ראשי » חדשות » בארץ

אופנת תמנע: התגלו בדים נדירים מימי ממלכת ישראל

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו עשרות פיסות אריג מהמאה העשירית לפני הספירה, שיוצרו מצמר כבשים, משיער עזים ומפשתן באיכות משתנה. "אלה הבדים היחידים שנתגלו מהתקופה ההיא בכל דרום הלבנט", סיפר ראש צוות החוקרים

עשרות שרידי בגדים מהמאה העשירית לפני הספירה, ימי ממלכת ישראל, התגלו באתר תמנע בדרום הערבה. מדובר באריגים היחידים שהתגלו מהתקופה הזו בכל האזור, והם מספקים הצצה ראשונה לאופנה שהייתה נהוגה בימי ממלכת ישראל המאוחדת. את שרידי הטקסטיל גילו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף, החופרים בתמנע זו השנה הרביעית.

עוד כותרות ב-nrg:
פיגוע בגוש עציון: ישראלי נפצע אנוש, המחבל נורה
הותר לפרסום: נעצר מבצע הפיגוע ברהט
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עשרות שרידי בגדים מהמאה העשירית לפני הספירה, ימי ממלכת ישראל, התגלו באתר תמנע שבנגב הדרומי. מדובר באריגים היחידים שהתגלו מהתקופה הזו בכל האזור, והם מספקים הצצה ראשונה לאופנה שהייתה נהוגה בימי ממלכת ישראל המאוחדת. את שרידי הטקסטיל גילו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף, החופרים בתמנע זו השנה הרביעית.
 
לדברי בן יוסף, תמנע הוא אתר ייחודי, שאין כמעט כדוגמתו בארץ או באזור. היובש הקיצוני השורר בו משמר ממצאים אורגניים שאינם משתמרים בשום מקום אחר – לא במגידו, לא בלכיש, לא בחצור, ואפילו לא באתרים אחרים בערבה. "מצאנו עשרות פיסות של טקסטיל מהמאה העשירית לפני הספירה – מחתיכות שקים פשוטים ועד לבגדים יוקרתיים, יפים ועדינים להפתיע", הוא סיפר.

לפי הסיפור המקראי, מכרות הנחושת בתמנע הופעלו על ידי אדומים שהיו כפופים לירושלים אחרי מסע הכיבושים של המלך דוד. החוקרים מעריכים שבאזור היה חיל משמר מירושלים שפיקח על כריית הנחושת, הגן על האתר וגבה מס מהאדומים.

לדברי החוקר, אי אפשר להפריז בחשיבות הנחושת באמצעותה ייצרו בתקופה זו כלי חקלאות וכלי מלחמה. "זה דומה לנפט של היום. יש בידינו די והותר עדויות ארכיאולוגיות כדי לקבוע שהאנשים שחיו ופעלו באזור המכרות לא היו רק עבדים פשוטים, כפי שהניחו בעבר, אלא גם אליטה שכללה חרשי מתכת מומחים ואנשי שלטון וצבא שפיקדו על העבודה המורכבת והתובענית הזאת", הוא אמר. "בעבר חשבו שבתקופה ההיא התקיימה באזור חברה פשוטה של נוודים. היום אנחנו רואים יותר ויותר עדויות לחברה היררכית ומרובדת, שעולה בקנה אחד עם הטקסטים המקראיים והחוץ-מקראיים", הוסיף בן יוסף.
 
האריגים שנמצאו באתר נטוו משלושה סוגי חוטים – צמר כבשים, שיער עזים ופשתן. הפשתן אין מקורו בתמנע, וגם הכבשים והעזים ככל הנראה לא רעו במקום. כל החומרים שונעו למכרות ממרחקים גדולים, בדומה לממצאים אורגניים אחרים שנמצאו במכרות בעבר, כמו עצמות דגים. בנוסף לפיסות הבגדים, באתר נמצאו בדים נוספים כמו שקים ואוכפים. המאסטרנטית וונסה וורקמן אמרה כי החוקרים הבחינו בין שתי איכויות של בדים: אחת מבד לא צבוע, לרוב משיער עזים, ואחרת צמר צבוע, לרבות עיטורי פסים עדינים.

ד"ר נעמה סוקניק, שותפה למחקר מרשות העתיקות, ערכה בדיקות צבע במעבדות אוניברסיטת בר אילן, ומצאה כי מדובר בדוגמה המוקדמת בישראל לצביעה בצמחים. לדבריה, יש לזכור שמדובר באתר כרייה בערבה, "אמצע שום מקום. ולמצוא שם, באתר תעשייתי, בדי צמר צבועים בגוונים שונים של אדום וכחול – זו עדות נוספת לעושר שהוכנס לתעשייה הזאת, ליוקרה של הנחושת באותה תקופה".

בן יוסף סיפר כי כשהחוקרת הראשית, ד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות, ראתה את הבדים לראשונה, היא הדגישה את הדמיון לבדים הרומיים בשל האיכות הגבוהה של האריגה והצביעה, שהיא מפתיעה מאוד ביחס לתקופה ההיא.
 
"לפי הקונטקסט בו נמצאו, אנחנו מניחים שאת הבגדים האלה לבשו חרשי המתכת עצמם בעת שעסקו בפעילות ההתכה – יצירת הנחושת בכבשנים. הידע הטכנולוגי הרב הנדרש לפעילות זו, והאלמנט הדתי-פולחני שללא ספק היה חלק מהתהליך של הפיכת אבן למתכת, הקנו לחרשי המתכת מעמד מיוחד בקרב החברה הקדומה שבה פעלו", הוא אמר.

פיסות הבדים הנדירות מתווספות לאוסף ייחודי של ממצאים אורגניים שמורים היטב שהתגלו לאחרונה בתמנע על ידי בן יוסף ומשלחתו. אוסף זה כולל חתיכות עור מעובד, חבלים, מקלעות וזרעים של דגנים ופירות של כל שבעת המינים ומינים נוספים. "השימור הנדיר של חומר אורגני בתמנע מהווה חלון לעולם שלם, שעד כה היה חסר לחלוטין באתרים מתקופת המקרא", אמר בן יוסף. "הממצא מאפשר כיווני מחקר חדשניים, כגון חקר דנ"א קדום ושחזור תהליכי ביות, שאנחנו רק בתחילת הדרך בתכנונם".
 
לגבי אוסף האריגים, בן יוסף הבהיר שלא מדובר בבגדים של ממלכת ישראל עצמה, אלא בדוגמאות הקרובות ביותר שיש בידינו לאופן שבו התלבשו בימי דוד ושלמה. "אנחנו לא טוענים שאלה בגדים של ממלכת ישראל, אבל אנחנו מניחים שהחברה שחיה בערבה במאה העשירית לפני הספירה ארגה והתלבשה באופן דומה ללבוש בירושלים. אם התיאור המקראי נכון והאזור היה כפוף לירושלים, לא מן הנמנע שהאריגים עצמם אף הגיעו משם.

אלו הם הבדים היחידים שנתגלו מהתקופה ההיא בכל דרום הלבנט. בירושלים לא מצאנו בעבר דוגמאות טקסטיל, ויש להניח שגם לא נמצא בעתיד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg