"עשינו היסטוריה": פריצת דרך למשפחות האומנה
הצעת חוק המסדירה את מעמד המשפחות עברה בקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה, 17 שנים לאחר שהחלו נסיונות להעברת החוק. "זהו יום מרגש עבורי", אמרה יוזמת החוק, ח"כ קארין אלהרר
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (יום ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ קארין אלהרר, בנוגע להסדרת נושא משפחות האומנה בישראל. בחדר הוועדה נרשמה התרגשות גדולה ודמעות על פני הנוכחים, לאחר שחברי הוועדה הצביעו בעד החוק, המסדיר לראשונה את מעמדן בישראל של משפחות האומנה, המהוות מסגרת משפחתית חלופית וזמנית לילדים שהוצאו מבתיהם. בשבוע הבא יעלה החוק להצבעה אחרונה במליאה, שלאחריה ייהפך לחוק בישראל.עוד כותרות ב-nrg:
- תכנן להציע נישואין וגילה את הנורא מכל
- האחים המוסלמים בירדן ניתקו קשר עם תנועת האם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בישראל חיים היום כ-10,000 ילדים שהוצאו מבתיהם. מתוכם, כ-2,500 ילדים שוהים אצל משפחות אומנה, וכ-7,500, שוהים בפנימיות, כך עולה מנתונים של מכון סאמיט למשפחות אומנה. על אף שמחקרים קובעים כי טובת הילדים היא לגדול במסגרת משפחתית, 80% מהילדים נשלחים לפנימיות ולמוסדות ורק כ 25% מהם נמצאים במשפחות אומנה. המצב בארה"ב ובמדינות מערב אירופה, לעומת זאת, הוא הפוך.
במסגרת הצעת החוק מוסדרות בין היתר זכויות הילד, זכויות וחובות המשפחה האומנת והמשפחה הביולוגית, וכן אחריות המדינה. הצעת החוק גם קובעת כי אדם המבקש לשמש כמשפחה אומנת יגיש בקשה למשרד הרווחה לקבל רישיון לאומנה, שיינתן רק לאחר שעבר הכנה והכשרה לתפקיד, ולאחר שתינתן חוות דעת של אנשי מקצוע בדבר הערכת כשירותו.
תנאים נוספים הכרחיים לתפקיד האומנה הם: ידיעת קרוא וכתוב, השכלה של 10 שנים לפחות, ללא לקות נפשית או התמכרות לסמים או אלכוהול - וכן כי נגד המועמד לא עומד נגדו כתב אישום בגין פגיעה בילדים.
עוד קובעת הצעת החוק כי שר הרווחה ימנה מפקח ארצי על האומנה, אשר יבקר בבית משפחת אומנה במצבים בהם קיים חשד לפגיעה בשלומו של הילד - וידרוש את תיקון המצב. השר יקים מנגנון לקבלת תלונות מילדים שהושמו באומנה, תוך שמירה על פרטיותם, וידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת על תוצאות הבירור לגבי אותן תלונות.
כל פעולה או החלטה בנוגע להשמה של ילד באומנה, תיעשינה רק אחרי שיישמעו דבריו של הילד, וכן ייעשה מאמץ לבצע את ההשמה בקרב קרובי משפחה של הילד, יחד עם אחיו ובקרבת הוריו הביולוגיים.
הצעת החוק קובעת עוד כי זכותו של הילד לדעת מיהם הוריו הביולוגיים ולהכיר אותם ואת משפחתו. כן נקבע כי יימסר להורי הילד מידע אודות משפחת האומנה ועל מצבו של הילד. יחד עם זאת, אם קיים חשש ממשי שמסירת מידע על הילד להוריו תגרום לו פגיעה כלשהי – לא יועבר המידע.
לדרישת יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, הוסר הסעיף המגביל בני חמישים ומעלה מלשמש הורי אומנה. "כל אדם זכאי להיות הורה, גם אני נפגעתי מהגבלות גילאיות שלא בצדק", אמר. אלאלוף גם בירך על אישור החוק: "עשינו היסטוריה של ממש וסדר בתחום החשוב הזה".
בתום ההצבעה אמרה ח"כ אלהרר כי "זהו יום מרגש מאוד עבורי. סוף סוף יינתן מענה ראוי לילדי האומנה, להורי האומנה ולמשפחות הביולוגיות. המדינה התייחסה עד היום להורי האומנה כאנשים שקופים, ללא זכויות, סמכויות או מעמד משפטי. הצעת החוק מעגנת את ההערכה שרוחשים כולנו לאלה המספקים בית חם לילדים בשעתם הקשה - ומספקת הגנה ואוזן קשבת לילדים".
גם ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר כהן, דמע וביקש להודות לנציגי ההורים האומנים וההורים הביולוגיים שנטלו חלק בדיונים האינטנסיביים וסייעו להשלמת החקיקה. מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, בירך אף הוא: "כבר 17 שנה שמנסים להעביר את החוק הזה. שהחיינו והגיענו לזמן הזה. זהו יום חג לילדי האומנה".
בארגוני משפחות האומנה בירכו על אישור החוק. אורית עמיאל, מנהלת שירות האומנה של מכון סאמיט המטפל במשפחות אומנה באזור הדרום ובירושלים, אמרה כי "למרבה הצער, קיים בישראל מחסור חמור של משפחות אומנה. הפניות להשמת ילדים מתרבות ואין מספיק משפחות. חוק האומנה עשוי להוביל להסדרת תהליך האומנה באופן ברור ומוגדר ולעודד משפחות להצטרף לאומנה".
לדברי עמיאל, "מדובר בחוק פורץ דרך הנותן הכרה והערכה להורים האומנים שמטפלים ומטפחים את הילדים במסירות רבה. המוקד מבחינתנו הוא הסדרת סמכותם התפקידית של הורי האומנה, בהשמעת קול הילד, במתן גושפנקא מהמדינה ובהכרה בהורות המיוחדת שלהם ובתרומתם בכך לחברה. זהו יום חג לכל מי שעובד קשה בתחום האומנה ביום יום".
אקו"ם