כתר ארם צובא הוכרז כנכס תרבות עולמי
ארגון אונסק"ו הכריז על כתב היד העתיק והחשוב של התנ"ך כ"נכס תרבות בינלאומי בעל מאפיינים יוצאי דופן" וצירף אותו למאגריו. זהו המוצג השני במוזיאון ישראל הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית
כתר ארם צובא, אחד מכתבי היד החשובים ביותר של התנ"ך, הוכרז היום (ג') על ידי אונסק"ו כנכס תרבות עולמי. הכתר מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. כתר ארם צובא נכתב בשנת 930 לספירה, ונחשב לכתב היד החשוב והמדויק ביותר בעולם של התנ"ך, ולמעשה לספר התנ"ך הכרוך הראשון שנוצר. כעת זוכה הכתר להכרה עולמית מיוחדת בחשיבותו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם החליט להכיר בו כנכס תרבות בינלאומי.עוד כותרות ב-nrg:
נתניהו: "התכנית - להקיף את כל ישראל בגדרות"
חשד: השאירה את תינוקה ברכב – ונכנסה למבחן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הספר היה פעמיים בסכנת אובדן: בפעם הראשונה לפני כאלף שנה, במאה ה-11, הוא נשדד על ידי השלטון הצלבני והועבר למצרים; ובפעם השנייה לפני קום המדינה בעקבות פרעות שביצע המון מוסת בחאלב שבסוריה, נגד הקהילה היהודית במקום. כעת, 57 שנים אחרי שהובא לארץ במבצע חשאי שארך כחצי שנה, הכיר אונסק"ו בכתב היד הידוע כתנ"ך הראשון בעולם הכרוך כספר כפריט ייחודי ובעל מאפיינים אוניברסאליים יוצאים מן הכלל.

אונסקו הכריז עליו כנכס עולמי. כתר ארם צובא
צולם: מכון בן צבי
הכתר שהופקד כהקדש לידי מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד יצחק בן-צבי, מוצג כיום במוזיאון ישראל בשיתוף פעולה בין שני המוסדות. זהו המוצג השני במוזיאון ישראל הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית של האו"ם.
במשך מאות שנים ריתק כתר ארם צובא דורות של יהודים בכל העולם. הכתר ידוע, בין היתר, ככתב היד אשר גם הרמב"ם עשה בו שימוש לצורך כתיבת הלכותיו. הוא ידוע לא רק בשל חשיבותו האדירה, אלא גם בשל הדרמה והמסתורין הסובבים אותו. לאחר שנשדד במאה ה-11 על ידי השלטון הצלבני, הוא נרכש נרכש בהון עתק על ידי הקהילה היהודית בקהיר במאה ה-12. משם הוא נדד במאה ה-14 עד שהגיע לחאלב שבסוריה. פעם נוספת היה בסכנה, כאמור, בעקבות פרעות שביצע אספסוף בבית הכנסת העתיק בחאלב ב-1947.
פרעות אלה הסתיימו בשריפת בית הכנסת ובהיעלמותו המסתורית של הכתר למשך עשור. בתחילה חשבו, כי הכתר עצמו נשרף באירועים, אך גורלו המשיך לרתק יהודים רבים מסביב לעולם. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחאלב לנשיא המדינה לשעבר, יצחק בן צבי, כי הכתר לא נשרף ולא אבד, אלא עדיין קיים במסתור בחאלב, והקהילה היהודית הפיצה שמועות על אובדנו כדי שלא יחפשו אותו.

כתר ארם צובא הוא המוצג השני שזוכה להיכלל במאגר של אונסק''ו. מוזאון ישראל
צילום: פלאש 90
רק בשנת 1957, לאחר מספר ניסיונות כושלים, הוברח כתר ארם צובא לישראל במבצע חשאי. מאז שהוסתר אבדו דפים מהספר וכיום יש בידינו רק 295 דפים מתוך 487 שהיו בספר השלם. הכתר נמצא באפוטרופסות מכון בן-צבי של יד יצחק בן-צבי. במשך שבע שנים עבר הכתר תהליכי שימור ושיקום מקיפים במעבדות מוזיאון ישראל וכעת הוא מוצג לציבור בהיכל הספר במוזיאון ישראל.
בעקבות ההכרה עליה הכריז אונסק"ו, תיעוד של הספר ייכלל במאגר "זיכרון עולם" של אונסק"ו שבו ניתן למצוא "נכסי תרבות בינלאומיים ובעלי מאפיינים יוצאי דופן", כהגדרת הארגון. מאגר "זיכרון עולם" של אונסק"ו נוסד בשנת 1995 והוא כולל כ-300 פריטים ואוספים נבחרים וייחודיים מרחבי העולם.
כאמור, זהו המוצג השני במוזיאון ישראל, ירושלים הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית. לפני כשנה זכה "כתב יד רוטשילד" להיכלל ברשימה היוקרתית. אז הייתה זו הפעם הראשונה שבה זכו מוסדות ישראלים, מוזיאון ישראל ו"דפי העדות" של יד ושם, להיכלל במאגר. הזוכים בתואר זה מהווים חלק מאוסף המורשת התיעודית העולמית.
יעקב יניב, מנכ"ל יד בן צבי, שיזם את ההכרה של אונסקו בכתר ארם צובה, מודה לארגון ומברך על החלטתו. "כתר ארם צובה מהווה שיא של כתבי היד של מורשת ישראל שנשתמרו אלפי שנים. ספר התורה ארם צובה ממחיש בתלאותיו, בעוצמתו ובהישרדותו את סיפורו של עם ישראל מימי הגלות והחורבן ועד ימינו", אמר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg