ראשי » חדשות » בארץ

כך מדינת ישראל קוברת את לימודי הערבית בבתי הספר

יוזמות החקיקה בכנסת לא עברו מעולם, רק כרבע מבתי הספר ממלאים את חובתם ללמד ערבית, וכל גל טרור ומבצע צבאי מעוררים עוינות של תלמידים כלפי "שפת המחבלים". אז למה, בעצם, כולנו מפסידים מהמצב? סדרת כתבות חדשה ב-nrg

1.754 מיליון ערבים חיים במדינת ישראל, כ-20 אחוז מאוכלוסיית המדינה. אבל בעוד התלמידים הערבים במדינה מחויבים ללמוד את השפה העברית כבר מכיתה א' במסגרת תוכניתו של שר החינוך נפתלי בנט "עברית על הרצף", במגזר היהודי ניכרת הבורות בכל הנוגע לידיעת השפה הערבית.

עוד כותרות ב-nrg:
אמה של הילי סובול: "אין לי כוח להיפרד ממך"
קרי: נמשיך לקדם את שתי המדינות, עד הרגע האחרון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשנים האחרונות ניסו חברי כנסת ערבים לעגן בחקיקה את לימודי השפה הערבית כחובה במערכת החינוך, אולם הצעות החוק לא עברו אפילו בקריאה טרומית. גם כיום, כארבעה חודשים אחרי שמליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של חבר הכנסת אורן חזן (הליכוד), המחייבת את לימודי השפה הערבית בכל בתי הספר דוברי העברית, דבר לא השתנה, ונראה כי יש מי שמתעקש "לתקוע את החוק".
 
בשיחה עם nrg הזהיר חזן כי קיים חלון זמנים להעביר את החוק, וקיים חשש שאם לא ידחפו לקידומו, הוא ייקבר כפי שקרה. "החוק נולד אצלי משני טעמים", סיפר חזן. "הראשונה היא המצב הבינלאומי שבו האיסלאם הרדיקלי התגבר, וזה גרם לכולנו לייצר פוביה לשפה, כאשר לידנו חיים אנשים שמדברים בערבית ואין לנו אפשרות לחיות איתם בדו-קיום בשל המכשול השפתי".

הסיבה השנייה, לדבריו, היא הרצון להעביר את התרבות והמורשת של היהודים יוצאי צפון אפריקה לדורות  הבאים. "אני טריפוליטאי-מרוקאי", הוא שיתף. "סבא שלי, שהלך לעולמו לפני חודש וחצי, אמר את המילים האחרונות שלו בערבית ולא הבנתי אותו. זו אחריות שלנו, הדור שנולד בארץ, לשמר את השפה של סבינו ואת המורשת שלהם".

מבירורים שערכנו בכנסת בשבוע האחרון, בוועדות כלל לא יודעים היכן עומדת הצעת החוק. זאת על אף שבמשרד החינוך התרחשו שינויים כלליים לקראת הטמעת לימודי השפה הערבית כלימודי חובה מבית הספר היסודי ועד לתיכון.

ח"כ חנין זועבי, שיזמה הצעות חוק בנושא, אמרה ל-nrg: "כנראה מלכתחילה לא התכוונו ליישם את החוק. התכוונו רק למראית עין של שוויון בין הערבית לבין העברית". לדבריה, הכוונה האמיתית הייתה לחזק את השפה העברית בקרב הערבים, ולא להיפך. "קיים תהליך עמוק של מחיקת הזהות הערבית על כל סממניה, ויש תהליך שהולך ומחמיר של גירוש פסיכולוגי של הערבים מהתודעה הציבורית היהודית. לא רוצים להבין את הערבים ולא את שפתם", היא טענה.

זועבי הוסיפה: "לא נראה לי שבתקופה הפוליטית שבה אנו חיים, במצב של קונפליקט כל כך גלוי ועם ממשלה שמוכנה ללכת עד הסוף למלחמה נגד הערבים, ולרוקן מתוכן כל זכות שמשטר דמוקרטי מקנה, יאשרו את חוק לימוד השפה הערבית". 

כיום קובע חוזר המנכ"ל של משרד החינוך כי לימודי השפה הערבית הם חובה בכיתות ז'-ט' בהיקף של שלוש שעות שבועיות. ואולם, רק כרבע מבתי הספר ממלאים את חובתם זו, וברבים מבתי הספר האחרים מנותבות השעות המיועדות ללימודי הערבית למקצועות אחרים. לבגרות בערבית ניגשים פחות מ-10,000 תלמידים בשנה, לפי נתוני השנים האחרונות.

מורים לערבית, שמציינים כי בדומה לשפות אחרות, גם במקרה זה קשה להנחיל את השפה ככל שהלומד מבוגר יותר, מתארים קושי רב יותר בזמן גלי טרור ומבצעים צבאיים, בשל העוינות שמפגינים תלמידים כלפי "שפת המחבלים" לדבריהם. בגיבוי הוריהם, הם נמנעים מלהשתתף בשיעורים וללמוד את השפה.
 

"תלמידים אומרים לי, 'למה אני צריך ללמוד את השפה המקוללת הזאת?' כשיש פיגועים בירושלים, ואני מנסה להסביר להם שזה בבחינת 'דע את האויב'", סיפרה ל-nrg ש', מורה לערבית בתיכון במבשרת ציון. א', המלמדת בתיכון במרכז הארץ, תיארה מצבים דומים: "תלמידים שלי לא פעם מביאים אישורי הורים כדי לא להיכנס לשיעורי ערבית. הם נרתעים מהשימוש בשפה הזו, בלי להבין את הצורך העצום שיש בידיעתה".

בינתיים, בבתי הספר היסודיים, שאין בהם חובת לימודי ערבית, רק מעט מנהלים מכניסים מורים ללמד את השפה בכיתות ה'-ו' – משני גופים: "קרן אברהם" ו"מרחבים" – ומקצים לכך את השעות הנדרשות. על פי נתונים של ארגון "אנו", בירושלים נלמדת השפה הערבית ב-13 בתי ספר בלבד, ובמחוז המרכז היא נלמדת ב-40 בתי ספר. בסך הכול, מדובר בכ-10,000 תלמידי יסודי בשנה בלבד מתוך מאות אלפים.

במחוז הצפון, שבו אוכלוסייה ערבית גדולה, מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון, החליטה להכניס את לימודי הערבית כחובה בבתי הספר היסודיים החילוניים בכיתות ה'-ו'. ההחלטה משפיעה על יותר מ-12 אלף תלמידים במחוז, שלומדים ערבית בבית הספר.

נעמי אביבי וייסבלט, שהייתה מפמ"רית (מפקחת מרכזת) השפה הערבית במשך 18 שנים במשרד החינוך, ציינה כי על אף שהשיעורים בבתי הספר היסודיים מספקים רק "הצצה" לעולם הערבי ואינם מספיקים כדי לדבר את השפה על בוריה, מדובר בפתח להיכרות עם האחר.

"מדובר בפעם הראשונה שבה התלמידים נפגשים עם שגרירים מהמגזר הערבי (המורים) ממקום לא מבהיל או מאיים", היא הסבירה. "הם נפתחים ומכירים בקצב שלהם את התרבות, השפה והאנשים עצמם". לדבריה, יש להחיל את לימודי השפה הערבית בכל בתי הספר כבר בכיתה ג' על מנת שתושג שליטה אמיתית של הילדים בשפה הזרה.

ואולם, הצורך בהיכרות עם האחר וידיעת השפה שדוברים אותה חמישית מתושבי המדינה הם לא הגורמים היחידים שאמורים לשכנע את קברניטי מערכת החינוך להתעקש על לימודי הערבית. יש כמובן גם את הצורך של צה"ל בערביסטים ליחידות המודיעין. 

בסדרת כתבות ב-nrg נביא מומחים שיסבירו את חשיבות הידע, הדילמה בין לימוד השפה המדוברת לספרותית, תיאור המפגש הטעון של תלמידים עם "שפת המחבלים", כיצד מתקבל מורה ערבי בבית הספר ועוד, במטרה להתוודע למצב ולהביא לשינוי המתבקש.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg