הכסף, לא אחרי שרשמת בטאבו. אף אחד בחברון, כולל הערבים שאנחנו קנינו מהם, לא רשום כבעלים בטאבו ולאף אחד שם אין היתר עסקה. הדרישה מאיתנו להמתין עד להשלמת הרישום היא לא מידתית ולא הוגנת".

אין סיכונים בעסקאות הללו?
"על כל עשרים ניסיונות מכירה רק עסקה אחת מבשילה ומושלמת. אנחנו נכנסים למשא ומתן רציני רק כשיש לנו מאה אחוזי ודאות של כשרות הניירת ושל בעלות המוכר הפוטנציאלי על הנכס".

כמה עסקאות כאלו נמצאות בקנה?
"יש עוד כמה וכמה, אי אפשר לפרט".

יש כאלו שקרובות להשלמה?
"יש גם כאלו שהושלמו. אנחנו פשוט מחכים לרגע הנכון כדי להוציא אותן לפועל. במקרה הזה נכנסנו לבית מתוך אילוץ, הבנו שהרשות הפלסטינית 'יושבת' על המוכר".

מאז יום חמישי נמצא המוכר הערבי תחת שמירה הדוקה. ממקום מחבואו ובאמצעות איש קשר הוא מאשר כי הוא הבעלים היחיד של הנכס, מסביר כי המניע מבחינתו למכור את הנכס היה שיקול כלכלי, ומספר שהיהודים משלמים הרבה יותר משהיה מקבל משכניו הערבים.
 

בכירים בהתיישבות לא רואים ביעלון יריב של ההתיישבות, להפך, אולם הם מותחים ביקורת על התנהלותו בעניין הבתים והתנגדותו להקמת ועדת שרים לענייני התיישבות. לדבריהם, "ועדה כזו יכולה לעזור לו לפתור חלק מהבעיות. הוא היה יכול להפיל עליה חלק מה'צרות' שלו ולתת לה לפתור אותן.

"גם עכשיו, אחרי שהוועדה הוקמה, היא בסך הכול תפאורה. כל הסמכויות שלה לפעילות ביהודה ושומרון נותרו בידיים של יעלון. אם היינו מתעקשים בהתחלה שסגן שר הביטחון, הרב אלי בן־דהן, יקבל את האחריות על המנהל האזרחי, כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים, כל המציאות היום הייתה אחרת לגמרי".

גורם ביטחוני דוחה את הטענות ומספר ל-nrg כי כבר לפני כחודש פנו הרוכשים לשר הביטחון בבקשה לקדם בצורה חשאית מתן היתר עסקה. יעלון הסכים והציע לרוכשים להעביר את הניירת למנהל האזרחי, אך הרוכשים סירבו להעביר את מסמכי הרכישה ותחת זאת נכנסו למבנה באופן חד־צדדי וללא אישור מהדרג המדיני והביטחוני.
 
"זו זכות גדולה בשבילנו להמשיך את מפעל הקניין וגאולת האדמות שהתחילו יצחק טבנקין ויהושע חנקין וחבריהם", אומר ראש מועצת קריית־ארבע, מלאכי לוינגר. "חובתנו להמשיך ליצור רצף התיישבותי מקריית־ארבע לחברון ומערת המכפלה. אני מצפה מהממשלה, ונזכור שמדובר בממשלה לאומית, להוביל אותנו בדרך הלאומית ולחזק את המשך התרחבותה של ההתיישבות בקרית־ארבע וחברון ובכל יהודה ושומרון. המצב כיום, לצערי הרב, הוא שממשלת ישראל אינה פועלת בדרך שאותה הבטיחה לבוחריה".

לוינגר מספר כי בשבועות האחרונים פגש את נתניהו ויעלון בכמה הזדמנויות ושמע מהם התחייבויות מפורשות לאפשר בנייה חדשה בתחומי קריית־ארבע, אך בינתיים הדברים "נשארים באוויר" כלשונו. "אנחנו מצפים שראש הממשלה לא רק ידבר אלא יעשה מעשים בפועל לחיזוק ההתיישבות היהודית, וששר הביטחון 'יעבור לעשייתן' של כל ההבטחות שניתנו לנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg