ראשי » חדשות » בארץ

הרכב מורחב בבג"ץ ידון בעתירות נגד מתווה הגז

לדברי העותרים, בהם מפלגת העבודה ומרצ, החלטת מתווה הגז התקבלה בחוסר סמכות ומדובר בהחלטה "בלתי סבירה ובלתי מידתית". לפי הערכות השינויים האחרונים במשק האנרגיה הישראלי עשויים להשפיע על הכרעת בג"ץ

בג"ץ עתיד לדון היום בבוקר (ד') לראשונה בחמש העתירות שהוגשו כנגד מתווה הגז בהרכב מורחב, שיכלול את המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, השופט סלים ג'ובראן, השופטת אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט נועם סולברג.

העתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, ארגון אדם טבע ודין, הפורום הישראלי לאנרגיה, העמותה לכלכלה בת קיימא וגם מפלגות העבודה ומרצ דורשות לבטל את החלטת הממשלה מאוגוסט האחרון על מתווה הגז בשל שלל בעיות ופגמים שנפלו בהליך קבלתו, כך לטענתם.

עוד כותרות ב-nrg:
"הילארי קלינטון תנצח; טראמפ ישפיע ולא ייבחר"
מלך ירדן מזהיר: "נפסיק לקבל פליטים סורים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
ראשית, נטען כי החלטתו של ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים, המעניק פטור לחברות הגז מהוראות החוק במידה והדבר דרוש מטעמים מדיניים או ביטחוניים, הוא זה שאפשר את הפעלת המתווה. לדברי העותרים החלטה זו התקבלה בחוסר סמכות ובכל מקרה מדובר בהחלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

דגש מיוחד ניתן לבעייתיות של פסקת היציבות הרגולטורית שבמתווה, לפיה כובלת הממשלה את עצמה ובכך גם את הכנסת שלא לשנות כלל את החקיקה הקשורה בהפעלת המתווה בעשר השנים הקרובות. הנקודה השלישית קשורה להיבטים מקצועיים של המתווה עצמו, וכוללת טענות נגד הגדלת הייצוא וההיתר לייצא ממאגר תמר לפני פיתוחו של מאגר לוויתן. כמו כן נטען כנגד המחירים הגבוהים מידי שנקבעו במתווה ללא קשר למחירי הנפט הצונחים בעולם.

צועדים בדיזינגוף במחאה על "שוד הגז" בנובמבר (צילום: אבי נידם)
 

בתגובתה לעתירות, התרכזה המדינה בטענה כי מתווה הגז הוא החלופה האפקטיבית היחידה, או כפי שציין ראש הממשלה נתניהו במכתבו לאיתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה: "אין מדובר במתווה אידיאלי... אולם בעיתוי הנוכחי ועל בסיס הנתונים הקיים מדובר לדעתי במתווה הכרחי".

אין לעותרים או לבית משפט, טוענת המדינה, את היכולת להחליף את שיקול דעתה של המדינה בקידום מדיניות משק הגז הטבעי בישראל. לדעת המדינה, ביטול המתווה יציף שאלות רבות שלעותרים אין מענה להן: כמה זמן יארך תהליך זה (מכירת חלקה של נובל אנרג'י בלווייתן) לאור התנגדותן הצפויה של בעלי האחזקות, ומהו סיכוייו של ההליך המשפטי? כיצד הדבר ישפיע על יכולתה של המדינה למשוך אליה משקיעים אחרים ועל תדמיתה הרגולטורית במישור הבינלאומי? מי תהיה החברה המפעילה שתיכנס למאגרים במקום נובל, בהינתן מיעוט החברות שביכולתן לשמש כ"מפעיל" מאגרים בסדרי גודל כזה במים עמוקים? ועוד.
 

מאז שהעתירות הוגשו נגד המתווה, אירעו מספר שינויים בתמונת משק הגז הישראלי שהמדינה תנסה לרתום לטובתה במהלך הדיון. בתחילת השבוע הודיעו השותפות במאגר לווייתן, נובל ואנרג'י, על עסקה ראשונה למכירת גז בהיקף פוטנציאלי של 1.3 מיליארד דולר ליזמית החשמל הפרטית אדלטק.

אישור מתווה הגז בכנסת. צילום: ערוץ הכנסת
 

ההסכם הותנה בכך שבעלי לוויתן יקבלו החלטה סופית על פיתוח המאגר עד סוף 2016 וקבלת החלטה סופית של הרוכשת, מה שעורר ביקורת במטה המאבק במתווה הגז על כך שמדובר בספין תקשורתי לקראת הדיון בבג"ץ. בשבוע שעבר הכריז נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ על כך שיפעלו יחד עם ממשלות קפריסין ויוון להנחת צינור ייצוא תת ימי שיוליך גז ישראלי וקפריסאי ליוון, ומשם לאירופה. סוכם על הקמת וועדת מנכ"לים משותפת שתבחן את היתכנות שיתוף הפעולה.  

בנוסף לפני כשבועיים הודיעו חברת ישראמאקו ומודיעין אנרגיה על פוטנציאל גדול למאגרי גז בגודל של מאגר תמר ברישיונות לחיפוש גז טבעי בשדה "דניאל" שבבעלותם. לכאורה מעידים הממצאים על היתכנותה של תחרות עתידית במשק הגז, אך יחד עם זאת מדובר בדוח המבוסס על סקרים גיאולוגיים בלבד, ולא על תוצאות של קידוחי אמת. בנוסף הממצאים מתייחסים לעשרה מבנים קטנים נפרדים, כך שעלות ההפקה עלולה להיות גבוהה מידי.
 
בכל מקרה גם אם לא מדובר בנתונים סופיים ועסקאות חלוטות, אין ספק שהם מעידים על ההתעניינות הרבה במאגרים וחשיבות פיתוחם המהיר, נקודה ששופטי בג"ץ יתקשו להתעלם ממנה. עתירתם לצו ביניים למניעת הפעלת מתווה הגז עד לקבלת הכרעה בעתירה נדחתה כבר לפני כחודש על ידי השופט עוזי פוגלמן, וניתן לראות בכך משום איתות לגישתו הכללית של הבג"ץ כלפי צדקת העתירה ודחיפות לקבלת הכרעה בה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg