אולמרט הודה בשיבוש הליכים; השופט: "למה העונש חופף"?
במסגרת הסדר טיעון הוגש כתב אישום נגד רה"מ לשעבר בגין שיבוש הליכים בשניים ממשפטיו, בעקבות הקלטות שולה זקן שחשפו כי ניסה להניא אותה להעיד נגדו. נשיא בית המשפט ביקר את החלטת הפרקליטות להסכים למאסר חופף לעונשו של אולמרט ממשפט הולילנד: "הראיות ניצחות. הוא לא התנדב להודות"
ביקורת מפתיעה של נשיא בית משפט השלום על הפרקליטות - בהסדר הטיעון של אולמרט: ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הודה היום (שלישי) בבית משפט השלום בירושלים בשיבוש הליכי משפט, במסגרת הסדר טיעון עליו חתם עם הפרקליטות, בעקבות חשיפת מה שנודע כ"הקלטות שולה זקן". פרקליטיו של אולמרט, עורכי הדין אלי זוהר ואייל רוזובסקי, סיכמו עם הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגדו בגין שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט - בפרשות ראשונטורס, טלנסקי, מרכז השקעות והולילנד. זו הפעם הראשונה שבה מודה אולמרט באחת העבירות בהן הורשע. במהלך הדיון השמיע השופט אביטל חן ביקורת על הסיכומים בנוגע לעונש שיוטל על ראש הממשלה לשעבר. הוא נמנע מלאשר את הסדר הטיעון, וקבע דיון נוסף בתיק ב-10 בפברואר.עוד כותרות ב-nrg:
הקרב הצמוד באיווה: ניצחון - בהטלת מטבע
הכנסת אישרה באופן סופי את "חוק המישוש"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כתב האישום הוגש כחלק מהסדר הטיעון, ולפיו אולמרט יודה ויורשע בשתי עבירות שיבוש מהלכי משפט, ויושתו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בחופף לעונש המאסר אשר נגזר עליו בפרשת הולילנד. בנוסף ייגזרו עליו עונשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 50 אלף שקל.
אהוד אולמרט מגיע לבית משפט השלום בירושלים. (צילום: בני פלבן)
בנוגע להסכמות אלו, פנה השופט חן לנציגת הפרקליטות, עו"ד קרן בר מנחם אחרי שהציגה את הסדר הטיעון ואמר: "הכל בחופף? הוא ביצע שתי עבירות". בתשובה, אמרה עו"ד בר מנחם: "בסופו של דבר יש כאן עונש מאסר בפועל של שישה חודשים. אם שופט אחד היה צריך לגזור את דינו בתמונה הכוללת, בסופו של יום, העונש לא היה משתנה".
השופט חן המשיך: "הוא לא הולך למאסר בתיק הזה, למרות שהראיות בתיק הזה ניצחות. זה לא כזה התנדבות שהוא לוקח אחריות" הוא הוסיף בנימה ביקורתית: "האם סיכמתם על כמות גבוהה של חודשי מאסר כדי שהוא לא יהיה במאסר בכלל?"
בהצגת הסדר הטיעון אמרה עו"ד בר מנחם: "הקלטות שמסרה שולה זקן היוו את הבסיס לחתום איתה על הסכם עדת מדינה, ולכתב האישום שבו הודה אולמרט היום. ההקלטות נתנו לנו הצצה למערכת כוחות של נאשם דומיננטי אל מול מי שחלש ממנו, תלוי בו, מחפש את קרבתו ורוצה בטובתו. נחשפנו למערך אינטרסים סבוך והדדי בין שני כוחות אלו, כאשר המחיר היה חציית הקווים בין מותר לאסור".
היא הוסיפה: "מהאישום הראשון עולה כי אולמרט פגע באינטרס הציבורי של חשיפת האמת בפני בית המשפט. הוא פעל בשתי הזדמנויות שונות כדי לשכנע אותה להימנע מעדות ואף נטע בליבה את החשש במקרה שהיא תעלה להעיד. בפועל היא נמנעה מלהעיד להגנתה. באישום השני, אולמרט פעל כדי למנוע מזקן לחתום על הסדר טיעון. עמדה בפניו מטרה ברורה למנוע את הדבר, ולכל הפחות לשלוט בפרטי ההסדר אם ייחתם, על מנת לשמור על האינטרסים שלו. בסופו של יום, זקן לא חתמה על הסדר הטיעון. דבריו אלו כללו הבטחה ברורה לזקן כי אולמרט יבצע עבורה שני דברים במקביל: ימשיך לדאוג לרווחתה הכלכלית שלה ושל בני משפחתה ושידאג למצוא עבורה סנגור אחר במקום הסנגור שקיבלה מהסנגוריה הציבורית".
עורך דינו של אולמרט איל רוזובסקי, הגן על קבלת ההסדר שחתם אולמרט: "נגד מר אולמרט התנהלו שבע חקירות שנסגרו בשנים האחרונות. כשמדבור בכל נאשם, יש לפעמים אינטרס ציבורי בכך שנביא את העניינים המשפטיים לידי סיום. קל וחומר שמדובר בראש ממשלה לשעבר. לא נפל פגם בשיקולי התביעה. בית המשפט מתערב בהסדרים כאלו רק במקרים נדירים".
השופט חן הגיב לדבריו של עו"ד רוזובסקי, וחזר על ביקורתו בנוגע לעונש החופף: "אם שולה זקן לא הייתה מעידה זה היה מוביל לזיכויו של אולמרט. הביקורת היא לא על גובה הענישה אל על עצם החפיפה המלאה. הפסיקה מדברת על צורך בהנמקה משכנעת מדוע העונש ירוצה בחופף".
בכתב האישום שהגישה הפרקליטות נאמר כי בין אולמרט לבין זקן, ששימשה מנהלת לשכתו בתפקידיו השונים, שררה מערכת יחסים הדוקה, במסגרתה גם תמך אולמרט בזקן וסייע לה כלכלית. במהלך ניהול שני המשפטים נגד אולמרט וזקן בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט המחוזי בת"א, המשיך אולמרט לתמוך כלכלית בזקן והעביר אליה סכומי כסף נכבדים, בין היתר על מנת לסייע לה במימון שכר טרחת עו"ד.
באישום הראשון נאמר כי בשנת 2011, לקראת שלב ההגנה בתיק הירושלמי, נפגשו אולמרט וזקן בבית מלון בירושלים ושוחחו אודות עדותה הצפויה של זקן. בפגישה זו, הפציר אולמרט בזקן, בניסיון לשכנע אותה שלא להעיד במשפט. בין היתר, אמר לה כי גורלם המשפטי כרוך זה בזו, וכי אם הוא יורשע, היא בוודאי תורשע גם כן, ועל כן עליה לפעול לטובת האינטרסים שלו. בפגישה נוספת המשיך אולמרט במאמציו להניא את זקן שלא תעיד במשפטם, תוך שהוא מנסה לעורר בה חשש מפני הצפוי לה במהלך חקירתה הנגדית. ואכן, בסופו של דבר הודיעה זקן כי היא בוחרת להימנע מלהעיד להגנתה.
לפי האישום השני, בשעה שפרקליטיה של זקן ניהלו מגעים להסדר טיעון בתיק הולילנד, היא נפגשה עם אולמרט בבית מלון בירושלים. אולמרט, אשר הבין כי בעקבות הסדר הטיעון תוזמן זקן להעיד כעדת תביעה והדבר עלול לפגוע בו, ניסה להשפיע עליה שלא לחתום עליו.
אולמרט אמר לזקן שאין מקום בשלב זה להסדר טיעון, וכי הדבר יפגע בו ובסיכויי ההגנה בתיק. במטרה לשכנעה שלא לחתום על הסדר הטיעון, הוא העלה בפניה שלל נימוקים, ואמר לה, בין היתר, כי "אני בדעה שכל מו"מ עכשיו הוא טעות, תקשיבי למה שאני אומר לך, ככל שהדבר הזה מתרחק מזמן המעשה.. זה מקטין את העונש בצורה דרמטית... בינתיים יתייצב המצב, תירגעי...". אולמרט אף הבטיח לזקן כי ידאג לפרנסתה ולפרנסת בני משפחתה, ואף יחפש עבורה סניגור פרטי ויסייע במימון שכר טרחתו
בהמשך, הזמינה זקן את אולמרט לביתה כדי להראות לו את טיוטת כתב האישום המתוקנת. במהלך אותה פגישה, הוא המשיך במאמציו לשכנע את זקן ובני משפחתה להימנע מלחתום על הסדר הטיעון. במקביל, ביקש לוודא, כי במידה ותחליט לחתום על הסדר הטיעון, כתב האישום המתוקן בו תודה לא יפגע בו, והציע לה לשם כך תיקונים אפשריים בניסוחו. בסופו של דבר, הודיעה זקן לפרקליטיה כי החליטה שלא לחתום על הסדר הטיעון.
בכתב האישום נאמר כי במעשיו אלה עשה הנאשם דבר בכוונה להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, ועל כן מיוחסות לו עבירות של שיבוש מהלכי משפט.
לקראת הכרעת הדין במשפט הולילנד במרץ 2014 החליטה זקן לחתום על הסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו סיפקה הקלטות המוכיחות לכאורה שאולמרט ניסה למנוע ממנה להעיד נגדו בתיק הולילנד ובתיקים נוספים, ובכך עבר עבירות של שיבוש מהלכי משפט, שבעניינן הושג כעת הסדר הטיעון.
אקו"ם