"משרד החינוך פוגע בסיכוי התלמידים להצליח"
בעקבות פרסום דו"ח הלמ"ס שלימד על צפיפות חמורה בכיתות, תקפו ח"כים ואנשי חינוך את המשרד, וכינו את פעולותיו בתחום "פתרון פעוט לבעיה גדולה". ממשרד החינוך נמסר: "בתוך 5 שנים כל בתיה"ס היסודיים יעברו ל-32 תלמידים בממוצע"
על רקע הנתונים העגומים שעלו מדו"ח הלמ"ס האחרון, תקפו ח"כים ואנשי חינוך את משרד החינוך. "הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מפתיעים כלל וכלל", אמרה היום (יום א') פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל. "הנתונים אינם שונים משנים קודמות, דבר שמעיד על כך שמשרד החינוך אינו פועל לשינוי המצב".עוד כותרות ב-nrg:
- סירב למסור כסף, בן ה-12 ניסה להצית את זקנו
- משאל עם בשוויץ: זרים יגורשו על עבירות זניחות?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אריאב, המשמשת גם כחברת הוועדה לבחינת יחס מורה-תלמיד בכיתה, הוסיפה כי הנתונים במציאות חמורים אפילו יותר מאלו שעלו מהדו"ח. "על פי הנתונים, ממוצע התלמידים בחינוך היסודי והעל יסודי עומד על 27 תלמידים בכיתה", אמרה. "לדעתי הנתון הזה אינו משקף כלל את המציאות. אני נכנסת לכיתות רבות בבתי ספר ממלכתיים ואני לא רואה כיתות עם 27 תלמידים, אני נתקלת בעיקר בכיתות עמוסות וצפופות עם קרוב ל-40 תלמידים בכיתה".
את הפער בין הדו"ח לבין המצב בפועל, הסבירה אריאב באופן הבא: "יתכן שכאשר עושים שקלול עם החינוך החרדי שבו יש מעט מאד תלמידים בכיתה, והחינוך הערבי שמצבו הוא החמור ביותר, מגיעים למספר תלמידים סביר על פניו".
אריאב הוסיפה כי "על פי נתוני הלמ"ס, ככל שאנחנו יורדים בגיל עולה מספר התלמידים בכיתות, כלומר בחינוך היסודי אנחנו רואים את הכיתות העמוסות ביותר וזה בלתי מתקבל על הדעת. במקום שידללו את מספר התלמידים בכיתות הנמוכות, אנחנו רואים שדווקא בתיכוניים, הכיתות פחות עמוסות וזה נוגד את כל המחקרים והסטנדרטים הבינלאומיים: כל המחקרים מדברים על החשיבות של מספר מצומצם של תלמידים בכיתות הנמוכות.
"בנוסף חבל שלא בודקים על את מספר הילדים בכיתות טרום חובה וחובה, שבהם מצטופפים 35 ילדים עם גננת וסייעת אחת. המחדל מתחיל כבר שם ונמשך לאורך השנים", טענה אריאב.
גם ח״כ איציק שמולי התייחס לנתוני הלמ"ס. "ההבטחות להורדת הצפיפות אותן הבטחות, והסרדינים בכיתות אותם סרדינים", אמר. "במצב הנוכחי משרד החינוך פשוט פוגע בסיכוי של התלמידים להצליח. בכיתות כל כך צפופות לא ניתן בכלל לדבר על טיפוח מצוינות ובטח שלא על סגירת פערים, ובעיקר התלמידים החלשים נשכחים ונותרים מאחור. ועדת החינוך תקיים דיון דחוף ומקיף לאור הנתונים המבהילים הללו".
ח"כ פרופ' יוסי יונה יצא אף הוא נגד הנתונים וציין כי: "נתוני הלמ"ס מאששים את נחיצות החוק שהגשתי להורדת הצפיפות בכיתות".
לדברי יונה, "הדו"ח שפורסם היום על ידי הלמ"ס מוכיח את מצבנו העגום גם בכל הנוגע לרמת הצפיפות בה לומדים ילדי ישראל. לפני חודשים, נחשף בזכות עתירה של התנועה לחופש המידע דו"ח שמחון, לפיו הצפיפות בכיתות בישראל חורגת מהנורמה הנהוגה במדינות מפותחות שבהן כיתות של 30 תלמידים נחשבות לצפופות, וכן כי הפחתה משמעותית של הצפיפות בכיתות תתרום במיוחד לתלמידים מרקע כלכלי מוחלש.
"כעת מגיעה הוכחה נוספת מצד הלמ"ס: הדו"ח מוכיח כי צפוף ללמוד בארץ. הכיתות בישראל הן מהצפופות ביותר בקרב מדינות ה-OECD, כשרק צ'ילה ויפן מאחורינו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "נתוני הדו"ח פורסמו על ידי המשרד לפני כחצי שנה והנגיש אותם לציבור באמצעות אתר המשרד. הנתונים מתייחסים לשנת 2014. יצויין כי עם כניסת השר לתפקידו, הוא החל בקידום התכנית הלאומית לצמצום מספר התלמידים בכיתה. התכנית החלה השנה בכיתות א', כך שבתוך חמש שנים כל בתי הספר היסודיים יעברו ל-32 תלמידים בממוצע".
מדו"ח הלמ"ס לשנת 2014 עלה כי ב-19.8% מכלל הכיתות בחינוך היסודי והעל-יסודי לומדים 35 תלמידים ויותר. אחוז זה גבוה במיוחד בכיתה ט' (28.3%), כאשר בכיתות החינוך היסודי 14.5% מהכיתות כוללות 35 תלמידים ויותר.
הבדלים משמעותיים בשיעור הצפיפות בכיתות נמדדו בין החינוך הדתי לחילוני, החרדי והערבי, כאשר בכיתות החינוך היסודי בפיקוח הממלכתי, 16.8% מהכיתות כוללות 35 תלמידים ויותר, בחינוך החרדי 16.4% ובחינוך הערבי 13%. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי-דתי שיעור הכיתות האלה הוא 8.2% בלבד.
בנוסף, בכיתות י'-יב' נראה כי הצפיפות בכיתות נוסקת, כאשר ב-26% מהכיתות בחינוך החילוני לומדים למעלה מ-35 תלמידים, 24.2% מהכיתות במגזר הערבי מלאות גם הן. אולם הצפיפות הקשה ביותר נרשמת דווקא בחינוך החרדי עם 46% מהכיתות עם למעלה מ-35 תלמידים. בחינוך הממלכתי דתי רגוע: רק 9.7% מהכיתות עם דוחק כזה. הערים שבהן האחוז הגבוה ביותר של כיתות שבהן 35 תלמידים ויותר הן שוב נס ציונה (31.3%) וטייבה (28.7%).
ההבדלים בצפיפות נמדדו גם בממוצעים הכלליים, כאשר בבתי הספר בחינוך הממלכתי והערבי נמדדה הצפיפות הגבוהה ביותר - עם ממוצע של 28.8 תלמידים בכיתה בחינוך הממלכתי ו-27.9 בחינוך הערבי. לעומת זאת, במגזר הדתי והחרדי הנתונים שנמצאו נמוכים משמעותית עם ממוצע של 24 תלמידים בממוצע בכיתה בלבד.
גם בכיתות א' שבהם נדרשת רפורמת הסרדינים ביתר שאת הצפיפות גבוהה ביותר ושוב בחינוך הממלכתי והערבי המצב קשה יותר. בחינוך הערבי עם 29.3 תלמידים בכיתה ובפיקוח הממלכתי - 29.1, זאת לעומת ממוצעים נמוכים יותר בפיקוח הממלכתי - דתי (24.9) והחרדי (23.5).
בפילוח לפי ערים המצב נראה באופן מפתיע טוב יותר בפריפריה. הערים שבהן ממוצע התלמידים לכיתה הגבוה ביותר בחינוך היסודי היו: נס ציונה (31.1), טייבה (30.9) וגבעתיים (30.2). ממוצע התלמידים הנמוך ביותר בחינוך היסודי נמצא בערים: בית שאן (18.3), אופקים (21.4) וצפת (21.4). כאשר שבע מתוך עשר הערים בעלות הממוצע הגבוה ביותר בכיתות א' שייכות למגזר הערבי.
ובהשוואה עולמית שוב נראה כי ישראל מדשדשת הרחק מאחור מדינות ה-OECD. ב-2013 ממוצע התלמידים לכיתה בישראל היה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. כאשר בחינוך היסודי, רק לצ'ילה (30) וליפן (27) היה ממוצע תלמידים לכיתה גבוה מזה של ישראל (27). אם נחפש מודל מרווח יותר לכיתה אופטימלית, ניתן למצוא אותו באיטליה, פינלד ואפילו מקסיקו עם פחות מ-20 תלמידים בכיתה.
גם בפורום ועדי ההורים היישוביים התייחסו לנתונים הקשים שעלו מהדו"ח. "הפורום אינו מופתע מהתוצאות שמוכיחות את מה שאנחנו טוענים כבר תקופה ארוכה: הכיתות בישראל הן הצפופות ביותר. לא בכדי מנהל הפורום במהלך השנה וחצי האחרונות מאבק עיקש שתוצאותיו מתחילות להיראות בבתי הספר היסודיים.
"יחד עם זאת - התכנית הממשלתית להפחתת הצפיפות לא מספקת ולכן אנחנו נמצאים בהליך משפטי מתקדם מול משרד החינוך". זאב גולדבלט, מרכז פורום ועדי ההורים היישוביים, הוסיף כי "שוב הוכח שלא בכדי משרד החינוך מסתיר את הנתונים שמהם ניתן ללמוד בצורה מובהקת שהפגיעה המשמעותית ביותר הינה בחינוך הממלכתי במרכז הארץ, ובחינוך הממלכתי במגזר הערבי. לא נשקוט עד שיימצא פתרון מלא לבעיה".
יצחק מנחם, יו"ר ועד ההורים בגדרה וחבר ועדת שמחון, טען: "מחקרים רבים שהונחו על שולחן ועדת שמחון מצביעים באופן חד משמעי על קשר ישיר בין הצפיפות בכיתות לתוצאות הנמוכות ולפגיעה בסביבת הלמידה של התלמידים.
"מהלכים חלקיים, כפי שמשרד החינוך מוביל לאחרונה, לא יספקו אותנו. הם מהווים פתרון פעוט לבעיה גדולה. נמשיך במאבק למען כלל ילדי ישראל - עד שההתחייבות השלטונית לעד 32 ילדים בכיתה תקיף את כלל ילדי ישראל, מכיתה א' ועד כיתה י"ב".
פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים, התייחס אף הוא לנתונים. "המאבק להפחתת הצפיפות בכיתות הוא מאבק להעלאת רמת החינוך בישראל. מעבר לכך שהנתונים מוכיחים שוב שאין שוויון הזדמנויות בין כלל ילדי ישראל, הם מצביעים על נקודה מדאיגה לפיה בשנים האחרונות נקודת הזינוק של ילדי ישראל התרחקה מזו של עמיתיהם במדינות ה-OECD".
אקו"ם