ראשי » חדשות » בארץ

נציבות הביקורת על הפרקליטות מסכמת את 2015

נציבות הביקורת על הפרקליטים פרסמה סקירה של פעילותה בשנה שעברה, העוסקת בין היתר בפרשיות פישר והמכון לרפואה משפטית, תוך התייחסות עקיפה לדו"ח גולדברג הממליץ על הפרדה בין ביקורת פרטנית למערכתית, מה שצפוי לפגוע בסמכותה

נציבות הביקורת על הפרקליטות  פרסמה הבוקר (יום ב') סקירה של פעילותה בשנת 2015, בה הוצגו דוגמאות התומכות בצורך לשלב בין ביקורת פרטנית למערכתית. הסקירה כללה בין היתר התייחסות לפרשות שזכו לתהודה ציבורית, וביניהן החשדות שנקשרו בשמה של פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד רות דוד, והתנהלות הפרקליטות מול המכון לרפואה משפטית, כפי שנחשפה בהליכים הקשורים לתיק זדורוב ובתכנית "עובדה".

עוד כותרות ב-nrg
-שמחה גולדין לרזי ברקאי: "מה שאמרת נורא ואיום"
-יחימוביץ' ויתרה: קשה לפתח איבה כלפי יצחק הרצוג
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"הניסיון המעשי של נבת"ם (נציבות הביקורת – א.ס.) מלמד כי ממשק העבודה בין שני האגפים (הפרטני והמערכתי – א.ס.) מבטיח היכרות מעמיקה ויסודית, ראייה הוליסטית, וקבלת תמונה מלאה ומהימנה בנוגע להתנהלות הגופים המבוקרים, אחידות בנושאים שונים, ומניעת המלצות והכרעות העומדות בסתירה זו לזו. קיומם של שני אגפי ביקורת תחת קורת גג אחת, והממשק ביניהם, מאפשרים פיתוח מומחיות והתמקצעות הגוף המבקר בתחומי העיסוק הייחודיים של הגופים המבוקרים", נכתב בסקירת הנציבות.
 
זהו לא מקרה שהסקירה עוסקת בחשיבות השילוב בין ביקורת מערכתית לפרטנית. כזכור, דו"ח השופט בדימוס אליעזר גולדברג שהוזמן לבקשתה של שרת המשפטים איילת שקד ושנועד לבחון את המשך פעילותה של הנציבות, קבע כי יש לפצל בין גוף ביקורת שיבחן תלונות פרטניות נגד פרקליטים לבין גוף שיעסוק בביקורת מערכתית רוחבית ושיפעל כגוף ביקורת פנימי במשרד המשפטים.

נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל מתנגדת לפיצול שכזה וסבורה כי יפגע באפקטיביות של הביקורת. בפרקליטות ובארגון הפרקליטים סבורים כי יש לאמץ את מסקנות הדו"ח.

במהלך השנה האחרונה פורסמו מספר דו"חות מערכתיים של הנציבות שעסקו בין היתר בזכויות נפגעי עבירה ובנושא יידוע ושימוע בהליכים פליליים. בסקירה שפורסמה הבוקר פורטו גם נתונים בנוגע לתלונות הפרטניות שטופלו על ידה.

בסקירה נכתב כי מספר התלונות הפרטניות שהוגשו בממוצע מדי חודש עלה בשנת 2015 ב-96%. מרבית התלונות הוגשו על ידי אנשים פרטיים, 5 מתוכן  הוגשו על ידי אסירים ואחת על ידי עצור. בנוסף עלה כי מרבית התלונות (277) הוגשו ביחס לפרקליטות וכי רק מיעוט מתוכן הוגש ביחס לתביעה המשטרתית (39) ולגופים מבוקרים אחרים.

מתוך 344 תלונות שהתקבלו בנציבות, רק 21 נמצאו מוצדקות. 15 מתוכן לא כללו המלצה אופרטיבית. בנציבות דחו את טענות ארגון הפרקליטים, לפיהן ארגוני פשיעה עושים שימוש בנציבות כדי להפעיל לחץ על פרקליטים. "ככל הידוע לנבת"ם, בשנת 2015 הוגשו לכל היותר 3 תלונות שיש לפונה בהן קשר כלשהו לארגוני פשיעה. אף אחת מתלונות אלו לא התקבלה על ידי נבת"ם כמוצדקת בשלב זה".
 

בנוסף נמצא כי בשנת 2015 נדחו על הסף 136 תלונות שהן כ-40% מהתלונות שטופלו על-ידי הנציבות במהלך השנה. מרבית תלונות אלו נדחו משום שמדובר בהליך משפטי שעדיין לא הסתיים, ומשום שכללו ביקורת על שיקול דעת שהפעיל פרקליט.        

בסקירה השנתית פורטו דוגמאות של תלונות מוצדקות. אחת מהן נוגעת למקרה שבו נחקרו גבר, אשתו בנו ובתו בחשד למעורבות ברצח שאירע בשנת 1996. לפי ממצאי הנציבות, רק 17.5 שנים לאחר מכן, בדצמבר 2013 קיבל הגבר הודעה על סגירת התיק נגדו. הוא פנה לנציבות בבקשה לבחון מדוע חלף זמן כה רב עד להחלטה לסגור את התיק נגדו, ונציבות קבעה שתלונתו מוצדקת לאחר שלא קיבלה מענה ברור מהפרקליטות.

בסקירה, קבלה הנציבה על העדר שיתוף הפעולה של הפרקליטות עם פעילות הנציבות. אחת הדוגמאות החמורות להשלכות של חוסר שיתוף הפעולה בין הגוף המבוקר למבקר, נוגעת לפרשת רונאל פישר. מהסקירה השנתית עולה שהנציבות החלה לבדוק את החשד הנוגע ליחסים בין עו"ד רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, לבין עו"ד רונאל פישר כבר ביולי 2014.
 
הנציבות פנתה לפרקליטות מחוז תל אביב וביקשה ממנה להעביר חומרים הנוגעים לתיקים שניהלה דוד בעת שכיהנה כפרקליטת המחוז בהם הופיע עו"ד פישר כסנגור. פרקליטות המחוז העבירה נתונים חלקיים בלבד ובשלב כלשהו סירבה לשתף פעולה עם הנציבות וטענה כי מדובר בתלונה פרטנית. הסירוב להעביר חומרים נוספים לנציבות נעשה על דעתו של פרקליט המדינה שי ניצן. במאי 2015, היום בו נעצרה דוד, התקשרה מזכירתו של פרקליט מחוז תל אביב לנציבות והודיעה לה כי החומרים זמינים לעיונה, אלא שאז הוחלט להפסיק את הבדיקה לאחר שהחלה חקירה משטרתית בנושא.

כאמור, חלק ממסקנותיה של הסקירה הן כי יש צורך בשילוב פעולה מלא בין אגף הביקורת המערכתית לאגף הביקורת הפרטנית. מסקנות אלו מתפרסמות כשבמשרד המשפטים שוקדים בימים אלו על ניסוח חוק שיסדיר את מעמדה של הנציבות.

כדוגמה לתרומה של תלונה פרטנית לביקורת המערכתית, ציינה הנציבות את סערת המכון לרפואה משפטית ואת סוגיית שינוי התצהירים שהפכה לסלע מחלוקת בין הנציבה לבין פרקליט המדינה ניצן והיועץ המשפטי לממשלה היוצא יהודה וינשטיין. בסקירה נכתב כי תלונה פרטנית התקבלה בנוגע "לאי סדרים בקשר שבין הפרקליטות למרכז הלאומי לרפואה משפטית", וכן בנוגע לשינויי תצהירים.
 

בהמשך החודש צפויה הנציבות לפרסם דו"ח ייחודי הנוגע למערכת היחסים שבין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית - המספק חוות דעת בעלות חשיבות קריטית בהליכים פליליים - שתכלול גם התייחסות ספציפית להתנהלות המכון עצמו, הכפוף למשרד הבריאות.

מדובר במהלך יוצא דופן משום שהמכון אינו נמצא במסגרת המנדט שמוענק כיום לנציבות הביקורת. ההחלטה לעשות זאת התקבלה בתיאום עם שר הבריאות יעקב ליצמן, וזאת, בין היתר, בעקבות תחקיר 'עובדה' בו נחשפה לכאורה שיטת עבודה פסולה הנוגעת לשיתוף הפעולה שבין המכון לפרקליטות.

מארגון הפרקליטים נמסר בתגובה לסקירה: "לצערנו הרב הנציבה עושה שימוש בפלטפורמה של הדוחות להכפשת מבוקריה במקום לשימוש הראוי להם. הנציבות משמיצה ארגון עובדים באופן שאיננו מוכר ואיננו לגיטימי למרות טענות משפטיות וענייניות שמעלה הארגון שאף נמצאו מוצדקות על ידי שופט עליון בדימוס ומבקר מדינה לשעבר שבחן טענות אלה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg