ראשי » חדשות » משפט ופלילים

יזוכה אחרי 22 שנה? 'למדינה יהיה קשה להודות בטעות'

בשיחה מספר עובדיה שלום, שהורשע ברצח בשנות ה-90, על התקווה לצאת לחופשי לאחר בקשת הסנגוריה למשפט חוזר. "המילים שלי הכניסו אותי למאסר עולם", הוא מודה. "מקווה שייתנו לי את הזמן הקצר שנותר לי לחיות עם הבנות שלי"

אחרי 22 שנים בכלא - המורשע ברצח בשיחה טלפון מהכלא, מקווה לצאת לחופשי: עובדיה שלום, שהורשע ברצח עו"ד שמואל לוינסון בשנת 1994, התייחס היום (א') להגשת הבקשה למשפט חוזר בעניינו, ואמר כי הוא מקווה שהפרקליטות "תודה בטעות שלה" - לאור הראיות החדשות שנחשפו בעניינו. שלום אמר את הדברים על רקע הבקשה  שהגישה הסנגוריה הציבורית לבית המשפט העליון, בהתבסס על ראיות חדשות וממצאים, לפיהם הוא לא ביצע את הרצח לפני 22 שנה.

עוד כותרות ב-nrg:
 - שירי סובול במכתב לאמה: "לא רצחתי את הילי"
 - חיילים דתיים: אם יאלצו אותנו להתגלח נסרב פקודה
 - כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"כריתי לעצמי בור": השיחה עם שלום מתוך הכלא:
 

בשיחה שהתנהלה עם שלום ועם רעייתו, קטי, הוא הביע תקווה כי בעקבות הבקשה הוא יוכל להשתחרר מהכלא, אולם טען כי ישנם גורמים בפרקליטות שינסו למנוע זאת. "אני ריאלי, אני יודע שלמדינה יהיה קשה להודות בטעות שלה. תמיד הם אומרים שהמערכת המשפטית שלהם מושלמת וחפה מטעויות. אני מאוד מקווה שזה יגיע לדיון בעליון ולא יזרקו אותי מכל המדרגות. יש כאן גם גורמי כוח כמו אלי אברבנל (המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים), שהיה תובע במשפט, וכעת רוצה להגן על עצמו".

שלום, המרצה עונש מאסר עולם מזה 22 שנים בכלא, התייחס בדבריו גם לזיכויו של קצין מג"ב ניר סומך לפני כשבוע וחצי: "זה נותן לי רוח גבית, אולי זה מעיד על זה שמשהו שם  השתנה".

לפי פסק הדין המקורי, עובדיה פרץ לביתו של לוינסון כדי לגנוב רכוש, ובמהלך הפריצה שב לוינסון לביתו. בין השניים התפתח מאבק שבעיצומו, לפי בית המשפט, ירה עובדיה בלוינסון והרג אותו. על אף שבין השניים היה עימות פיזי, לא התגלו שום ראיות פורנזיות (מדעיות-משפטיות) לכך שעובדיה היה במקום.

החשד בנוגע לשלום התעורר כשעציר אחר נקב בשמו ואמר כי "לתחושתו" הוא זה שביצע את המעשה. שלום עצמו העביר פנה לתובע בתיק עבירות רכוש שנוהל נגדו, וכתב בו כי הוא יכול לפתור את תיק הרצח של לוינסון. בעקבות זאת נחקר שלום במשטרה, ושם מסר עדות בנוגע למעשיו במהלך האירוע. בשורה של גרסאות משתנות, הודה שלום לבסוף כי נכח בבית בעת ביצוע הרצח, אולם טען כי המעשה בוצע על ידי אדם אחר אותו הכיר. לאחר שאותו אדם הוכיח כי בערב הרצח לא היה כלל בירושלים, בחרה הפרקליטות להאשים את שלום כמי שביצע את המעשה.
  
שלום הורשע בעבירת רצח בדעת רוב, כשהשופט משה גל היה היחיד שסבר כי יש לזכותו. במהלך המשפט עלתה האפשרות שהרצח בוצע על ידי פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, אולם עדותם של אלה נדחתה לאחר שהעד דיאא סלאמה, שפנה למשטרה בנוגע לאירוע, חזר בו מעדותו.

לשלום שורה של טענות בנוגע להליך שהתנהל בעניינו. "יש ראיות שמוכיחות שלא יכולתי להיות בזירת הרצח. יש גם עדות של המנוח שאמר שהיה אדם אחד רעול פנים בתוך הבית, ויש את השיערות שנמצאו במקום ושהוכח שהן לא שייכות לי. המשפט המשיך למרות שאב בית הדין השופט צבי הכהן אמר שהוא חבר של המנוח, אך סירב לפסול את עצמו", אמר.
 
כחלק מהבבקשה למשפט חוזר, נטען כי שלום היה ב"קריז" בחקירותיו הראשונות' דבר המסביר את הגרסה שמסר במשטרה. "הייתי בתגובה של התמכרות לסמים, הייתי במצב פסיכוטי ונכנסתי לטירוף", מאשר שלום בשיחה עימו את הטענות הללו. "עשו לי דמוניזציה. זה היה כמו להוסיף שמן למדורה", הוא העיד. לדבריו, המניע לכך שקישר את עצמו למעשה הייתה כדי לקבל הזדמנות לברוח מן הכלא. "כריתי לעצמי בור רציני ביותר. כל מה שרציתי לעשות היה לעשות תרגיל משטרתי כדי לברוח מחמש השנים בכלא (בגין עבירות רכוש שיוחסו לו – א.ס.). אמרתי להם שישחררו אותי ושאני יכול לסגור להם את התיק. המילים שלי הכניסו אותי למאסר עולם", אמר שלום.

בזמן שעבר מאז נשלל ממנו החופש, עבר חוויות קשות. "אני עוד מעט 22 שנה בכלא. אני עם קוצב לב היום ועם תפוקת לב נמוכה. סבלתי המון משב"ס. עד היום אני יושב רק באגפים שמורים. שברו לי את העצמות. ישבתי חודשים בצינוק ושנים בהפרדות. המצב הבריאותי שלי נמוך במיוחד. ואני חי על זמן שאול. אני מקווה שהמדינה תיתן לי את הזמן הקצר שנותר לי לחיות עם הבנות שלי. קשה לי להאמין שהמדינה תודה בטעות שלה. אני בן 52. הבנות שלי ואשתי מצפות בכיליון עיניים. הן הלכו איתי במים ובאש במסע עם המון סבל".

יצרת קשר עם משפחת לוינסון אחרי המשפט?
"שלחתי מכתב אחרי ההרשעה למשפחת לוינסון ואמרתי להם שאני לא הרוצח. אמרתי להם שלא רצחתי את הבעל והאבא שלהם. מאוד כואב לי עליהם. זאת משפחה אצילית מאוד, במיוחד האישה (נירה – א.ס.) שהסכימה לבדיקה מחודשת של התיק. היא יודעת בתוך תוכה שאני לא יכול להיות רוצח. היא נכחה במשפט וראתה איך בנו לי תיק".

בין הממצאים ששכנעו את הסנגוריה הציבורית להגיש לבית המשפט העליון בקשה חריגה למשפט חוזר, ממצאים חדשים, המלמדים שעובדיה כלל לא נכח בזירת הרצח ולא ביצע אותו, וזאת בנוסף למוצגים המעידים על כך שאדם אחר היה בזירה.

בבקשה שהגישה עורכת הדין קרן אבלין-הרץ, מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית, מוצגות 43 ראיות חדשות שאמורות לשפוך אור על הרצח ב-2 באוגוסט 1994. עובדיה, שהיה מוכר למשטרה כנרקומן וכעבריין רכוש, הורשע בשנת 1997 כי הגיע לביתו של עו"ד לוינסון, אז יו"ר האגודה לזכויות האזרח, בשכונת רחביה בירושלים.

עובדיה ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, אולם ערעורו נדחה. לאחר דחיית הערעור פנה עובדיה לסנגוריה הציבורית בבקשה שתבחן אפשרות להגשת בקשה למשפט חוזר. הסנגוריה הציבורית סברה כי יש לבדוק את המוצגים מזירת העבירה, שחלקם כלל לא נבדק במהלך המשפט. בין מוצגים אלה גרב ניילון עם חורים לעיניים, ששימש את הרוצח כמסכה, ואשר נותר בזירת הפשע. חלק מהממצאים החדשים נחשפו בתוכנית "עובדה" ששודרה בינואר 2015.
  

לטענת הסנגוריה, במשך שבע שנים סירבה הפרקליטות לאפשר לה לבצע את הבדיקות האלה, בין היתר בנימוק שהדבר "יפגע בשלוות נפשם של בני משפחתו של המנוח". בשנת 2012 הסכימה הפרקליטות לשלוח את הממצאים לבדיקה בארצות הברית, וזאת לאחר שאלמנתו של לוינסון הודיעה כי היא אינה מתנגדת לכך. גרב הניילון לא אותרה, אולם ממצאים רבים אחרים נשלחו אל מעבר לים.

חוות הדעת שניתנה בארצות הברית הובילה את הסנגוריה הציבורית להחלטה להגיש בקשה למשפט חוזר. "חוות הדעת שוללת באופן חד-משמעי את האפשרות לפיה דנ"א של עובדיה נמצא על גבי המוצגים שנבדקו ושנאספו מזירת הרצח, זאת למרות שהתנהל מאבק אלים בין המנוח לרוצחו", נכתב בהודעת הסנגוריה. "עוד מעלות הבדיקות כי על מוצגים אחדים נמצאו פרופילי דנ"א אלמוניים, כאשר נשללה האפשרות שהם שייכים למנוח ונשללה האפשרות שהם שייכים לעובדיה".

בדיקות הדנ"א מצטרפות לראיות אחרות, שהיו ידועות במהלך המשפט. כך למשל, טוענים בסנגוריה, לא ניתן הסבר לכך שטביעת רגל שנמצאה על חלון ביתו של המנוח לא תאמה לרגליו של עובדיה. בסנגוריה טוענים כי גרב הניילון שאותרה בזירה הכילה שערות אדם של אדם אחר. אובדן גרב הניילון מוגדר על ידי הסנגוריה "פגם חמור", וזאת משום שגם הכילה רוק שהיה עשוי להכריע בשאלת זהותו של הרוצח.

הכתבה ששודרה ב"עובדה": 
   

בסנגוריה גם טוענים כי הודאתו של עובדיה בביצוע הרצח התקבלה בתקופה שבה היה ב"קריז" בעקבות גמילה כפויה מסמים בגין מעצרו אז. לעובדיה הוברחו סמים קשים לבית המעצר, אולם כאשר לא הצליח להשיג אותם, הוא נכנס ל"קריז" וסבל מתופעה המכונה “Drug Abuse”, שעלולה הייתה להשפיע על שיקול דעתו בחקירה. עוד טוענים בסנגוריה כי פרטים רבים ששחזר עובדיה בחקירתו ונחשבו בעבר למוכמנים (כאלה שרק מי שנכח בזירה בעת האירוע יכול לדעת) היו ידועים לציבור.

בסנגוריה טוענים כי אם בית המשפט היה נחשף לממצאים החדשים שבידיהם, כלל לא היה מוגש כתב אישום בתיק, וזאת בנוסף לטענה כי ההרשעה המקורית בשנת 1997 התבססה על "יסודות רעועים ותשתית ראייתית דלה".

"קשה לחשוב על עוול משפטי גדול יותר מהרשעתו של חף מפשע", אמר ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי, לאחר הגשת הבקשה. "למעלה מ-20 שנים יושב עובדיה בכלאו וזועק לחפותו. הבקשה למשפט חוזר שהוגשה הבוקר לבית המשפט העליון בעניינו היא תוצר של בדיקה מעמיקה ושל מאבק שארך שנים ארוכות. למרות הקשיים והמכשולים שהוצבו לאורך הדרך, בחנו את התיק מכל היבטיו, והגענו למסקנה שמן הראוי לקיים משפט חוזר".

ספיר הוסיף: "אנו תקווה שגם התביעה הכללית תתרשם מהיקף הראיות החדשות ומאיכותן ותגלה נכונות לבחון בלב פתוח ובנפש חפצה שמא נפלה טעות בהרשעה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg