הצפיפות בכיתות: פערים בין החינוך הממלכתי לדתי
דו"ח של הלמ"ס קבע כי תלמידי ישראל לומדים בצפיפות הגבוהה ביותר מבין מדינות ה-OECD. בדו"ח נחשפו פערים בין החינוך החילוני והערבי לבין הממלכתי דתי והחרדי ונחשף: כ-20% מכלל הכיתות עם 35 תלמידים ויותר
למעלה מ-35 תלמידים בכיתה? יש דבר כזה: ב-19.8% מכלל הכיתות בחינוך היסודי והעל-יסודי לומדים 35 תלמידים ויותר. אחוז זה גבוה במיוחד בכיתה ט' (28.3%), כאשר בכיתות החינוך היסודי 14.5% מהכיתות כוללות 35 תלמידים ויותר. כך עולה מנתוני הלמ"ס על ממוצע התלמידים בכיתה במערכת החינוך לשנת 2014.עוד כותרות ב-nrg
-חיילים דתיים: אם יאלצו אותנו להתגלח נסרב פקודה
-שירי סובול במכתב לאמה: "לא רצחתי את הילי"
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הבדלים משמעותיים בשיעור הצפיפות בכיתות נמדדו בין החינוך הדתי לחילוני, החרדי והערבי, כאשר בכיתות החינוך היסודי בפיקוח הממלכתי, 16.8% מהכיתות כוללות 35 תלמידים ויותר, בחינוך החרדי 16.4% ובחינוך הערבי 13%. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי-דתי שיעור הכיתות האלה הוא 8.2% בלבד.
בנוסף, בכיתות י'-יב' נראה כי הצפיפות בכיתות נוסקת, כאשר ב-26% מהכיתות בחינוך החילוני לומדים למעלה מ-35 תלמידים, 24.2% מהכיתות במגזר הערבי מלאות גם הן. אולם הצפיפות הקשה ביותר נרשמת דווקא בחינוך החרדי עם 46% מהכיתות עם למעלה מ-35 תלמידים. בחינוך הממלכתי דתי רגוע, רק 9.7% מהכיתות עם דוחק כזה. הערים שבהן האחוז הגבוה ביותר של כיתות שבהן 35 תלמידים ויותר הן שוב נס ציונה (31.3%) וטייבה (28.7%).
ההבדלים בצפיפות נמדדו גם בממוצעים הכלליים, כאשר בבתי הספר בחינוך הממלכתי והערבי נמדדה הצפיפות הגבוהה ביותר - עם ממוצע של 28.8 תלמידים בכיתה בחינוך הממלכתי ו-27.9 בחינוך הערבי. לעומת זאת, במגזר הדתי והחרדי הנתונים שנמצאו נמוכים משמעותית עם ממוצע של 24 תלמידים בממוצע בכיתה בלבד.
גם בכיתות א' שבהם נדרשת רפורמת הסרדינים ביתר שאת הצפיפות גבוהה ביותר ושוב בחינוך הממלכתי והערבי המצב קשה יותר. בחינוך הערבי עם 29.3 תלמידים בכיתה ובפיקוח הממלכתי - 29.1, זאת לעומת ממוצעים נמוכים יותר בפיקוח הממלכתי - דתי (24.9) והחרדי (23.5).
בפילוח לפי ערים המצב נראה באופן מפתיע טוב יותר בפריפריה. הערים שבהן ממוצע התלמידים לכיתה הגבוה ביותר בחינוך היסודי היו: נס ציונה (31.1), טייבה (30.9) וגבעתיים (30.2). ממוצע התלמידים הנמוך ביותר בחינוך היסודי נמצא בערים: בית שאן (18.3), אופקים (21.4) וצפת (21.4). כאשר שבע מתוך עשר הערים בעלות הממוצע הגבוה ביותר בכיתות א' שייכות למגזר הערבי.
ובהשוואה עולמית שוב נראה כי ישראל מדשדשת הרחק מאחור מדינות ה-OECD. ב-2013 ממוצע התלמידים לכיתה בישראל היה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. כאשר בחינוך היסודי, רק לצ'ילה (30) וליפן (27) היה ממוצע תלמידים לכיתה גבוה מזה של ישראל (27). אם נחפש מודל מרווח יותר לכיתה אופטימלית, ניתן למצוא אותו באיטליה, פינלד ואפילו מקסיקו עם פחות מ-20 תלמידים בכיתה.
מפורום ועדי הישובים נמסר כי אינם מופתעים. "התוצאות מוכיחות את מה שאנחנו טוענים כבר תקופה ארוכה - הכיתות בישראל הן הצפופות ביותר. לא בכדי מנהל הפורום במהלך השנה וחצי האחרונות מאבק עיקש שתוצאותיו מתחילות להיראות בבתי הספר היסודיים". לדבריהם, יחד עם זאת, התכנית הממשלתית להפחתת הצפיפות לא מספקת ולכן אנחנו נמצאים בהליך משפטי מתקדם מול משרד החינוך.
יצחק מנחם, יו"ר ועד ההורים בגדרה וחבר ועדת שמחון: "מחקרים רבים שהונחו על שולחן ועדת שמחון מצביעים באופן חד משמעי על קשר ישיר בין הצפיפות בכיתות לתוצאות הנמוכות ולפגיעה בסביבת הלמידה של התלמידים. מהלכים חלקיים, כפי שמשרד החינוך מוביל לאחרונה, לא יספקו אותנו. הם מהווים פתרון פעוט לבעיה גדולה. נמשיך במאבק למען כלל ילדי ישראל - עד שההתחייבות השלטונית לעד 32 ילדים בכיתה יקיף את כלל ילדי ישראל מכיתה א ועד כיתה י"ב".
פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים: "שר החינוך נפתלי בנט היה הראשון שהתמודד עם הבעיה - לאחר שנים ארוכות של הזנחה. עשייתו המשמעותית בנושא אינה מספקת. קיימת התחייבות שלטונית משנת 2008 ואנחנו מצפים שממשלת ישראל תעמוד בה".
ממשרד החינוך נמסר: "מדובר בדו״ח לשנים 2013-2014 שפורסם על ידי משרד החינוך לפני כחצי שנה.
בשל רפורמת הכיתה הקטנה שמוביל השר בנט, הכיתות בישראל הולכות ומצטמצמות. מדובר במתווה צומח, שמשמעותו שבכל שנה עוד שכבת גיל נכנסת לרפורמת הכיתה הקטנה, על בסיס תקצוב דיפרנציאלי.
"בתוך 5 שנים, כל תלמידות ותלמידי ישראל בבתי הספר היסודיים, מכיתה א' ועד כיתה ו', ילמדו בכיתות קטנות, בין 32 ועד 34 תלמידים בכיתה. יודגש, כמו כן, שהמשרד מטפל באופן נקודתי בבעיות צפיפות שעולות מהשטח".
אקו"ם