ראשי » חדשות » בארץ

הדיון על הגז: רה"מ צפוי להגיע לבג"ץ

הדיון בעתירות נגד מתווה הגז הגיע לבג"ץ, והרכב מורחב של שופטים יחליט האם לקבל או לדחות את חמש העתירות שהוגשו. בהסכמת המדינה, ייערך דיון במתכונת של "צו על תנאי". אם יהיה צורך, נתניהו ושטייניץ יישאו דברים בפני השופטים

עשרות עורכי דין והיועצים משפטיים של כלל המשרדים הרלוונטיים, הגיעו הבוקר (יום ד') אל אולם ג' של בית המשפט העליון לדיון בבג"ץ על העתירות נגד מתווה הגז. גם שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ, יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, ח"כ שלי יחמוביץ ויו"ר מרצ זהבה גלאון, נוכחים בבית המשפט. מחוץ לאולם, התקיימה הפגנה של עשרות ממתנגדי המתווה.

עוד כותרות ב-nrg:
-נציב שירות המדינה בעבר: "תומך במרי אזרחי"
-מנהיג הכורדים: לערוך משאל עם על העצמאות
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בתחילת הדיון הציעו חמשת השופטים לנהל את הדיון במתכונת של צו על תנאי, שבו מציגים העותרים את טענותיהם, ומנגד, נציגי המדינה משיבים להם. לאחר כשעה של התייעצויות, נענתה המדינה לבקשת השופטים. 
 
לאחר שהתקבלה הסכמת המדינה, החל הדיון כאילו ניתן צו על תנאי, תוך שהיא מבקשת שיינתן לשר שטייניץ ולראש הממשלה נתניהו, המכהן גם כשר הכלכלה, לשאת את דבריהם. השופטים קראו למדינה להגיש תצהיר ואם יהיה צורך, נתניהו יוכל להתייצב בפני בג"ץ, ככל הנראה בדיון נוסף שייערך ביום אחר. ראוי לציין כי אם הדבר אכן יקרה, תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה ראש ממשלה מכהן מופיע בפני שופטי בג"ץ.  

עוד קודם לכן, במסגרת דברי הפתיחה, ביקש ראש ההרכב, השופט אליקים רובינשטיין, לקבל את כל חוות הדעת החסויות בנוגע למתווה, את הפרוטוקולים החסויים של ועדת הכלכלה ודיוני הקבינט הסגורים, על מנת לנהל את הדיון ביעילות. נציגי המדינה השיבו כי עליהם לבדוק זאת. לדבריו, השאלות הגדולות, הם הפעלת סעיף 52  – שעוקף את החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, וכן ההקפאה הרגולטורית.

צילום: בני פלבן
 
השר שטייניץ נשא דברים ואמר לשופטים: "האחריות על ביטחון אנרגטי ואספקת אנרגיה זמינה גם במצבי חירום לאזרחי ישראל מונחת על כתפי הממשלה וכתפי שלי אישית - זו אחריות כבדה ביותר", אמר השר שטייניץ לשופטים. "אבל אני עומד פה גם כשר שעוסק במגעים המדיניים חלק גדול מהם חשאיים בחודשים האחרונים בתחום הזה. גם כחבר קבינט וגם כמי שנידרש לתחום הזה ב-2009-2013 בכהונתי כשר אוצר".
לדבריו, "אנחנו נמצאים בנושא משק האנרגיה והביטחון האנרגטי במשבר חמור מבחינתי, זה שהוא לא מורגש יש לכך סיבות, אני מקווה שגם לא יורגש בתקופה הקרובה. כשר האנרגיה לא יכול להיות אחראי לביטחון האנרגטי ואספקת חשמל סדירה 60% מהגז, כל עוד יש רק מאגר אחד שנמצא מתחת לפני הים בעומק שרק רובוטים מגיעים לכך, ובמקרה של פגיעה במקרה של פגעי טבע ותקלה טכנית, או במקרה של אסדה ירי טילים מלבנון או מעזה". 
    
את העתירות הגישו בין השאר התנועה לאיכות השלטון, ארגון אדם טבע ודין, הפורום הישראלי לאנרגיה, העמותה לכלכלה בת קיימא וגם מפלגות העבודה ומרצ, שדורשות לבטל את החלטת הממשלה מאוגוסט האחרון על מתווה הגז, בשל שלל בעיות ופגמים שנפלו בהליך קבלתו - כך לטענתם.

ראשית, נטען כי החלטתו של ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים, המעניק פטור לחברות הגז מהוראות החוק במידה והדבר דרוש מטעמים מדיניים או ביטחוניים, הוא זה שאפשר את הפעלת המתווה. לדברי העותרים החלטה זו התקבלה בחוסר סמכות ובכל מקרה מדובר בהחלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

דגש מיוחד ניתן לבעייתיות של פסקת היציבות הרגולטורית שבמתווה, לפיה כובלת הממשלה את עצמה ובכך גם את הכנסת שלא לשנות כלל את החקיקה הקשורה בהפעלת המתווה בעשר השנים הקרובות. הנקודה השלישית קשורה להיבטים מקצועיים של המתווה עצמו, וכוללת טענות נגד הגדלת הייצוא וההיתר לייצא ממאגר תמר לפני פיתוחו של מאגר לוויתן. כמו כן נטען כנגד המחירים הגבוהים מידי שנקבעו במתווה ללא קשר למחירי הנפט הצונחים בעולם.

בתגובתה לעתירות, התרכזה המדינה בטענה כי מתווה הגז הוא החלופה האפקטיבית היחידה, או כפי שציין ראש הממשלה נתניהו במכתבו לאיתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה: "אין מדובר במתווה אידיאלי... אולם בעיתוי הנוכחי ועל בסיס הנתונים הקיים מדובר לדעתי במתווה הכרחי".

אין לעותרים או לבית משפט, טוענת המדינה, את היכולת להחליף את שיקול דעתה של המדינה בקידום מדיניות משק הגז הטבעי בישראל. לדעת המדינה, ביטול המתווה יציף שאלות רבות שלעותרים אין מענה להן: כמה זמן יארך תהליך זה (מכירת חלקה של נובל אנרג'י בלווייתן) לאור התנגדותן הצפויה של בעלי האחזקות, ומהו סיכוייו של ההליך המשפטי? כיצד הדבר ישפיע על יכולתה של המדינה למשוך אליה משקיעים אחרים ועל תדמיתה הרגולטורית במישור הבינלאומי? מי תהיה החברה המפעילה שתיכנס למאגרים במקום נובל, בהינתן מיעוט החברות שביכולתן לשמש כ"מפעיל" מאגרים בסדרי גודל כזה במים עמוקים? ועוד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg