מחאת הילדים המאומצים: "תנו לדעת מי אנחנו"
nrg מוציא לאור את מחאת המאומצים: לאחרונה החלו ילדים שאומצו להעלות סרטונים ברשת, להציג את עצמם ולמחות נגד האיסור החל עליהם בחוק לחשוף את סיפורם האמיתי. יוזמת הקמפיין: "רוצה לצעוק: 'כן, אני מאומצת'"
המאומצים דורשים לצאת אל האור: בסרטון שהעלתה לדף הפייסבוק שלה, מפרסמת ע' (שם מלא שמור במערכת), צעירה בת 24 מיישוב בדרום הארץ לראשונה ברבים כי היא מאומצת. בכך, למעשה, היא עוברת על החוק של מדינת ישראל. ע' היא רק אחת מתוך קבוצה של "ילדים" מאומצים, שהחליטו לאחרונה לצאת אל האור בפייסבוק, להתחיל לדבר ולחשוף את זהותם, כאשר בעצם החשיפה, הם מסתכנים במאסר של עד חצי שנה בפועל.עוד כותרות ב-nrg:
-"סוכן של אזרבייז'אן"; "תמיד תישארי קטנה"
-למה נשיא המכללה התפטר אחרי חודש וחצי?
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למרות ש-ע' וחבריה נאבקים להיחשף ולהפסיק להתבייש, החוק אוסר גם על כלי התקשורת לפרסם את פרטיהם המזהים, חרף העובדה כי מדובר בבגירים. זאת הסיבה שזהות המרואיינים טושטשה, אך לא מטרת המאבק שהם מובילים – לצאת אל האור.
ע' יוצאת אל האור
הילדים המאומצים מעלים בימים האחרונים סרטון אחר סרטון לרשת הפייסבוק, שבו הם מספרים על עצמם ועל המאבק בסעיף 34 בחוק האימוץ, האוסר עליהם לחשוף את מי שהם. ע' שפרסמה הבוקר את הסרטון, כתבה פוסט שבו הסבירה מה הוביל אותה להיחשף.
"אז אחרי התלבטות קצרה, החלטתי שאין לי מה להתבייש ונמאס לי להתחשב באנשים שעלולים להיפגע - ואני לא שותקת יותר. למה אלה שעשו טעות ישנים בלילה בשקט? כי הם יודעים מה קרה כשהם נולדו והם יודעים בדיוק באיזה שעה הם נולדו ויודעים מי ילד אותם ומי החזיק אותם בפעם הראשונה, ולמי הם דומים. ואני?? אני לא עשיתי את הטעות ואני משלמת עליה עד היום", כתבה ע'.
"במשך כל חיי ידעתי שאני ילדה מאומצת גדלתי עם זה, בכיתי עם זה, כעסתי על זה ועל מי שאני, אבל דבר אחד ניחם אותי.. גיל 18..הוא יגיע ואז אני גם אני אדע הכל! גם לי תהיה את הזכות לדעת, והנה היום הזה הגיע והגעתי לשירות 'למען' הילד.. הגעתי לקבל תשובות ולהיוולד מחדש! אבל לא קבלתי תשובות ולמה?? כי ההורים הביולוגים הם לפני! ואני ילדה מאומצת. אבל די עד מתי יקראו לי ילדה? היום אני כבר בת 24 ורק אני יודעת מה באמת טוב לי".
בפוסט המרגש, המשיכה ע' להביע את הזעקה ששמרה בבטנה מאז שידעה שהיא מאומצת. "אז למה גם את הזכות הזאת לוקחים לי? למה את פיסת המידע שמגיעה לי, כמו שלכל ייצור חי בעולם הזה מגיע לדעת. ועכשיו אני רוצה לצעוק כן, אני מאומצת. לא עשיתי דבר רע. לא עשיתי טעות. אז למה אני צריכה לשלם על הטעות של המבוגרים? ואני רוצה לחלוק את הרגשות עם החברים שלי, עם הסביבה, עם מי שבא לי ונראה לי לנכון לצעוק צעקה ואסור לי ואם אני אצעק אם אני רק אספר מי אני, אסתכן במאסר של חצי שנה".
מספר שעות אחריה, עלתה עם סרטון דומה י' בת ה-24 ממרכז הארץ. בישראל שנת 2016 הנושא היחיד שיש עליו בחוק 'צו איסור פרסום גורף וקבוע' הוא: אימוץ. האנשים היחידים שאסור להם לספר את סיפורם ברבים בלי אישור של בית משפט הם: מאומצים, הורים מאמצים והורים ביולוגים. תעזרו לנו לשנות את החוק בזה שתשתפו... קהילת האימוץ יוצאת מהארון שנכפה עלינו", כתבה בפוסט שהתלווה לסרטון.
י' מסבירה לשאלת nrg את מטרת המאבק בפייסבוק. לדבריה "המחאה שלנו היא על הזכות לדבר. אי אפשר לשנות את תהליך האימוץ בישראל כי אסור לנו לדבר עליו וזו תחילת הבעיה. זה הסיפור חיים שלנו ואנחנו רוצים לשתף בו ולעשות איתו מה שאנחנו רוצים כמו כולכם". היא מוסיפה כי "חלקנו כבר מכירים את ההורים הביולוגיים, אז למה צריך להיות כזה בלגן סביב הנושא?"
בשיחה עם ע' הכאב נחשף טפח אחר טפח והרצון העז לספר מי היא גובר על החשש ממאסר. "אני ע', בת 24, נשואה ואם ל(שם שמור). אני עובדת כמאפרת בתחום הקוסמטיקה והיופי, ממש כמו האימא הביולוגית שלי", היא מוסיפה. "תמיד רציתי לצעוק לכולם מי אני אבל החוק אומר שאסור לנו להתראיין ואסור לי לספר כשבעצם החוק דואג יותר לביולוגיים (ההורים הביולוגיים) ולא לנו. כשהייתי קטנה סיפרתי שאני מאומצת בכל מקום אבל כשבגרתי השתקתי את זה והתביישתי, הבנתי שאני צריכה להתבייש כי אסור לספר".
הרצון לדעת מי היא ולפתוח את תיק האימוץ התעורר באופן חזק כאשר יצאה עם בעלה לעתיד וביקשה לדעת מאיפה היא באה לפני הקמת תא משפחתי חדש. "היה לי קשה לא לדעת מאיפה באתי, ובגיל 20 הגעתי לפתוח את תיק האימוץ ובלשכה למען הילד סיפרו לי שבאתי מסטוץ.. טעות.. היה לי קשה לשמוע את זה כי חשבתי שאני ילדה להורים שאהבו אחד את השני", סיפרה ע' והוסיפה "כשפגשתי את האימא הביולוגית שלי אחרי פתיחת התיק היא סיפרה לי סיפור קצת אחר ועכשיו אני לא יודעת למי להאמין והכול שוב פתוח ולא ידוע".
הילדים המאומצים ובתוכם ע' כועסים על משרד הרווחה והלשכה למען הילד, כועסים ומתוסכלים. "איזה שירות למען הילד? לא למען הילד ולא נעליים. גם אם האמא עשתה טעות היא צריכה לשלם עליה, לא אני שצריכה לחיות עם חור כזה גדול. עד שלא אדע את הסיפור האמיתי שלי אין לי מנוחה", אומרת ע'.
י' יוצאת לאור
קצת סגירת מעגל היא חשה כשילדה את בתה. "כשילדתי זה היה טראומתי היה קשה לי לחשוב שהיא יצאה ממני והרגשתי שגם היא מאומצת כי זו החוויה שלי. המשפט הראשון אחרי שילדתי היה 'נולדתי מחדש' כי הבאתי ילדה מקשר אמיתי. אני מרגישה שעשיתי תיקון למקרה שלי.
"אני בת 24 כבר לא ילדה, הגעתי לעולם הזה לא מרצון – האמא שלי טוענת שגילתה את ההיריון רק בחודש תשיעי והוסיפה שהייתה מפילה אותי אם הייתה יודעת – זה הדבר הכי מזעזע לשמוע. זו תחושה שמלווה אותי עד היום. יש לנו קבוצה בפייסבוק של מאומצים שמסתכנים במאסר אבל לא כולם רוצים לקחת סיכון. הסרטון הזה הוא גבורה מבחינתי, זה היה יותר קל אם לא היו משתיקים אותנו כל הזמן. ישימו אותי במאסר על הזכות לדעת מי אני? למה?"
בסעיף 34 נכתב בין היתר כי "המגלה או המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורהו, כולל שמם של אלה שביחס אליהם הוגשה בקשה לפי חוק זה לבית המשפט, או דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, או תכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים". מחאת הפייסבוק החדשה קוראת לביטולו המידי לטובתם.
"אנחנו מוחים עכשיו במטרה לשנות את החוק – מותר לי להסתכל על המסמכים שלי לבד, להתראיין, מעניין אותי מתי נולדתי ולמי נולדתי. אני מקווה שהמחאה הזאת תצליח ונוכל סופסוף לדבר על עצמנו כמו כולם, כמוך, בלי לפחד", מסכמת ע' באופטימיות.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "מטרתו של סעיף 34 לחוק האימוץ, האוסר גילוי או פרסום שמם וכל פרט מזהה אחר של כל אחד משלושת צלעות האימוץ ללא אישור בית משפט: הוא להגן על החיסיון של מאומצים ועל פרטיות המשפחה הביולוגית והמשפחה המאמצת. הוראת החוק הינה גורפת וכוללת כאמור, את שלושת צלעות האימוץ, ואינה מבחינה בין קטינים לבוגרים".
עוד נמסר כי "חוק האימוץ נחקק בשנת 1981 וייתכן כי נוכח המציאות של המדיה ,התקשורת והשינויים החברתיים ובכלל זה הרצון לקיים שיח פתוח על האימוץ, יש מקום לבחון שינוי בנוסח הסעיף, שהוא כאמור הינו גורף. יחד עם זאת, יש לבחון שינוי כזה בזהירות, ומתוך תשומת לב, לכך: שהאימוץ נועד בראש ובראשונה להגן על קטינים הזקוקים לאימוץ, ואף סעיף 34 עניינו בהגנה עליהם (על הקטינים) ועל זכותו של ההורה הביולוגי אשר ילדו נמסר לאימוץ, לפרטיות ולחיסיון".
אקו"ם