השופט מזוז: "האסירים ששובתים רעב לא רוצים למות"
השופט קרא לחוקק חוק מיוחד לטיפול בשובתי רעב, במהלך דיון בעתירות נגד חוק ההזנה בכפיה בבית המשפט העליון. "אי אפשר להשוות בין חולה שרוצה למות לאסיר שובת רעב", אמר מזוז
בג"ץ דן היום (א') בעתירות שהוגשו נגד חוק ההזנה בכפייה שאושר ביולי 2015 בכנסת. העתירה הוגשה על ידי ארגוני זכויות אדם וההסתדרות הרפואית, וזאת על רקע שביתות הרעב של האסירים מוחמד עלאן ומוחמד אלקיק, ועסקה בסעיף החוק שמאשפר להזין אסיר בכפייה משיקולים "ביטחוניים".עוד כותרות ב-nrg:
סערת המל"ג: "מסר-ירון הייתה מינוי פוליטי של פירון"
החשודה ברצח אחותה התאומה לא תהיה בהלוויה
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"שביתת רעב איננה מחלה. אי אפשר להשוות בין חולה שרוצה למות לבין מצב שבו מדובר באסיר שובת רעב. במדינת ישראל אין איסור פלילי על התאבדות, אבל במקרה הזה לא מדובר על חולה שרוצה למות", כך אמר השופט מני מזוז, שישב בהרכב שדן בעתירה. "מרבית שובתי הרעב לא רוצים למות אלא לקדם מטרה ציבורית ופוליטית. צריך חוק ייחודי לזה", הוסיף בהתייחסו לטענות כי אין צורך בחוק נוסף.
החוק, ששמו הרשמי הוא החוק "למניעת נזקי שביתת רעב", אושר ב-30 ביולי בקריאה שניה ושלישית על ידי הכנסת. הדיון הבוקר עסק בעיקרו בסעיף ה' לחוק המוצע, הנוגע לאפשרות כי אחד השיקולים להזין אסיר בכפייה יהיה שיקול ביטחוני: "בית המשפט ישקול שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שהובאו בפניו ראיות לעניין זה", כך נכתב בסעיף.
החוק נועד להשלים הלקונה שיצר "חוק הזכויות החולה" במקרה של אסיר שובת רעב, ולאפשר למדינה להזין אותו בכפייה באישור נשיא בית משפט מחוזי. זאת, במקרה שבו נשקפת סכנה ממשית לחייו, שעשויה להיגרם לו נכות חמורה, או במקרה שבו יש צורך ביטחוני.
עו"ד אורנה לין שייצגה את ההסתדרות הרפואית, טענה כי בית המשפט העליון לא קיים עדיין דיון עקרוני בחוק, גם במקרים שבהם דן בעתירות הנוגעות לעצירים מוחמד עלאן ומוחמד אלקיק. בכל הנוגע לטיעון הביטחוני, היא הוסיפה כי ההסתדרות הרפואית חוששת כי שיקול זה המסתמך בדרך כלל על חומר חסוי שמוגש מטעם המדינה, עשוי להוות גורם מכריע בכל מקרה שבו ידון מצבו של אסיר שובת רעב.
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, שישב בהרכב שדן בעתירה, הגיב לטענות כי השיקול הביטחוני יאפיל על השיקולים הרפואיים, וציין את האופן שבו נהג בג"ץ במוחמד אלקיק, האסיר הפלסטיני שובת הרעב: "קיבלנו כל יום במשך שבועות עדכון רפואי על אלקיק. אני לא יודע איזה בית משפט היה עושה את זה. זה היה עדכון רפואי לחלוטין בלי קשר לעניינים ביטחוניים", אמר.
עו"ד דורג'אם סייף, מארגון מיזאן למען זכויות אדם, טען כי "השיקול הביטחוני זר לסוגיית ההזנה בכפייה", והוסיף כי "אין מקום לאזן בין הזכות לחופש מחאה ולאוטונומיה לבין השיקול הביטחוני. החוק מאיין את זכות השביתה המוגנת בחוק יסוד".
עו"ד תמיר בלנק מארגון רופאים למען זכויות אדם: "החוק לא עוסק במטרת השביתה. לפי הקריאה שלנו, המדינה סבורה שבכל מקרה שיש שביתת רעב שמגיעה לסף מוות או כשיש חשש לביטחון המדינה. השיקול הביטחוני חשוב במיוחד כשהמצב הרפואי לא כל כך ברור. נותנים לרופאים לתת חוות דעת, וברגע שהיא לא חד משמעית הוא מזמין את השיקול הביטחוני".
עו"ד גור בליי שייצג את הייעוץ המשפטי של הכנסת, אמר בתגובה: "החוק פורש את כל מניפת השיקולים, וחברי אומרים שהוא לא יתחשב בכולם אלא רק בשיקול הביטחוני. אי אפשר לתקוף את החוק ולצפות שהפרשנות תהיה הכי מחמירה, כך שתמיד ייעשה שימוש בשיקול הביטחוני". הוא הוסיף כי יש להתחשב גם בנסיבות שהובילו למעצרו של האסיר שובת הרעב. "האסיר נמצא בבית הסוהר מטעמים ביטחוניים, אז להגיד שאסור לשקול שיקול ביטחוני בשום אופן? זה מוזר. מה גם שהשיקול הביטחוני דווקא מסייע להצלחת חייו".
השופט מזוז שאל את עו"ד בליי האם ייתכן שבמקרה שבו ישנם שני אסירים ביטחוניים במצב רפואי דומה, שאחד מהם שובת רעב מסיבות אישיות והאחר שובת רעב מטעמים אידיאלוגיים, המדינה תבחר להזין בפייה דווקא את האסיר השני. בתגובה אמר עו"ד בליי: "כן. במקרה שבו מותו של אסיר שובת רעב יכול להצית אינתיפאדה למשל, יהיה הבדל".
עו"ד ערין ספדי עטילה שייצגה את המדינה בדיון, הוסיפה: "גורמי הביטחון לא יתנו חוות דעת בכל תנאי ובכל מצב. זה משהו שנגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה".
עו"ד ארנה לין, הוסיפה כי "לפי כלל האתיקה, רופאים לא יכולים לטפל בכפייה באסירים משום שמדובר בעינוי, כך נקבע גם באמנות בינלאומיות. החוק החדש יאפשר הפעלת לחץ עליהם באמצעות השימוש ב'שיקול הביטחוני'". בתגובה אמר השופט רובינשטיין: "עוד לא ראיתי חוות דעת שקרית שהגישו רופאים בשביל המדינה בתיקים כאלו".
אקו"ם